הוואי בקיבוץ
אומרים שהיה פה שמח עוד כשנולדתי,
עכשיו שמח שבעתיים כי אליכם הגעתי,
שוכב בחברת ידידי ואחי בחדר במיטה,
חלקנו רובצים על מזרון שנזרק בבעיטה.
חלבנו והאכלנו את הפרות שברפת,
מיוזעים ומכוסים ברפש, בבוץ, ומלאים בזפת,
עייפים מעמל היום הקורע,
מתבדחים וצוחקים,
למקלחת אחד אחד נכנסים מתצחצחים ומתנקים,
נזרקים מרוצים בעייפות על המיטה והמזרן,
מספרים צ?יזבטים, והוא קורא לי שקרן!
על מה ולמה יצא קיצפך ידידי?
חברי מתקבצים לידי במיטה וכולם בעדי.
אומרים שעכשיו יותר שמח מרגע שהגעתי,
את היום המפרך מפיג באופן שיטתי.
ואנא תמשיכי לכתוב
גם אני בנעורי
נפרדתי מהורי
כי הרגשתי שלי נחוץ
לחיות אחלה..בקיבוץ"