סיפורו של בן על הגלות במצרים פרק 3
.1913 בן כבר בן 8 . בן, יחד עם שתיים מאחיותיו ואמו התגוררו בשכונת נוה צדק הממוקמת במבואותיה הצפוניים של העיר יפו . אחותו הבכירה נשואה ליוסף ולהם בן בגילו של בן. יחד נהגו להסתובב בכיכר השעון נהנים לראות את תצוגת הקוסמים שניסו להפנט את הקהל.. לעיתים הלכו לבקר את סבתא חאנולה ששמחה לפגוש אותם. סבתא חאנולה התגוררה לבדה לאחר ששלושת בנותיה הנותרות האחיות של אמו, התחתנו ועזבו את הקן... היא סיפרה לבן כי בתה מרקדה התחתנה עם עולה מרומניה ויחד נסעו לאלכסנדריה שבמצרים ופתחו שם מאפיית עוגות. בתה רחל נישאה לאיש נטורי קרתא ועברה לגור עימו בשכונת מאה שערים בירושלים. שמחה התחתנה עם בן המקום וגרה לא הרחק משם. סבתא חנולה סיפרה לבן את תולדות המשפחה היא רצתה שבן ידע מאין הגיעו אבות אבותיו ומה עלה בגורלם. שעה ארוכה ישבה ופרטה את ההיסטוריה המשפחתית . חשוב היה לה שבן ידע את קורות המשפחה. היא תארה בפניו את מה שעשתה האינקוזיציה בספרד ליהודים. כיצד אילצו אותם להתנצר או לעלות למוקד. היא תארה בפניו כיצד נאלצו יהודים רבים לנטוש את רכושם וביתם ולנדוד לארצות נכר. היא סיפרה לו כי במשפחה דיברו על כך שאניה העבירה קבוצת יהודים לרודוס וביניהם היו גם אבות משפחתו של סבו. סבתא חאנולה הוסיפה כי הורי סבו עלו ארצה מרודוס בתחילת המאה ה-19 וקבעו את מקום מושבם ביפו.. סבתא חאנולה ניגשה לארון והוציאה משם מטפחת שהכילה בתוכה מכתב קלף מיום 9.3.1883 כתוב בכתב יד שנשלח אליה ממשרד החוץ הבריטי ובו מודיעים לה כי הוחלט להעניק לה רנטה חודשית לאחר שבעלה נרצח יחד עם המשלחת הבריטית בסיני.. חאנולה ביקשה מבן שכאשר יגדל ילך לבקר את קבר האחים בכנסית סנט פול בלונדון בו קבור גם סבו.. סבתא חאנולה לא ידעה אם בן הצעיר יזכור את כל הפרטים של ההיסטוריה המשפחתית אולם סמכה על תבונתו. . הימים חלפו בשקט ומערכת היחסים עם התושבים הערבים התנהלו על מי מנוחות . סבתא חאנולה נהגה להגיש עזרא רפואית עם תרופות סבתא לכל השכנים ערבים כיהודים ולכן כולם כיבדו אותה ושמרו עליה. שימעה יצא למרחוק והיו מגיעים אליה גם אנשים ששברו יד או רגל והיא טיפלה בהם וקבעה את השברים עד שהחלימו. ואז הגיע המשבר הגדול. מלחמת העולם הראשונה. היהודים אולצו לנטוש את בתיהם ולעבור לכפרים ולמושבים. סבתא חאנולה ניצלה מהגרוש בזכות המעורבות שלה בקהילה הערבית. בתה וידה שהייתה בעלת נתינות ספרדית נאלצה לצאת לגלות יחד עם בנותיה ובנה בן.. התורכים איפשרו לבעלי הנתינות הזרה לעזוב את יפו. אניות מלחמה אמרקאיות העבירו אותם לאלכסנדריה שבמצרים שם החלה גלות בת 6 שנים... האחריות על הגולים הייתה בידי הצבא הבריטי שדאג לשכן אותם במחנות ולדאוג לכלכלתם. הגוינט דאג לספק להם בגדים. אולם תמיד היה קיים מחסור. ובן, ילד בגיל 8 לומד את מלחמת החיים ...לומד כיצד לקיים את המשפחה גם אם הדרכים כרוכים בהתמודדות עם החוק המצרי שלא היה מוכן להתחשב בקשיים שעמדו בפני הגולים. לא אחת נאלצו קציני המחנה הבריטיים להתערב ולשחרר את ילדי הגולים שביצעו מעשי קונדס או שחדרו לתחומים שהמעבר אליהם אסור.. הבריטים לא הפעילו מסגרות לימודים והנערים נאלצו להשלים את החינוך דרך אונברסיטת החיים או בשם המתאים אונברסיטת הרחוב. כיצד התמודד בן עם המצב בפרק הבא