זכרונות מתוקים מרירים

אני מתבונן בך יושבת על הכורסא,

המטפלת מתיישבת ליידך להרגיע אותך מנסה.

אני נזכר בעבר, כשנפגשנו כך בבר.

כמה יפה שיערך גלש וצבעו כענבר.

שתינו פטפטנו, והזמן חיש קל עבר,

עינייך חדרו את מגיני והרטט גבר.

שנה חלפה ביעף ואת ידך ביקשתי,

נישאנו בקייץ ומאז אנחנו יחד, אישתי.

חמישים שנה בתלאות, בשמחה, חגגנו אתמול,

אך השימחה בלולה בעצב כה גדול.

את ליידי אך כבר לא איתי,

לא זוכרת מאומה, אינך מזהה אותי.

ולי נשארו רק הזכרונות ואותך מחבק, 

אך מחלתך אותי הודפת ללא הפסק.