פרשת השבוע: ויצא.

פרשת ויצא.

זוכרים את האגדה על תפוח סדום מפרשת " וירא"?

פרשת ויצא מספרת לנו על תפוח אחר " תפוח המשוגעים" או כפי שנקרא בידי הערבים "תופח אל מג'נון". מדובר כמובן בצמח הדודאים.
"יד וילך ראובן בימי קציר-חיטים, וימצא דודאים בשדה," ( בראשית ל, יד)
מהו השימוש של הדודאים?
על פניו נראה שמדובר באפרודיזיאק עתיק ביותר וגם תרופה לפריון. מנין אנו למדים זאת
הפרשה מספרת על יעקב נשותיו והשפחות אשר ילדו לו בנים ורק רחל לא ילדה. כה מיואשת היתה מחוסר פוריותה, עד כי כמנהג הפולניות אמרה:
"א ותרא רחל, כי לא ילדה ליעקוב, ותקנא רחל, באחותה; ותאמר אל-יעקוב הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנוכי." (שם)
עד אותו יום שראובן בנה של לאה בא מהשדה ודודאים בידיו, והצמח הזה פירותיו נושאים ריח מפתה ( שלא כטעמם), מיד חשה רחל תחושות של חשק והנה היא באה ללאה ומבקשת ממנה מדודאי בנה ראובן.
"ותאמר רחל, אל-לאה, תני-נא לי, מדודאי בנך. (שם)
ואחרי משא ומתן בו ויתרה על התור שלה לשכב עם יעקב קיבלה מהדודאים..
"ותאמר רחל, לכן ישכב עימך הלילה, תחת, דודאי בנך. "(שם)
ממש קומבינה!

האגדה מספרת כי לשורש הצמח סגולות פריון וזאת משום שלצמח דמות אדם. ( עניין של גלגול נשמות) אולם יש קללה על הצמח. כל העוקר אותו כאילו רצח אדם ועקירתו מלווה בצרחות. וכאילו לא די בכך הרי שקללה רובצת על העוקר קללה שתביא למותו!

מה עושים?

קושרים את בסיס הצמח לכלב בלילה חשוך ללא ירח, ומכים את הכלב שיברח,
במנוסתו הוא עוקר את הצמח ונופח את נשמתו מהקללה.
עתה כל המכשפות לכו לחפש הדודאים כי כך תוכלו להעניק ללקוחות פריון וחשק.
אולם אזהרה: פרי הדודאים מסוכן, הוא מכיל אלקלואידים מסוג הטרופין ובכך הוא גורם לתרדמה שיכרון ומסוכן לראיה.

זהו תם החלק הבוטני.

אז מה היה לנו בפרשה מרתקת זו
מסעו של יעקב לחרן לחפש לו אישה, החלומות שלו הנשים אותן נשא לאחר שעבד למענן שבע שנים השפחות שהביאו לו ילדים ולנו חלק משבטי ישראל
וכמובן איך לא עשיית רכוש גדול.

כשקראתי על חלום יעקב, נזכרתי באגדה שסיפרו בבית הכנסת של קהילת שטייפץ

יום אחד בא הרב כולו נרגש אל הגביר של העיירה ומספר לו על חלומו:
" חלמתי כי אני מטפס על הר גבוה, אולם טרם הגעתי לפסגה, קדרו פני השמים
ורוח עזה החלה לנשוב, אבנים וסלעים החלו להידרדר מההר ואנוכי מדרדר עמן.
לפעמים אני מצליח להיאחז בזיז או סלע אולם מטח הסלעים הכריעני עד שנפלתי על גשר עץ. זחלתי בגשר לצידו השני בשארית כוחותיי וככל שאני מתרחק כך נעלם ההר בערפל
ולפני מתגלה עולם חדש מלא אור וחום."

"ולשם מה אתה מספר לי" שואל הגביר כאילו מבקש את פירוש הרב לחלום
"חושב אני אדוני הגביר שאתה עומד לרדת מנכסיך" זה מה שהבנתי מחלומי.

"אכן" אומר לו הגביר " כעת משסיפרת לי את חלומך נראה לי שאני עומד לרדת מנכסי,
אלא שנכסי ישמשו למימון מסע של הקהילה לארץ ישראל טרם ירדפונו הגויים כאבנים המתגלגלות בהר" כך אמר, כך עשה, וכך ניצלה הקהילה.

חלומות ופשרם.

כעת לחלום יעקב.

החלום:
" וייקח מאבני המקום, וישם מראשותיו; וישכב, במקום ההוא. יב ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה, וראשו, מגיע השמיימה; והנה מלאכי אלוהים, עולים ויורדים בו. יג והנה יהוה ניצב עליו, ויאמר, אני יהוה אלוהי אברהם אביך, ואלוהי יצחק; הארץ, אשר אתה שוכב עליה--לך אתננה, ולזרעך. יד והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה; ונברכו בך כל-משפחות האדמה, ובזרעך. טו והנה אנוכי עימך, ושמרתיך בכול אשר-תלך, והשיבותיך, אל-האדמה הזאת: כי, לא אעזובך, עד אשר אם-עשיתי, את אשר-דיברתי לך." ( בראשית כח)\

פירושים וביאורים לחלום יעקב יש למכביר אני רואה בסולם התחברות לעולם הרוחני
ובאבן למראשותיו את העולם החומרי.
ספר החלומות של קוני איילנד ושרה ברק מפרשים הופעת מלאכים בחלום אות כי החולם מאמין בכח בעליון, זהו האלוהים המופיע בחלומו ומדבר אליו. חלום על מלאכים מבשר אהבה ונישואין, הלא כך? יעקב הולך חרנה לחפש רעיה לחיים.

והחלום השני של יעקב הוא:
" . י ויהי, בעת יחם הצאן, ואשא עיניי וארא, בחלום; והנה העתודים העולים על-הצאן, עקודים נקודים וברודים. יא ויאמר אליי מלאך האלוהים, בחלום--יעקוב; ואומר, הנני. יב ויאמר, שא-נא עיניך וראה כל-העתודים העולים על-הצאן, עקודים נקודים, וברודים: כי ראיתי, את כל-אשר לבן עושה לך. יג אנוכי האל, בית-אל, אשר משחת שם מצבה, אשר נדרת לי שם נדר; עתה, קום צא מן-הארץ הזאת, ושוב, אל-ארץ מולדתך. " ( בראשית לא)

זה חלום פשוט, כל אחד סופר כבשים כאשר שנתו נודדת שנאמר: " מרבה נכסים מרבה דאגות" ולעקב רכוש רב כפי שנכתב בסיפא של הפרק הקודם:
" מג ויפרוץ האיש, מאוד מאוד; ויהי-לו, צאן רבות, ושפחות ועבדים, וגמלים וחמורים." (בראשית ל)

לסיום אנקדוטה, יש פתגם פולני ידוע :" כמו האמא ככה הבת"
וכאן אנו רואים כמו הסבא ככה הנכד.
אברהם שכב עם הגר אמתו.
ויעקב שוכב חופשי עם אמותיו בהסכמת אשתו והילדים חוקיים לחלוטין, מהם פרצו שבטי ישראל: " ד ותיתן-לו את-בלהה שפחתה, לאישה; ויבוא אליה, יעקוב." (שם) זו רחל הנותנת לו את שפחתה. כך נולדו דן ונפתלי
ואם אתם חושבים שלאה עמדה מהצד אתם טועים: "ט ותרא לאה, כי עמדה מלדת; ותיקח את-זלפה שפחתה, ותיתן אותה ליעקוב לאישה. "(שם)
כך נולדו גד ואשר.

ואיך אפשר בלי HAPPY END זוכרים את הדודאים? הנה הם עזרו, סוף סוף נולד ליעקב ורחל בן הזקונים יוסף. " כב ויזכור אלוהים, את-רחל; וישמע אליה אלוהים, ויפתח את-רחמה. כג ותהר, ותלד בן; ותאמר, אסף אלוהים את-חרפתי. כד ותקרא את-שמו יוסף, לאמור: יוסף יהוה לי, בן אחר. " (שם)
דודאים או לא דודאים הכל מאללה.

שבת שלום