משקפיים וורודות

מתיישבת ליד המחשב ומרכיבה משקפיים

לצורך הקלדת שיר או שניים.

רואה את העולם במשקפיים ורודות,

מחפשת רק יופי וטוב בבאות.

האופטימיות עבורי היא הכלי העיקרי,

לאוורר את חיי האפורים ולשמוח בעבורי.

המשקפיים שלי לרוב רואות ורוד,

ואני מנסה להעביר זאת לכם בסוד.

לפעמים מתעממות, המשקפים הוורודות,

ואז העולם נראה כבד, אפור ומלא דמעות!

ואני מתיישבת, בלב כואב כותבת

וראו איזה פלא, מיד משתובבת.

הכאב מזדכך, זורמות, מפכות המילים,

נשכחים מיד את העצב והבלבולים.

מוציאה תלאותיי לאוורור, על הדף

חלק מהן מניחה על המדף.

ושוב משקפי הוורדות על אפי,

השמחה והחיוב, שוב שורים במעוני.