הדרכון הפלסטיני האילם

הדרכון הפלסטינאי
תמונה של דרכון הופיעה באלבום המשפחתי. דרכון אילם שידע לספר סיפור מעניין . סיפור אודות נסיעה ברכבת ללבנון וסוריה . בעל הדרכון הוא בן, עובד מדינה בממשלת המנדט. בן שמע רבות על לבנון מדינת הארזים ושאף לבקר בפינות החמד שתארו לו חברים.
בן תיכנן את הנסיעה לסוריה ולבנון עד הפרט האחרון. כעובד בממשלת המנדט קיבל כרטיסים לנסיעה ברכבת והמלצה לקונסוליה הצרפתית ביפו להנפיק לו ויזות לכניסה לסוריה ולבנון. . ההתרגשות אחזה בו הוא התרגש כמו נער וחיכה בכיליון עיניים לנסיעה.
.זמן רב עבר מאז יצא את גבולות הארץ הוא זכר את היציאה הקודמת או נכון יותר לומר הבריחה מיפו בעיקבות צו שהוציאה הרשות העותומנית ששלטה אז במדינה ולפיה על היהודים בעלי הנתינות הזרה לעלות על אנית המלחמה האמרקאית שתעביר אותם לאלכסנדריה שבמצרים והוא רק בן 8 שנים. היה זה ערב מלחמת העולם הראשונה שבה היו התורכים והבריטים משני צידי המיתרס. האמרקאים היו נטרליים ולכן איפשרו השלטונות העותומנים לאניות מלחמה אמרקאיות לפנות את האזרחים בעלי הנתינות הזרה. יתר האזרחים היהודים גורשו לכפרים והמושבים בצפון . והנה אוחז בן בידו דרכון וויזות וכרטיסי נסיעה ברכבת חינם. . את שני הבנים השאיר אצל אחת הדודות ויחד עם לאה יצאו ב15.8.1939 בדרך ללבנון. בנקורה עברו את ביקורת הדרכונים והמשיכו לבירות.
לבנון פנינת המזרח הייתה שופעת תיירים. הרחובות המו בני אדם והעיר נראתה תוססת . . שליטתו בשפה הערבית איפשרה לו להעלים את מוצאו היהודי ותמיד הציג את עצמו כנוצרי שהגיע מיפו. הכירכרות, המוניות של אותה תקופה , איפשרו להם לנוע ברחבי לבנון. משם עברו לסוריה והתקבלו בסבר פנים יפות. שבוע ימים טיילו ושוב חזרו ללבנון . בשיחה עם בעל בית המלון המליץ האחרון על בילוי בעיר לא רחוקה מרחק שעה נסעה ברכבת. בן החליט לבקר שם ומצאו מקום שומם מאחר ועונת התיירות הסתיימה. . רק בית המרזח היה פתוח לקהל הרחב ומקומות הבידור נסגרו.. בן נכנס לברר היכן יוכלו ללון ונאמר להם שהמקום היחידי הפתוח הוא בית המרזח.. לאה שהייתה בחודש החמישי להריונה ביקשה חדר למנוחה ובן נישאר עם חבורת הגברים שישבו שם. כולם משופמים בעלי שפם ארוך ופה גדול שלא פסק לקלל ולנאץ את כל האירופים שהשתלטו על המדינה. בן שנישאל מאין הגיע סיפר שהוא נוצרי מיפו ובא לביקור קצר. במשך שעות היה נאלץ לשמוע את דברי הבלע שזרקו כלפי הזרים והיהודים. אחד הבליינים אמר שיש להרוג את היהודים מפני שהם משתלטים על העסקים. . זה כבר היה יותר מדי עבור בן . הוא ביקש סליחה הוציא את לאה מחדרה ויחד הסתלקו משם כמו גנבים בלילה. הם צעדו לכיוון שלפי הערכתם הייתה צריכה להיות שם תחנת רכבת. לפתע צץ לפניהם ברנש לבוש שרוו'ל וברך אותם לשלום. הוא אמר שהוא מכיר את בן מעבודתו בבית המשפט. בן חשש מהרגע הזה שבו יזהו אותו כיהודי. אולם הזר הרגיע אותו וסיפר כי הוא יהודי והמליץ להם להסתלק מהמקום הזה
הידוע בשינאת יהודים. הוא הוביל אותם לתחנת הרכבת וכל עוד נפשם בם "ברחו "בדרכם חזרה ליפו.
הדרכון הבריטי -פלסטיניאי משמש תזכורת למה שאנחנו יודעים עכשיו. שינאת יהודים הייתה גם לפני קום המדינה והיא קיימת גם עכשיו.. אילו יכול היה הדרכון לדבר היה מספר ביתר פרוטרוט את הארועים שקרו להם בלבנון.
השם הרשמי היה פלשתינה א"י.
זה להבדיל מפלסטין שהקימו עראפאת ואש"ף !!!
כמו תמיד אני אומרת
אתה צריך לכתוב ספר
שבוע טוב
אילו רק ידעו יהודי פלשתינה-א"י שגורל אחיהם נגזר, ובעוד פחות מעשר שנים תוקם כאן מדינת ישראל לתפארת היהודים.
ובלטינית PALESTI .הרי אש"ף לא לקח את השם האפתורה אלא אימץ את השם פלסטיין מהשם האורגינלי באנגלית. יפה כתבת ידידי
BRUTISH PASSPORT
ומתחת PALESTINE
בעברית פלשתינה
ובערבית פילסטין
כך שהערבים לא המציאו את הגלגל הם אימצו את השם שהבריטים אימצו פילסטין
בן, המבקש לבקר בלבנון ובסוריה, כפי שמתואר בסיפורך יעקב, ממחיש, עד לאן הגיעה השנאה של הערבים בתקופה ההיא, כשלא הייתה עילה לשנוא יהודים. למרות זאת הם שנאו, עד כדי כך שבן הסתיר את יהדותו, שמא תתגלה ויבולע לו, ולאשתו ההרה, והם נמלטים באותו לילה מבית המלון כדי להציל את נפשם.
יעקב ידידי, השנאה ליהודים רק בגלל היותם יהודים, ממשיכה לבעבע בקרבם של שכננו. ללמדנו מזה 150 שנה, מאז ועד היום לא השתנתה! יחסם העוין של שכננו, כלפי היהודים, נותר כמו שהיה.
כך הם מלמדים צאצאיהם מינקות, לשנוא יהודים.
הדרכון שברשותך משמש עדות זועקת לעוול הנורא של שכננו הערבים, כלפי יהודים. ואל נצפה שהם ישנו את עורם...