תהייה

שלום לך צביה, מדוע תהייה? עדיין כל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו כל עוד לא פגע באחר. אני רואה בפוסט האחרון שלך שאלה שבה את מתחבטת האם כתיבתך שווה מאמץ. לעניות דעתי, ואני קורא את כתביך זמן רב, אין לך כל צורך לחשוש שמא כתיבתך לא נוגעת בנקודות אישיות של כל אחד ואחד מהחברים באתר. יכול להיות שישנם חברים שרואים בדרך כתיבתך במקרים מאד מסוימים משהו שלא קראו בעבר, אבל ישנם כאלה שלגביהם לא חצית כל "קו אדום" מאחר והזמנים השתנו ודרך כתיבה שהיתה לא מקובלת בעבר, בהחלט מקובלת היום.
לכן, עליך להמשיך ללא כל חשש כי זו הדרך בה את מתבטאת. ואם זה היה חלומך מזה זמן, המשיכי בה. מי שלא אהב אחד מהפוסטים שלך בעבר יאהב את הפוסטים העתידיים.
אכן, אין נביא בעירו.
בהצלחה לך והמשיכי במה שאהוב עליך.

אין לך מה לתהות. המקלדת היא שלך וכך קו המחשבה. אסור להיכנע למחשבה ותהיה שמא המילה תפגע . זה היופי בבלוג. כל אחד יכול לבטא את הלך רוחו ומחשבתו . מי שהפוסט לא ימצא חן בעיניו יש פוסטים אחרים שידלג ויעבור לפוסט הבא.

/אישה בשנות השישים, על לחייה קמטים חרוצים, מוצצת את קצהו של העט,

והלא קמטי תבונה הם.
חושבת מה יהיה כעת?/ וברגע הבא היא מתעשתת. יודעת מחר שוב תזרח השמש.
צביה היקרה, מאוד יפה סיפרת על רחשי ליבך באותו רגע נתון.

בברכת חג שמח. בריאות ואושר לך ובני ביתך היקרים. (פרח) נדב.

צביה, האם אירוטיקה היא מילה גסה? אלו שניסו לשפוך צוננים יודעים מהי אירוטיקה? אינני יודע באם אותם חברים לא שכחו את גילם, אנו כבר לא בני תשחורת או צעירים בני עשרה המגחכים אל מול מספר מילים אירוטיות. עברנו מספיק בחיינו ורובנו אם לא כולנו בני למעלה משישים ויכולים להתמודד עם ניסיון החיים העשיר שלנו מול מעט אירוטיקה בצורה כזו או אחרת.
אינני חושב שעליך להניף דגל לבן. אומר לך בצורה אחרת: ברוכה הבאה לעולם האמיתי. לא כולם אוהבים את כתיבתך מסיבה זו או אחרת. אז מה קרה? דעתי היא שעליך להיות נאמנה לדרכך ולהמשיך את כתיבתך ככל העולה על רוחך כל עוד אינך פוגעת באחר, ואינך פוגעת.
בהצלחה לך.

מאד חביב מצידך לעודד אותי. זה ממש לא מפריע לי שלא כולם אוהבים את מה שאני כותבת. גם אני לפעמים לא אוהבת מה שאחרים כותבים ולמרות זאת לא שופכת עליהם קיטון צוננים. אני תתמיד נאמנה לעצמי ולדרכי ואוהבת עד מאד לכתוב. תודה על התייחסותך

הלא צעירה היא !
מה לה לוותר ולזנוח ?
בין הכותבים והמגיבים ישנם הנמצאים בעשור ה9 לחייהם !!
והם כותבים ופוריים ללא כל ויתור.
קומי, עורי, התעשתי.
עוד הרבה נכונו לך עד הגיעך לגילם.

כתיבה מופלאה וקסומה לך את משתבחת בכתיבתך תמיד.
מה לעשות שגם כשאני כותב,
לא כולם אוהבים ,אזי הנני משפר
וכותב.אני כותב על מכלול נושאים,
בעבר כתבתי ולא היו לי כלל תגובות,
ועם היו היתה גם ביקורת לעיתים.

תודה על התייחסותך. אין לי בעיה עם ביקורת כל עוד שהיא בונה, כאשר ביקורת מגיעה ממקום של הרס ושאט נפש, אז קשה לי לקבלה. לכן באה לביטוי התהייה. האמת שעד היום היו תגובות כמעט לכל יצירה שפרסמתי ואת מה שאתה כותב אני אישית אוהבת מאד

ארחה אותנו איזה יום ששי בביתה,עם החיוך המקסים הזה שלה,על דשא מלאכותי יפה.ואני מתנגדת בכל תוקף כשאת כותבת שיש לה קמטים.לא ראיתי אף קמט.ראיתי את השאר והחיוך החמוד.היא שואלתאםלהמשיך לכתב?עם מחשבות יפות כאלה וכח האהבה שיש בה,הפסד יהיה לקוראים אם תפסיק.העם דורש שתמשיך לכתב.

לדעתי צביה את צריכה להמשיך לכתוב.
אל תעשי חשבון לכל מי שלא מוצא חן בעיניו או בעיניה.
יש לך סגנון כתיבה שאני מוקירה אותו.
לדעתי רבים מאיתנו מוקירים אותך.
את נוגעת להרבה אנשים במקומות רגישים .אגלה לך משהו ממך קיבלתי את ההשראה לכמה פוסטים שהעליתי .

תהינה דיעות לכאן ולכאן וכל אחד לוקח זאת בחשבון
מראש, וזה היפה שבכתיבה ובדיונים
אם לכולם היתה אותה דיעה היה הבלוג משעמם
הדיונים בבלוגים היא שנותנת את החיים והמעונינות
בבלוג

כל אחד יכול לכתוב את שהוא חושב,
כל אחד יכול לענות את שהוא חושב

אין להתרגש יתר על המידה,ולא הדיעות הן שצריכות לקבוע אם לכתוב או לא
להיות שלמים אם מה שאנחנו כותבים,
ולקחת בחשבון שלא כולם יסכימו עם הכתיבה שלנו
וזה גם בסדר

קראתי את תגובתך ביצירה הכחולה כפי שאת קוראת לה ולצערי תגובתך זו אפילו לא ראויה להתייחסותי, אף אחד לא ביקש ממך לקרא ואין כל סיבה להשתלח כפי שאת עושה, אולי באמת לא מתאים לך להיות כאן וחבל. אבל זאת אשאיר בידייך. מאחלת לך חג שמח ומאושר וקצת פחות מרירות לגבי החיים.