ושוב חג...
ומאז ועד היום אנחנו פוסחים על מנהגי היום יום ומצילים את כבוד יהדותנו במצוות החג כי מסורת בחג אין כמוה כדי להדביק את העם זה לזה.
וכידוע שעשירים ועניים עורכים סדר כהלכתו (בעיקר בהתאם לנטיית הכיס והממון).
רבים הזכרונות מבית אבי - ואותם אני נוצרת בלבבי, ותמיד לקראת הפסח הם מופיעים לי בין חלום והזיה. אבי היה מה שנקרא - יהודי מסורתי. כלומר - אהב את המסורת ובמצוות נהג בהתאם לרצונו והבנתו.
אך בליל הסדר - הס מלשבש מצווה קלה כחמורה. בקולו הרועם קרא את ההגדה במבטא אידישאי מובהק, והס מלהפריע כי מבט אחד מאבא - די היה בו לסתום פיות המפריעים. וכולם היו מנענעים בשפתיהם את מילות ההגדה ומחכים ומצפים כבר שתחל אכילת המאכלים שסבתא יוכבד היתה מכינה באהבה רבה. אני מציינת כאן אחדים והמטעמים: החריין (כלומר חזרת) היה די מתוק וחמצמץ, מרק העוף והקניידלך (מתכון פולני ידוע) הקומפוט (שזיפים צימוקים וכו' מבושלים במי סוכר ולימון )
ואחרי הארוחה כשכולם נטו לנמנום קל - שוב אבי בקולו הרועם ובמבטא האידישאי המובהק היה ממשיך עד תום ההגדה... וכשהיה מגיע לפסוק האחרון ממש: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" היה מרים כוס חמישית ומודיע קבל עם ועדה: "תם ונשלם סדר פסח"
חברים יקרים! אני מאחלת לכולנו חג פסח שמח!!!!
שנזכה לשנה הבאה!!!!
חג פסח כשר ושמח.
נראה שהשנה נוספו לנו חברים נוספים - חברותא נאה לנו כאן בבלוגים!!