קצת נחת מנתונים מדהימים

המקום למעלה לא הספיק להכיל את הבצלים שאכלנו במצרים. אנו מתגעגעים לבצלים אבל שוכחים שהיו מרים
---------------------------------------------------
מידע מעניין במבט לאחור
יום עצמאות כלכלי
ליום העצמאות ה-66, רצ"ב טבלת השוואה בין שנת 1984 והשינויים ב-30 שנה עד 2014 (תודה לעיתונאי סבר פלוצקר).
1984
2014
1.
אוכלוסיית ישראל
4.1 מיליון
8.2 מיליון
2.
אינפלציה שנתית
447%
1.5%
3.
ריבית בנקאית שנתית
771%
5%
4.
גרעון הממשלה מהתוצר
17%
2.5%
5.
הוצאות בטחון מהתוצר
20%
5.5%
6.
רזרבות מט"ח
3.3 מיליארד דולר
90 מיליארד דולר
7.
יצוא
10 מיליארד דולר
90 מיליארד דולר
8.
יצוא טכנולוגיות מידע
0
28 מיליארד דולר
9.
תעסוקת נשים
30%
53%
10
יצור סחורות ושירותים
30 מיליארד דולר
320 מיליארד דולר
11.
תוצר לנפש
7,000 דולר
39,000 דולר
למי שלא מתעניין בכלכלה קצת נתונים. בשנת 2008 קרסו כלכלות רבות בעולם והם עדיין אוספות עד היום את השברים. ישראל היא בין הבודדות בעולם שהצליחה לצאת מהמשבר בשלום. את זה ציינו כל הכלכלנים בעולם וזה לא עניין של מה בכך. ביחוד שאנו מדינה שמוציאה סכומי עתק על ביטחון..
אני שואל אותך אם המצב כיום יותר טוב למה יש לי תחושה שהמון אנשים מקטרים,יש עשן בלי אש?
בזמנו גם הרמה המוסרית של מנהיגינו הייתה גבוהה-יחסית לא בדקתי,שולה בחצר?לא בטוח.
אגב, האור הזוהר ביותר מאותם נתונים שנגלה לי הוא שתעסוקת נשים היתה 30% מהתוצר וכעבור שלושים שנה הגענו לחמישים ושלושה אחוז ואנחנו עוד נראה להם מי אנחנו הנשים... כלומר לא אנחנו הגמלאיות אלא בנותינו ונכדותינו...
וכן יש לנו עניים. בדקדוק הייתי כותב ,היו יש ויהיו. זו בעיה שצריך לטפל בה במסגרת הבעיות שיש במדינה כגון ביטחון, מים ואויר. זו בעיה קשה שמחייב ת טיפול מתמיד. היא לא תחוסל סבנג וגמרנו. בכל חברה ישנם חלשים וימשיכו להיות וצריך לטפל בהם באופן שוטף. הביטוח הלאומי ומשרדי הסעד הממונים לא מטפלים בנושא כיאות . שם הבעיה.
אז טובה ידידתי. כשאני רואה את התמונה אני מסתכל עליה בכללותה. יש בה פגמים בכל תמונה רחבה יימצאו פגמים שצריך לאתר ולתקן. אולם לא אומר שהתמונה פגומה בגלל אותם פגמים שאפשר לתקן. אני רואה את התמונה בכללותה ולכן אני לא בין אלה שאומרים באופן גורף כי ההנהגה שלנו מסואבת ודואגת רק לכיסאות. הנתונים שהועלו לא נולדו לבד .מישהוא אחראי לכך שהגענו הלום. אז נצלוב אותו כאשר הוא לא מטפל נכון בבעיות אבל יחד עם זאת נכבד את מה שעשה.
יש ויאמרו וזו ציונות או דברים היוצאים מגרונו של פטריוט . .אז אני גאה להיות פטריוט .אני אמשיך לראות את התמונה הרחבה ולהיות גאה במה שהשגנו.. ויחד עם זאת אצטרף למקהלה שיוצאת נגד המנהיגים לטפל בבעיות קשות שדורשות טיפול רחב ומהיר. והבעיה החריפה שעל סדר היום היא בעיית העוני עוד לפני בעיית הביטחון. .
ישנו מצב שנשים חיבות לעבוד כדי להשלים
את הההכנסה של הבעל.צריך לשפר את תנאי ההעסקה
של הנשים שבמקום שהשכר לא שווה לגבר שיתקנו.
ואני רוצה לספר לך על עשן בלי אש. הייתי בראש הפירמידה בועד עובדים שמנה אז 14000 איש. מוסד בנקאי גדול מאוגד בהסתדרות ומאחוריו כוח רב(בעיקר בגלל הכוח האלקטורלי שהוא היווה). . בזמנו המשכורות לא היו יוצאות מהכלל המקובל במשק. ואני מדבר על התקופה שבהנ המשק היה מקרטע. ידענו לעמוד על זכויות העובדים וזה דרש לעיתים להתמודד קשה עם ההנהלה. היו חברי ועד שידעו לצעוק וגררו אחריהם ציבור רחב שצעק ולא ידע על מה. כמה קל היה להלהיב את ציבור העובדים לשבות. כאשר היה ניתן להגיע להסכמה ללא מלחמה. אבל היו ראשי ועד שרצו להפגין כוח וכך התקדמו. הם היו מגיעים להסכמה עם ההנהלה וזוכים בכל הקלפים. הערכה מצד העובדים שהרי הועד נלחם והשיג. והערכה מצד ההנהלה שהרי הועד הסכים לפ]שרה. וכשאני הגעתי לראש הפירמידה השתנתה התמונה. חה, כיצד הציעו לי קידום בלי לומר זאת במילים. לא חששתי לומר את דעתי גם אם הקפצתי את המנכ'ל מכיסאו. ידעתי שההנהלה "עובדת"מאחורי הקלעים על חברי ועד ןלא בוחלים לומר להם שהפעילות שלהם מסכנת את עתידם. וכשאותם חברים היו פועלים להיכנע לדרישות ההנהלה הייתי הרע זורק להם בפנים שזו כניעה לאיום ההנהלה. . אני יודע שהקידום שלי התעכב עקב עמדתי שלא להיכנע. אולם יחד עם זאת אני יודע שזכיתי גם להערכה כאדם ישר. לא התלהמתי ולא הסתתי את הציבור. המלחמה הייתה ישרה ולעניין תוך שיכנוע והצגת הכוח שמאחורי. אז ידידי אני לא מאמין בכל האנשים המתלהמים וגוררים אחריהם ציבור רחב בלי שהציבור ידע בדיוק על מה המלחמה ומה יהיו תוצאותיה. בינתיים דפני היא האחת שנלחמה לא על הכיסא ויש בי הערכה כלפיה למרות שאיני מסכים עם דרכה.
ואני רוצה לספר לך על עשן בלי אש. הייתי בראש הפירמידה בועד עובדים שמנה אז 14000 איש. מוסד בנקאי גדול מאוגד בהסתדרות ומאחוריו כוח רב(בעיקר בגלל הכוח האלקטורלי שהוא היווה). . בזמנו המשכורות לא היו יוצאות מהכלל המקובל במשק. ואני מדבר על התקופה שבהנ המשק היה מקרטע. ידענו לעמוד על זכויות העובדים וזה דרש לעיתים להתמודד קשה עם ההנהלה. היו חברי ועד שידעו לצעוק וגררו אחריהם ציבור רחב שצעק ולא ידע על מה. כמה קל היה להלהיב את ציבור העובדים לשבות. כאשר היה ניתן להגיע להסכמה ללא מלחמה. אבל היו ראשי ועד שרצו להפגין כוח וכך התקדמו. הם היו מגיעים להסכמה עם ההנהלה וזוכים בכל הקלפים. הערכה מצד העובדים שהרי הועד נלחם והשיג. והערכה מצד ההנהלה שהרי הועד הסכים לפ]שרה. וכשאני הגעתי לראש הפירמידה השתנתה התמונה. חה, כיצד הציעו לי קידום בלי לומר זאת במילים. לא חששתי לומר את דעתי גם אם הקפצתי את המנכ'ל מכיסאו. ידעתי שההנהלה "עובדת"מאחורי הקלעים על חברי ועד ןלא בוחלים לומר להם שהפעילות שלהם מסכנת את עתידם. וכשאותם חברים היו פועלים להיכנע לדרישות ההנהלה הייתי הרע זורק להם בפנים שזו כניעה לאיום ההנהלה. . אני יודע שהקידום שלי התעכב עקב עמדתי שלא להיכנע. אולם יחד עם זאת אני יודע שזכיתי גם להערכה כאדם ישר. לא התלהמתי ולא הסתתי את הציבור. המלחמה הייתה ישרה ולעניין תוך שיכנוע והצגת הכוח שמאחורי. אז ידידי אני לא מאמין בכל האנשים המתלהמים וגוררים אחריהם ציבור רחב בלי שהציבור ידע בדיוק על מה המלחמה ומה יהיו תוצאותיה. בינתיים דפני היא האחת שנלחמה לא על הכיסא ויש בי הערכה כלפיה למרות שאיני מסכים עם דרכה.
האם יש סיכוי לשלום כעת?
בתחילת החודש נחתם חוזה ראשון לייצוא גז מלוויתן. היעד, הרשות הפלסטינית , עורר מחשבות שאולי הכלכלה תביא להגברת שיתוף הפעולה בין שכנותנו,תגליות הגז מחזקות את ישראל,
התוצר השנתי לנפש בישראל עומד על 38,310 דולר, עברנו את מרבית מדינות אירופה ונעבור בתוך מספר שנים גם את בריטניה ואת צרפת וגרמניה. זאת עליה דרמטית של מדינת ישראל בתוך כ-10 שנים. בשנות ה-80 המקום הטוב ביותר להיוולד בו היה ארה"ב וישראל הייתה במקום ה-30. היום ארה"ב במקום ה-16 וישראל עלתה למקום ה-20. ביחד עם הגז ופרויקטים נוספים נגיע בתוך מספר שנים גם ל-50,000 דולר בשנה".ומה המצב אצל שכננו?
"בירדן 4,500 דולר לשנה, במצרים 3,200 וברשות הפלסטינית 2,000. בשנות ה-90 כששמעון פרס דיבר על מזרח תיכון חדש הוא הציע למדינות ערב ללכת ביחד ולהפריח את האזור, אך הן אמרו לו לא. הלכנו לבד והן הלכו לבד ותראה איפה אנחנו ואיפה הן?
נחתם חוזה עם הרשות הפלסטינית ודנים עם ירדן וטורקיה. יש רשימה ארוכה של מדינות שמעוניינות לקנות גז ישראלי כיוון שהוא זול יחסית וקרוב ולא צריך להנזיל ולהוביל אותו. המדינות שעומדות בתור לגז שלנו - זה נותן לנו יכולות פוליטיות שלא היו לנו בעבר הטענה שבסוף הכלכלה היא זאת שתביא לשלום?.... אלה הזיות. זאת טענה מגוחכת כיוון שאין שלום בין המדינות הערביות אז אתה רוצה שאיתך יעשו שלום? עכשיו כשמדינות שם מתפרקות - הרשות הפלסטינית וירדן לא בטוח שהן יהיו בעוד שנה
הנה עוד נתון משמח מאוד - הילודה האירופית הולכת ויורדת במרבית מדינות אירופה והיא נעה בין 1.3 ל-1.5 ילדים. לעומת זאת הילודה היהודית בישראל כבר עברה את ה-3 ילדים בממוצע למשפחה, פי שניים ויותר מאירופה. יש צניחה בילודה של ערביי ישראל ועוד יותר אצל הפלסטינים ביו"ש. המוסלמים צונחים צניחה חופשית והיהודים עולים. אירופה קורסת - ספרד ממשיכה להתכווץ וכך מדינות רבות באירופה משום שאין מי שיעבוד ומי שיכול לעבוד, אז הוא לא מוצא עבודה ונאלץ לעזוב.יש הגירה - גרמניה ממש בולעת את הצעירים של ספרד, פורטוגל ויוון. והם מהגרים לשם בתנאים עלובים או אל מחוץ לאירופה
האיחוד האירופי זה ענק חולה שיקרוס מפני שאין מי שיעבוד. האיחוד יתפרק כשהמדינות הדרומיות יבינו שהאיחוד הורס אותן והן יפרשו. המצב בלתי נסבל. האיחוד מחייב פתיחת גבולות וכך מיליוני מוסלמים היגרו לאירופה בשנים האחרונות, הם מגיעים למדינות הדרום שאין להן יכולת להתמודד עם שטף המהגרים ואז הם עוברים צפונה בתוך האיחוד
אירופה נשטפת בגל הגירה מוסלמי ואין לה יכולת להתמודד איתה - זה עוד נטל על האיחוד. רוב ההגירה לא יצרני הם באו כדי להישען על הביטוח לאומי, ורווחה וסעד באירופה והמדינות העניות כבר לא מסוגלות לתת להם רווחה וסעד ועוד מעט גם המדינות העשירות לא תוכלנה כי המספרים עצומים ואז הכלכלות שלהן יפלו. יש אוכלוסיה מזדקנת ואוכלוסיה של מהגרים שנשענים על הסעד - כמה זמן אפשר להמשיך כך?
איזה כיף לנו (ורק שפגז אחד שיגרום לנפגעים חלילה לא ישנה את המציאות...)בסופו של ענין אנחנו יושבם עדיין על חבית אבק שריפה.
תודה שהבאת את הנתונים.
היום צריך לעבוד יותר חודשים ושנים מאשר אי פעם בתולדות המדינה!!!
אתה כותב יש עוני, יש פגמים, רק חבל שאתה לא מביא נתונים לגבי היקף העוני, כל ילד רביעי מוגד כילד עני על פי נתוני הביטוח הלאומי, ומימלא משפחתו נמצאת במצוקה,אבל הנתונים נפלאים.
המקרר מלא בכל טוב, כבר רכשנו כרטיסים לנופשון בחו"ל, המכונית חונה בחניית הבניין, נהדר , הנתונים נהדרים, נפלאים, החיים הטובים מחייכים, נו טוב יש עניים , מה לעשות? היו, ישנם, תמיד יהיו, טוב נו, מה לעשות.. יש שכבה גדולה מאוד מאוד יש צעירים משכילים, עובדים, בעלי משפחות צעירות שמרוויחים 9200 ברוטו שכר ממצוע, מהם הולכים כמה אלפי שקלים לשכר דירה ומה שנישאר לחיות זה קדחת.
אבל המקרר מלא, הכרטיסים לחו"ל נרכשו, המכונית בחנייה והנתונים של סבר פלוצקר אחד מבכירי העיתנאים הכלכליים שמשכורתו בהתאם, נפלאים!!!בראוו!!!
נתון נוסף אומר לנו כי רמת החיים ברבעון האחרון ירדה לעומת שנה שחלפה. זאת אומרת שקנינו פחות.