מוטקה > בלוגים > הבלוג של bambi1 > הוואי בקיבוץ

הוואי בקיבוץ

הוואי בקיבוץ

אומרים שהיה פה שמח עוד כשנולדתי,

 

עכשיו שמח שבעתיים כי אליכם הגעתי,    

 

שוכב בחברת ידידי ואחי בחדר  במיטה,

 

חלקנו רובצים על מזרון שנזרק בבעיטה.           

 

חלבנו והאכלנו את הפרות שברפת, 

 

מיוזעים ומכוסים ברפש, בבוץ, ומלאים בזפת,      

 

עייפים מעמל היום הקורע, 

מתבדחים וצוחקים, 

 

למקלחת אחד אחד נכנסים מתצחצחים ומתנקים,         

 

נזרקים מרוצים בעייפות על המיטה והמזרן, 

 

מספרים צ?יזבטים, והוא קורא לי שקרן!      

 

על מה ולמה יצא קיצפך ידידי?

 

 חברי מתקבצים לידי במיטה וכולם בעדי.                 

 

אומרים שעכשיו יותר שמח מרגע שהגעתי, 

 

את היום המפרך מפיג באופן שיטתי.

תגובות  6  אהבו 

580
יופי של חדוות הנעורים...יופי של כתיבה...מזכיר לי את קטיף הכותנה הידני בקיבוץ עין המפרץ..יופי של זכרונות...והעיקר העיקר שאת כאן. ואדם כמוך,מוסיף שמחה וחדווה לעולם. אז טוב טוב שאת כאן.
תודה על תגובתך החמה, חג שמח
שיר אופטימי ושמח,טוב על הלב.
יום הולדת למדינה חייב להיות שמח בלב ולהיזכר איך היה פעם. תודה על תגובתך
קיבוץ זה דבר טוב
ואנא תמשיכי לכתוב
גם אני בנעורי
נפרדתי מהורי
כי הרגשתי שלי נחוץ
לחיות אחלה..בקיבוץ"
תודה על ההתייחסות
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות, אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות, גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה, מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה. נבגדתי על ידי גופי ומוחי, אין איש המדבר כיום בשבחי, זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך, לעיתים הגוף בוגד בך. ואז נותרים חסרי אונים, והימים נהפכים לקודרים ומעוננים. מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל, יומיים שנמחקו ללא הכר. התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר, הזכרונות מחלחלים בכל איבר. הנופים לליבו שרים נוגות, נזכר בך מחייכת ענוגות. לחשת באוזניו מילות אהבה, שאת מקומה תפסה האיבה. איננו מבין את הגזרה, הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה