העיין האבודה
שלחתי מבט אל עיניו.הוא לא היה צריך לספר לי. ידעתי את התשובה שממנה חששתי בחצי השנה האחרונה..הוא השתדל לא לתת לעיניו לדמוע . ראיתי את הכאב שהוא ניסה לעצור מלהתפרץ.. אחרי כל ביקור בבית החולים חשבתי שיש סיכוי שהנה תגיע הבשורה ,שהכול יהיה כשורה. ואז הגיעה הבשורה המרה. הילדה לא תראה בעינה הפגועה .יצטרכו לעקור ולשתול עיין מזגוגית.
עמדתי מולו עם מבט קפוא. הייתה זו מכה קשה והוא החזיק את עצמו לא להזיל דימעה. ידעתי עד כמה קשה לו להתמודד עם הידיעה המרה. לדעת שילדתו הקטנה תאבד אחת מעיניה. .
זה החל במשחק .אבן שפגעה בעינה והיא רק ילדה בת שבע. הרופא בתחנת עזרה ראשונה בדק ואמר שזה לא נורא. שם רטיה על עינה ושלח אותה לבייתה. למחרת החלה העין להזיל דם. היא הובהלה לבית חולים . העדשה הוסרה והקרנית נתפרה והייתה תקוה שהעיין תשוב לאיתנה. ועוד בדיקות ועוד ניתוחים . החודשים חולפים והצילומים נותנים תקוה ואז מגיעה התשובה מצילום הסיטי שבוצע שבישר כי הרישתית וכל המערכת יצאה מפעולה ואין ברירה אלא עקירה. . היא הועברה למומחה שקבע כי ההבחנה נכונה ואין ברירה,עקירה. ועכשיו כבר צצה בעיה חדשה. השריר של הריס גם כן נפגע והריס נופל ושוב צריך לבמתין שמומחה ייעץ אם אפשר לתקן . . אני מסתכל על הילדה. היא רצה ומשתוללת מטפסת על הנדנדה וגולשת על המעקה. "היא תתגבר" אני חושב לעצמי . כמה קשה לראות ילדה הקטנה שבקרוב תצטרך ללמוד כיצד להוציא ולהכניס את עיין הזכוכית למקומה. עצוב.
<p></p>
<p>מסור לבן ולכלה וגם לנכדה</p>
<p>שכאן, אוהבת ודואגת עד בלי די. </p>
<p>באמת ובתמים, לא קל ולא פשוט</p>
<p>אך זוהי מיגבלה שניתן ליחיות כלא-הייתה!</p>
<p>ניתן ליחיות את החיים במלואם עם עין אחת</p>
<p>אפשר לאסוף-כוחות ולתת לה ליגדול כמיוחדת</p>
<p>ברור לי שכבר מזמן אתה עושה זאת לעילא ולעילא. </p>
<p></p>
<p>שלא לדבר על כך שעם הכוחות בתוך מישפחתך</p>
<p>המיוחדת והמופלאה..יש לילדה דודה ובת-דודה</p>
<p>שתשמנה אותה על מפת האיפור וגם בזה </p>
<p>בוודאי תוכל להצליח ולהיצטיין..</p>
<p>דאגתך מובנת-חזק ואמץ!</p>
<p></p>
<p>גיסי שנפצע בצבא כל חיו חי עם עין אחת והגיעה רחוק</p>
<p>נכון שזה לא האידיאלי ,,, אני בטוחה שהילדה החמודה הזאת תגיע רחוק,</p>
<p>המון טוב ממלינה</p>
<p>תודה על ההשתתפות</p>
<p>ולא חכמה לתת עצות לאחר אבל רק זה מה שנותר לאחר</p>
<p></p>
<p>והנה עכשיו מבעד לכאב אני קורא גם תקווה:</p>
<p>"<span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px;"> </span><span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px;">היא רצה ומשתוללת מטפסת על הנדנדה וגולשת על המעקה." אתה כותב.</span></p>
<p><span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px;">ילדה יפה עם שמחת חיים. תודה לאל שזה הסתכם בכך.</span></p>
<p><span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px;">נחמץ הלב אבל יש לה תקווה והסבא יידע גם להפיח בה שמחת חיים.</span></p>
<p>לנסות לנחם,</p>
<p>ואתה הלא כבר עברת את פרעה והנה פרעה אחר,</p>
<p>אלוהים נותן לפעמים כוחות ותעצומות נפש על מנת לתמוך זה בזה, והמשפחה תעניק כוחה לילדה.</p>
<p>תודה שהבאת לנו בעוצמה ובשימת לב , את סיפור הנכדה, ילדה יפיפייה מקסימה.</p>
<p>רק בריאות!!!</p>
<p> שתיהיה לילדה בהצלחה עם כל הניתוחים ושיקום אחרי .</p>
<p>תודה על סיפור יעקב.</p>
<p></p>
<p>שוב בהצלחה לנכדתך. </p>
<p>מאחר ואנו יודעים כמה אתה מסור למשפחתך וכואב לך</p>
<p>באם משהו כמו שאתה כותב קורא לנכדתך.</p>
<p>קשה אפילו לתאר כאב זה.</p>
<p>מה שלנו החברים נותר הוא, לאחל לילדה חיים מאושרים וטובים, אהבה היא כבר מקבלת מכם ובגדול.</p>
<p></p>