זכרונות לעד קיימים

<p><img alt="smile" src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-smile.gif" /></p>
<p>תודות על תגובתך.</p>
<p>מאחל לך בריאות מלאה, ואריכות ימים, וכל זאת גם ללא כאבים.</p>

<p>אני זוכר את הימים הטובים. את הערבים שטיילו בשכונה עם מרכולתם. אם היה&nbsp; זה עדר עיזים שמכרו לך חלב, או גמל ששחב שקי תפוזים או ערמות אבטיחים . קנינו וכך היינו כולם מרוצים . הם מהקונים היהודים ואנחנו מהערבים שהביאו את הסחורה עד מתחת למיטה. זה ניקרא יחס גומלין. הם למדו עברית ואנחנו למדנו ערבית ויחד זו נהייתה שפת אידיש. חצי ערבית וחצי עברית. . א אני זוכר את השכן&nbsp; הערבי שהיה אחראי&nbsp; על הפרדס והמשק של השכן. היה זה בשנות השלושים כאשר הצפון היה עדיין&nbsp; שדות ופרדסים&nbsp; ואני מדבר על צפון תל אביב. ואבו סולימן היה מתארח בביתנו&nbsp; יחד עם אישתו ובנו. הם היו אורחי קבע ושררה בינם לבין הורי ידידות אמיצה.&nbsp; כילדה אום סולימן&nbsp; בביתה, בישלה אימי מטעמים ולקחה אליה&nbsp; לסעוד את היולדת אחרי הלידה.&nbsp; וכך המשיכה לפרוח השכנות הטובה. אבו סולימן אף פעם לא הגיע עם ידיים ריקות. תמיד הביא שקית עם צנוניות או שעועית ירוקה או ירק אחר שגדל בגינה.&nbsp;&nbsp; אני זוכר את סולימן הקטן היה נהנה לשבת אצלנו במרפסת הגדולה . ידע שיקבל קפה ועוגה וכך ישב מבסוט&nbsp; בבית של השכנים היהודיים. וכשדל עזר לאביב ונטע קנה סוכר. ויום אחד אני רואה אותו סוחב על גבו חבילה גדולה של קני סוכר. זה בשבילכם אמר&nbsp; ויצא. . וכאשר פרצה מלחמת הקוממיות , נעלמה המשפחה&nbsp; בלי כל הודעה. אני זוכר את הורי שהיו מזכירים את השכנים ותוהים&nbsp; מדוע ולאן נעלמו.&nbsp; ויום אחד לאחר סיום המלחמה הגיע אבו סולימן ושקית&nbsp; שעועית ירוקה בידו.&nbsp; הוא סיפר כי אחת&nbsp; השכנות אמרה לו לברוח שמא יהרגו אותו היהודים.&nbsp; הוא התנצל שלא בא&nbsp; להתיעץ עם אב יוסוף ואז אולי היה נישאר. אבל הוא כל כך פחד שלקח את המשפחה וברח. . עד היום לא ברור מי הייתה השכנה&nbsp; ולמה עשתה זאת.&nbsp;&nbsp; וכך נגמר הסיפור של אבו סולימאן . מאז לא ראינו אותו יותר אולי עבר למחנה הפליטים בעזה.</p>

<p><img alt="cool" src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-cool.gif" /></p>
<p>תודות על תגובתך.</p>
<p>אכן זכרונות רבים מילדותי, מנעורי ומבחרותי לא חסרים.</p>
<p>כשהרוח הטובה, תשרה עלי, אשב ואתחיל לכתוב קצת נוסטלגיה.</p>
<p>המשך יום נעים ושבת שלום</p>

<p><img alt="embarassed" src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-embarassed.gif" /></p>
<p>תודות על תגובתך.</p>
<p>המשך יום נעים ושבת שלום.</p>

<p><strong>&nbsp;</strong></p>
<table cellpadding="2" class="hebrewQuotation" style="margin-top: 2px; margin-bottom: 2px; padding: 0px; border: 0px; font-family: 'Helvetica Neue', Helvetica, 'Nimbus Sans L', Arial, 'Liberation Sans', sans-serif; font-size: 16px; line-height: 26px; vertical-align: baseline; background-image: none; background-color: transparent; box-sizing: border-box; border-collapse: collapse; overflow-y: hidden; overflow-x: auto; display: block; color: rgb(37, 37, 37); -webkit-tap-highlight-color: rgba(0, 0, 0, 0); margin-right: 0px !important; margin-left: 0px !important; width: 100% !important; border-spacing: 0px !important;">
<tbody style="margin: 0px; padding: 0px; border: 0px; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; line-height: inherit; vertical-align: baseline; background-image: none; box-sizing: border-box;">
<tr style="margin: 0px; padding: 0px; border: 0px; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; line-height: inherit; vertical-align: baseline; background-image: none; box-sizing: border-box;">
<td style="margin: 0px; padding: 3px; border: 1px solid rgb(204, 204, 204); font-style: inherit; font-variant: inherit; vertical-align: baseline; background-image: none; box-sizing: border-box;">
<p style="text-align: start; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 1em; border: 0px; font-style: inherit; font-variant: inherit; vertical-align: baseline; background-image: none; box-sizing: border-box;"><font color="#000000"><span style="font-size: 11px; line-height: normal; -webkit-tap-highlight-color: rgba(26, 26, 26, 0.301961); background-color: rgba(255, 255, 255, 0);"><strong></strong>נגיד פה את האמת המרה והאיומה, אבל האמת - שמנהלינו והרבה מבוני היישוב שבאו מן הגולה על מנת לנהלנו לא עמדו כלל וכלל על הערך הגדול של יחסי השכנים, על הכלל היסודי והפשוט הזה. הם אולי לא הבינו או לא חפצו לעמוד עליו ובאי?עמידתם בשאלה זו יש עכשיו הרבה להאשים ששאלה זו נסתבכה כל כך ושנעשתה להשאלה המכאיבה מאוד ביישוב..מיום הופעתו של הרצל עם הרעיון של הציונות הפוליטית תיארה התעמולה הציונית בכל הארצות ובכל השפות את הארץ אשר בה אנו הולכים לבנות את יישובנו הלאומי כארץ מדבר שממה ועזובה רבה בה ואין יושב בה, ואחרי תיאור כזה את הארץ בכתב ובעל?פה אך ורק בתור קרקע בתולה, אז, על סמך ויסוד ודאות זו, הועמדו כל השיטות הציוניות בבניין הארץ, שהכל יש בהן חוץ מדבר אחד ששכחו והוא, תשומת הלב לאותם התושבים אשר יושבים כבר בארץ זו</span></font></p>
<p style="font-family: inherit; font-size: 19px; line-height: 1.5em; text-align: start;">לזיכרו של סבא רבא שלי שלא זכיתי להכיר והוא טבוע בי עמוק מאד ומישנתו לנגד עיניי תמיד.&nbsp;</p>
</td>
</tr>
</tbody>
</table>

<p>משפחת שלוש ידועה בתרומתה לבנית הארץ. נודתי ברחוב שלוש וגרתי שם עד גיל שנתיים. . אני מחפש נתוניל על בני משפחה&nbsp; ואמרו לי שיתכן ואמצא&nbsp; פרטים בכתביו של שלוש. אז היכן ניתן למצוא את הספר שהזכרת?</p>

<p><img alt="embarassed" src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-embarassed.gif" /></p>
<p>תודות על תגובתך,</p>
<p>תודות על הזכרת שמו של סבא רבא שלך. יוסף אליהו שלוש ז"ל, איש רב פעלים, ממיסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשין, ס"ט אמיתי , משפחה שורשית בארץ.</p>
<p>המשך ערב נעים ושבת שלום.</p>