"הרופא הטוב ביותר......"

היכרתי לפני שנים אשה מבוגרת שבנה ניפטר מדלקת אזניים."לוא היה אז הפניצילין"אמרה לי"בקלות היו מרפאים אותו".
תרופות רבות מחזיקות אנשים בחיים.כמו אינסולין לסוכרתיים,ניטרוגליצרין לאנשים שחשים שהם עומדים לקבל התקף לב ועוד רבים וטובים.למשל קוקטייל התרופות שמצאו,מבטל את גזר דין המוות לחולי איידס.
הבעיה עם התרופות היא שאנשים אינם מתיעצים עם בר סמכא על תערובת של התרופות שלהם,אינם מתיעצים אם במצב בריאותם מותר להם להשתמש בתרופה זו או אחרת.אינם מקפידים על הוראות השימוש.מכאן נוצרות הבעיות.או ששותים אלכוהול אחרי או עם תרופה או לוקחים בעצמם מנת יתר בתיקווה שהבעיה תחלש.זוהי הבעיה העיקרית.
בעבר היו לי רופאים נהדרים(גם עכשיו לא רעים)פעם בא רופא לבדוק את בתי הקטנה(פעם רופאים רגילים היו באים הביתה)והוא שאל אותה אם כואב לה.היא ענתה שכשהיא מסתכלת בתמונות בספר-לא כואב.אז הוא עשה עצמו רושם לה מירשם,"להסתכל בתמונות שלוש פעמים ביום לפחות".
חשוב מה שהפציינט חושב על התרופה שלו.נתנו פלסבו לחולים ולקבוצה אחרת נתנו את התרופה האמיתית.למקבלי הפלסבו אמרו שהתרופה חדישה ,מצויינת וזכתה להצלחה,לקבוצה השנייה לא אמרו דבר.מסתבר שאלה ואלה החלימו באותה המידה.באותו פרק זמן.עכשיו תגיד שהנה אתה צודק.תלוי מה היתה הבעיה.זו היתה בעיה קלה מאד.לכן זה הצליח.זה לא היה מצליח עם חולי סרטן.

אם לא היו מגלים/יוצרים את הסולפה,לא הייתי בחיים כי הסולפה הצילה את אמי שממש גססה חדלקת קרום המח.
ולוליא הסולפה שניתנה לה ברגע האחרון, המחלה הייתה גומרת אותה סופית.
זה לא מקרה אחיד.
ואם גנדי מהודו לט היה מתנגד שיתנו לאישתו אנטי ביוטיקה.היא הייתה אולי מותה מדלקת היה נמנע.
אני מאמינה ברפואה מונעת ולדעתי יש לשים בעיקר על
רפואה כזאת. את הדגש.
גם החיסונים השנויים כל כך משום מה במחלוקת .מונעים תחלואים וצרות.
וכל אורח החיים.
כשרושמים או נמנעים מלקחת תרופות מתוך הידיעה( הנכונה) שלכל תרופה או סם ישנן תופעות לוואי.
מאידך,
יש לשקול את תופעות הלוואי האפשריות שיודעים עליהן- אל מול הנק לחולה שנמנע מהן.
כשביקשתי מהרופא המתמחה העובד עם הרופאה שלי כדורי שינה, שאל אותי אם אינני פוחדת מתופעות הלוואי שלהן,ועניתי לו שהנזק שנגרם לי מחוסר שינה מספקת מדאיג אותי יותר מתופעת הלוואי של הגלולות
שינה (הנכספות). לא שכנעתי אותו( בינתיים)אז הייתי נבזית ושאלתי אותו למה דר. א. המתמחה שקדמה לו בסופו של דבר הסתכנה ורשמה לי תרופה שמנהלת המראה החונכת שלהם אסרה לתת לי.ובכך סיכנה את חייה ( כפי שביטאה זאת: "אם היא תגלה זאת היא תרביץ לי היא תהרוג אותי."
אז הוא ענה לי: ה לעשות אנו הגברים פוחדים מהנשים
והתכוון לרופאה הטרוריסטית.
ואני בעד רפואה שרפואה משלימה ולא כרפואה אלטרנטיבית.ושתיהן חשובות בפני עצמן.

ויש לי שטר של דולר של הרבי מלובאביץ
.שעליו מסומנת הסיפרה 10.שאמור להיות סגולה
ללב שבור.
אני לא מאמינה שהרבי התכוון שיכריזו עליו כ"מלך המשיח",ייתכן שזה אפילו היה מקומם אותו..
אבל,
כשהיה לי רע בנשמה, הבטתי בתמונתו של הרבי
בעיניו הטובות ואמרתי לו זיידע ( סבא באידיש).
ואז פתאום ארע נס: נעשה לי טוב בנשמה.

אפקט פלצבו
במלחמת העולם השנייה היו מאות אלפי חיילים ואזרחים מבעלות הברית נתונים תחת הפצצות כבדות, ומלאי משככי הכאבים שעמד לרשות הרופאים הלך ואזל. תושייה שגילתה אחות צבאית, שעבדה בחזית האיטלקית לצד רופא מרדים, הובילה לגילוי אחת התופעות המדהימות בעולם הרפואה - תופעת הפלצבו. כשאזל המורפיום החלה האחות להזריק לפצועים מי מלח, אך סיפרה להם שקיבלו משכך כאבים. למרבה הפלא, הכאבים פחתו.
מקרה מפורסם אחר שבו בא לביטוי אפקט הפלצבו נקשר בחולה סרטן שנודע בכינוי "מר רייטן". בשנת 1957 חלה מר רייטן בסרטן מפושט ורופאיו העריכו כי נותרו לו שבועיים לחיות. רופאו האישי הצליח לכלול אותו במחקר על תרופה חדשה לסרטן מפושט, שנוסתה באותה שנה. מר רייטן קרא ביסודיות את הפרסומים המדעיים על התועלת שבתרופה, ושמח מאוד להשתתף במחקר. התרופה הוזרקה לו ולאחר שלושה ימים בלבד חל שיפור דרמטי במצבו: הגרורות נסוגו והגידולים הצטמקו מאוד. שום מטופל אחר לא הראה סימני התאוששות דרמטיים כאלה.
עשרה ימים לאחר הזריקה, נעלמה מחלת הסרטן ומר רייטן שוחרר מבית החולים. לאחר כחודשיים החלו להופיע ידיעות בעיתונות, שבהן נטען כי התרופה שנוסתה אינה יעילה כפי שחשבו. מר רייטן החל לסבול מדיכאון, מחלתו חזרה ובגופו שוב פשו גרורות. רופאו חשב כי יש לעודד את החולה, שממילא היה שוב במצב סופני, וסיפר לו כי עוד מעט תגיע אותה תרופה, אבל "מזוקקת וחזקה פי שניים" מהתרופה הקודמת. מר רייטן התמלא שוב אופטימיות וסקרנות לקראת הטיפול בתרופה החדשה.
הרופא סיפר למר רייטן כי יש עיכוב בקבלת התרופה, כדי להגביר עוד יותר את הציפייה שלו לבואה. לבסוף הוזרקה למר רייטן תרופה כלשהי פעמיים. למעשה אלה היו מים מזוקקים, אבל השפעתם הייתה דומה להשפעת התרופה הראשונה: הגרורות שחזרו החלו להיעלם, הגידולים הצטמקו ומר רייטן חזר להיות אדם בריא.
חודשיים נוספים חלפו ובעיתונות שוב פורסמו ידיעות על חוסר התועלת שבתרופה החדשה, שמר רייטן קיבל לכאורה. ימים מעטים לאחר פרסומן של הידיעות השליליות, הידרדר מצבו של מר רייטן. הוא אושפז בבית החולים במצב קשה. ללא תקווה, מר רייטן מת לאחר ימים ספורים.
אפקט פלצבו (Placebo) או בעברית אינבו, מתרחש כאשר חולה מקבל טיפול דמה (שהוא חושב שאמור לעזור לו), או טיפול שאינו כולל את המרכיב הפעיל בתרופה, ובכל זאת מצבו משתפר. המלה פלצבו מופיעה בתרגום הלטיני למזמור קט"ז בתהילים: "אתהלך לפני יהוה בארצות החיים". פירושו המילולי של התרגום הלטיני: "Placebo Domino in Regione Vivorum", הוא "ארצה את אלוהים בארצות החיים".

הפסוק שימש פתיח לתפילה שהיתה מקובלת בקרב כוהני דת נוצרים במאה ה-12. מאוחר יותר החלה המלה פלצבו לתאר מחמאה שמטרתה לרצות. רופאים החלו להשתמש במונח פלצבו ככינוי לטיפול שניתן רק כדי לרצות את החולה.
ברוב המחקרים, לפחות שליש מהחולים שקיבלו תרופות דמה מדווחים על הקלה בסימפטומים שמהם סבלו או על היעלמותם. בחלק מהמחקרים דווח שמתן תרופות דמה הוביל לשיפור במצבם של 70%-100% מהחולים.
גם מדדים פיסיולוגיים מעידים על שיפור במצבם של חולים שנטלו תרופת דמה. כך, במחקרים בקרב אנשים הסובלים מבעיות שינה, לרוב גם אלה שקיבלו גלולות שינה וגם אלה שקיבלו גלולות דמה, מדווחים על שיפור באיכות השינה שלהם.
בשנות ה-50 של המאה שעברה הוכנס ניתוח חדש לטיפול במחלת לב כלילית שגורמת לכאבי חזה, שבו נקשר עורק בבית החזה. כ-40% מהחולים שעברו את הניתוח דיווחו שהכאב בחזה נעלם ונמצא שיפור במדדים הפיסיולוגיים שלהם, אבל כמה רופאים, שהיו ספקנים לגבי יעילותו של הניתוח, ביצעו ניסוי. הם חילקו חולים שהיו מיועדים לעבור את הניתוח לשתי קבוצות. חברי קבוצה אחת עברו את הניתוח בעוד שחברי הקבוצה האחרת הוכנסו לחדר ניתוח והורדמו, בבית החזה שלהם בוצע חתך והפצע נתפר, אבל העורק עצמו לא נותח.
הנתונים על שיפור במצבם של חולים בשתי הקבוצות היו זהים. יש עדויות לכך שתרופת דמה, מתוך הטעיה ויצירת ציפייה של המטופל, מביאה לייצור אנדורפינים - מורפינים הנמצאים באופן טבעי במוח, שמסייעים לשיפור מצב הרוח ולשיכוך כאבים ומכונים גם אופיואידים. בניסוי שערכה קבוצת חוקרים מאיטליה, בראשותו של פבריציו בנדטי, נמצא כי תרופה מסוימת יעילה יותר מפלצבו בשיכוך כאב, בתנאי שנוצרה ציפייה אצל החולים. אם היא ניתנת ללא ידיעת החולה, היא אינה יעילה.
בניגוד לאפקט הפלצבו, שבו יש תגובה חיובית לתרופה גם אם אין בה חומר פעיל, אפקט הנוצבו (Nocebo effect) מתאר כיצד התייחסות שלילית עשויה לגרום להחמרה בסימפטומים.
מבחינה אתית קשה יותר, מטעמים מובנים, לערוך ניסויי נוצבו. עם זאת, כמה ניסויים עזרו לברר את המנגנון שעליו מבוססת התופעה. הקבוצה של בנדטי הראתה כי הצ

אני אישית, עברתי, ניתוח לב פתוח, הכולל : מעקפים ותיקון מסתם מיטרלי,ולוקה בלימפומה(סוג של סרטן).
קבלתי, ומקבל טיפול רפואי ותרופות אתיות.
קופת החולים, מנסה לחסוך כספים ברכישת תרופות, ורוכשת תרופות גנריות במקום תרופות אתיות, העולות פחות, ומנסות להחליפן גם לי.
מכאן נובעות ידיעותי בגין אפקט הפלצבו, המשמש אותי בהתנצחות עם קופת החולים.

תודות על תגובתך.
אשרייך וטוב לך, היי בריאה וזכי לאריכות ימים.
באשר לי, באם לא הייתי מטופל ברפואה המערבית המתקדמת, הן בניתוח הלב, והן בטיפולי הכימותרפיה, הייתי מת מזמן.
המשך יום טוב לכולנו, ושבת שלום.

אני מאמין שהאדם הוא הרופא של עצמו. וכשהוא הוא מחליט ללכת לרופא זו גם תרופה.עצם ההחלטה ללכת לרופא והוא ירפא כבר ממלאת את הפש האדם בתוה שמביאה מזור
יש לי סיפור מעניין על פלסבו. סבתי ז"ל סבלה כניראה ממחלת הסכרת. בזמנו עדיין לא היו כלים לאיבחון. היא התלוננה תמיד כי גופה בוער בגלל שיחי הפילפל שמגדל השכן. ואז הזמנו רופא (שנת 1940) . הרופא היקי גובהו 2.20 היה תריך להתכופף כשניכנס בדלת. הוא שמע מה הבעיה, עשה קצת חושבים ואמר שיש לו תרופה שתעזור לבערה. הוציא מזרק יצא למטבח וחזר והזריק לסבתא את זריקת הפלא . ואכן הבערה נעלמה עד... לפעם הבאה. הוא הכניס אותנו בסוד העניינים כי הזריקה הכילה.... מים. והמים הרגיעו את הזקנה