חימיקלים ל....ישראל

אני חברים יקרים בעל מעטפת גוף מושלמת, נו טוב, יש פה ושם כמה טלאים אבל באמת שזה לא באשמתי ומכיוון שאיני רוצה לקלקל את מערכת יחסי השלום עם מצרים,(שהיא ממילא על הפנים) לא אטיל עליהם את האשמה כפי שתוארה בפוסט שלי "תג מחיר" ונקבל זאת כעובדה מוגמרת.
מאז עברו כמה שנים טובות ופחות טובות, נשאתי, נולדו לי ולרעייתי בנים לתפארת, המשכתי לעשות מילואים עליתי בסולם הדרגות (מעניין, תמיד עולים אבל אף אחד לא מספר איך יורדים מהסולם) עד שביום בהיר אחד
התחילו כל מיני מרעין בישין בניסיונות להשתלט על גופי וגם על המעטפת. המושלמת עם הטלאים.
ואז, עשיתי את כל מה שכל בר דעת וגם מי שלא בר דעת עושה, פניתי לארגון המקפח"ים (מלשון קופ"ח) שלי ושטחתי את כאבי בפני הסמכות הגבוהה ביותר בארגון הלא היא האחות העוסקת באופן שגרתי במדידת חום, מריחת משחות וחבישות, שאיבת דם ועוד כל מיני פעולות משעממות מעין אלו שהן מקור החיות של תפקידה בעל החשיבות העליונה בארגון.
האחות יצאה מהשגרה והתישבה ליד המחשב, תעודת זהות ?, אין לי פה השארתי בבית, אני זוכה למבט כאילו לפני רגע רצחתי את ארלוזורוב,
(לא הרחוב, האיש) והיא, מספר וכרטיס מגנטי יש ?, למזלי היה באופן מקרי לחלוטין בכיסי, ולאחר ששמעה את כל שהיה לי לומר נשתררה דומיה והיא התבוננה בהתרכזות והתמקדה בצג המחשב, לאחר שהתבוננה זמן מספיק (מה חיפשה שם לא אדע) פנתה אלי ופסקה חכה, אני אגש לרופאה (זו סמכות יותר גבוהה).
לאחר מספר דקות חזרה הסמכות הנמוכה עם הסמכות הגבוהה והגבוהה (שהיא רופאה הנחמדה, כבר אמרתי) פסקה, אתה תהייה בצום מעכשיו ועד למחר בבוקר ואז הסמכות הנמוכה תקיז את דמך, תשלח למעבדה ונראה מה תפסוק המעבדה, (פסיקתה כמו של בית המשפט העליון, אין ערעור).
ואכן, למחרת בשבע אפס אפס, כמו שאומרים בצבא, התייצבתי בפני הסמכות הנמוכה, דהיינו האחות והיא מוציאה מכל מיני מגירות שפרפרות ממינים וצעים שונים כשחיוך מקפיא (אותי) מרצד על שפתיה ואומרת לי שב מתח את היד וקפוץ אגרוף, למה אני שואל אני לא אדם אלים למה לקפוץ אגרוף ? זה כדי שהדם יזרום בקלות היא אומרת, ואני שואל את עצמי אם זו אחות רחמניה או אחותו של דרקולה?) ואכן, היא תוקעת לי מזרק עם מחט לתוך העורק ובגיל וברינה שואבת את דמי הניגר לתוך כל השפורפרות הצבעוניות, זה למעבדה היא אומרת (כאילו ששם שותים את זה) התשובה מחר והרופאה תזמן אותך שלום ולך לאכול.
התוצאות וכיצד הפכתי מחסן לצבירת חימיקלים לישראל בפוסט הבא הפוסט הזה ארוך מדי ומעייף לקרוא אותו).
ככל שהקוף מטפס גבוה יותר - יותר אנשים יראו את ישבנו האדום
אנחנו מתחילים להיות מכורים:
"מתי תצא הרשומה הבאה"? "מה יהיה הנושא"?
ובמקביל מאחלים אנו לך בריאות ארוכת ימים.
שתף אותנו בקורותיך הרפתקאותיך אבל שמור על בריאותך.
- קוראיך הנאמנים.
המון חוש הומור,
נהדר, אהבתי,
העיקר הבריאות
נ.ב. הזכיר לי סיפור על בדיקת דם שאספר יום אחד בבלוג שלי
האם נתראה מחר?
המשך יום נעים
הצלחת בהומור לתת ביטוי לשינוי.
בריאות טובה לאורך שנים והצלחה.
העיקר שתהיה בריא ונמשיך לצחוק על החולאים המדומים שיש או אין לנו
זה מזכיר לי אישפוז בבית חולים לקראת ניתוח חיך. החיך שלך צר ואנו נצטרך לקלף ממנו שיכבה עם העינבל וקיים סיכון שמיתרי הקול יפגעו. כך אמרה לי הרופאה. נו מה אפשר לעשות .הסכמתי. הושיבו אותי על כיסה בחצי שכיבה."עכשיו נרדים אותך" הו לזה לא הסכמתי. אחרי ויכוחים הסכימו להרדים רק את החיך. רופאה אחת עמדה בהיכון להסתער עלי אם אזיז אבר והאחרת לקחה משור סיבובי ו ניסרה לי את החיך הרך. . לא הנעתי אבר והיא הסתכלה עלי כמי שהגיע מארץ חסרי התחושות. אז זו דרקולה ולא האחות המסכנה שבסך הכל הקיזה ממך כמה אמפולות דם.
על התגובה
תאר לך אם גורילה מטפסת...
זה לא עזר אז כדאי בהומור
תודה על תגובותיים
וגאות היחידה
הרשומה הבאה תצא (חכה שתכנס קודם)
כאשר זו תעלה לחמים וזה בטח יהיה כשאגמור להשיב על התגובות
רק כדי לקרוא תגובות כאלו מפרי עטך כדאי ורצוי לשמור על הבריאות
נתראה מחר
אני מחכה לפוסט שלך על בדיקות דם
תודה
ברור שנתראה מחר אצל צביה
אפילו אם אצטרך ללכת ברגל מקרית אונו להרצליה
אבל שזה לא ידאיג אותך יש לי מכונית
המצב הוא כזה
או צוחק או בוכה
העדפתי לצחוק
תודה על התגובה
הגעתי להחלטה
שכדאי שתגלגלי מצחוק
ולא מכל המדרגות
כי זה באמת יפה לבריאות
תודה על התגובה
בגילנו הצעיר כבר קשה להזיז אבר
כי אנחנו מסתכלים לכל עבר
העיקר הבריאות ובו נמשיך
לצחוק עד 120 כמו 20
תודה
לרגע חשבתי שיש לי ראיה כפולה
שמח שצחקת ונהנית
נו, וחיבוק אני תמיד אוהב לקבל
מי ברצוןן ומי בכפיה
אבל אני רוצה לתרופה לומר
שלום ותודה זה נגמר
אבל זה כמו סגידה לעשתורת
כי להפסיק אין כאן יכטלת
תודה על תגובתך