מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > הרכבת מובילה את בן לסוריה וללבנון פרק 13

הרכבת מובילה את בן לסוריה וללבנון פרק 13

הרכבת מובילה את בן לסוריה וללבנון  פרק 13

שנת 1939 . בן ולאה מחליטים לבקר בסוריה ולבנון. הקונסוליה הצרפתית ביפו מטביעה להם חותמת ויזה בדרכון המנדטורי... הפעם משאירים את הילדים בירושלים אצל אחותה של לאה. הרכבת יוצאת מיפו ולאחר נסיעה ארוכה ומיגעת מגיעים לדמשק.. דליז'נס מוביל אותם לבית המלון ולאחר מנוחה קצרה יוצאים לערוך קניות לקראת שבת הממשמשת ומגיעה . הם פגשו בשוק רב יהודי שהוביל אותם אל ביתו לאחר ששחט שתי תרנגולות ביקש מאישתו שתכין מהן מטעמים לשבת עבור הלקוחות היהודים שפגש בשוק. בן ציון לקח את המאכלים שהכינו עבורם. שילם לרב את התמורה וחזר למלון. בשנת 1939 טרם הומצאו המקררים ואת הבישולים הניחו על אדן החלון, שבת מלכה הגיעה והביאה עימה את האוירה האופפת כל יהודי באשר הוא. לאה ערכה את השולחן הניחה חלה ופרסה עליה מפת שבת שהביאה מהארץ. היא ביקשה מבן להביא את הסיר עם העופות שאשת הרב בישלה עבורם. הפתעתם הייתה רבה. הסיר היה ריק. והעופות נעלמו באופן מסתורי. חדרם שכן בקומה השלישית ולכן לא היה מובן להם כיצד נעלמו העופות. הצצה אל הרחוב פתרה את התעלומה. החתול רבצה ליד המדרכה ונהנתה מהעופות העשויים בטוב טעם וערבו לחיכה.. בן ולאה היו שומרי שבת ובלית ברירה ירדו אל הרחוב ונכנסו אל אחת המסעדות הם פנו אל בעל המסעדה והסבירו כי הם יהודים שומרי שבת שגרים במלון ממול וביקשו שיגיש להם סלטים ובערב ישלמו לו. בעל המסעדה נענה לבקשתם והגיש להם מכל טוב..ובערב שילמו לו את המגיע.. בית המלון המליץ להם לבקר באזור מסויים שבו נערכו מסיבות בן ולאה נכנסו לאולם המומלץ ועיני לאה חשכו. מרבית באורחים היו גברים ועל הבמה רקדו קבוצת נערות לבושות בבגדים מינימלים. הביקור הסתיים כאשר לאה ביקשה לחזור למלון. שלושה ימים בילו בדמשק ונהנו מכל רגע מאחר ושלטו בשפה יכלו להיטמע בין אזרחים מבלי שיתגלו כיהודים. הטיול בדמשק הסתיים ועכשיו מתכוננים בן ולאה לנסוע לזחלה בלבנון כשהגיעו לתחנת הרכבת נודע להם כי עובדי הרכבת שובתים. הקהל הרב שהסתופף בתחנת הרכבת החל להשתולל. השמועות דיברו על שביתה שעשויה להימשך זמן רב. כמו כן נפוצו שמועות שהנהלת הרכבהת יושבת עם העובדים ומנסה למצוא פתרון ואז הוכרז בקריזה כי השביתה הסתיימה והנוסעים התבקשו לעלות לרכבת, לאה עמדה לא הרחק מחלון של קרון. למרות שהייתה בחודש השישי להריונה הניחה רגל על ברכו של בן ושילשלה עצמה דרך החלון למושב. עכשיו הם מוכנים לנסיעה לזחלה שבלבנון. הנסיעה הפעם הייתה קלה הם הגיעו למלון לפנות ערב ולאחר מנוחה קצרה יצאו לתור את האזור. הם הגיעו למסעדה שהשולחנות בה היו ערוכית בין מקורות מים שזרמו והשרו אוירה נעימה. האוכל הלבנוני ידוע במגוון הרחב של הסלטים.ובן ולאה נהנו מהאוירה הנעימה וקשה היה עליהם לעזוב את האתר היפה. יומיים הסתובבו בין הסמטאות וערכו גם קניית מזכרות. בעל בית המלון הציע להם לבקר באתר מעניין. הנסיעה אמנם ארוכה אולם בסופו של דבר משתלמת. הוא הבטיח להם שייהנו מחויה נעימה. האתר היה במרחק של שעת נסיעה.. כשהגיעו למקום הסתבר כי האתר סגור מאחר והעונה הסתיימה. בן ולאה נכנסו לבית קפה קרוב והופתעו לראות שם רק גברים עם שפמים ארוכים בן ביקש מהבעלים לאפשר ללאה לנוח באחד החדרים והוא ישב בחברת הגברים. לשאלתם סיפר כי הוא נוצרי מיפו וכי באו לביקור בלבנון. שליטתו המוחלטת בשפה הערבית עזרה לו להציג את עצמו כערבי נוצרי.מיפו. השיחות שניהלו ביניהם הגברים הפחידו את בן. הם התחילו לדבר בגנות היהודים וטענו שצריך להתארגן ולהשמיד אותם. בן נחרד ממשמע אוזניו, ביקש סליחה והודיע לחבורה כי הם חייבים לחזור לזחלה. הוא קרא ללאה ויחד נסו כל עוד נפשם בם. בדרך פגשו ערבי שנעצר לברך אותם . הסתכל על בן ואמר כי הוא מכיר אותו מיפו. בן התעלם מההערה ורצה להמשיך בדרכו אולם התברר לו כי האיש הלבוש כערבי הוא יהודי. לאחר ששמע את סיפורם על ההתבטאות של חבורת הגברים. הודיע כי הוא ילווה אותם עד תחנהרכבת וישהה איתם עד שהרכבת תזוז. וכך הסתיים הטיול כשבן ולאה נמלטים מסיוט קשה. .

תגובות  0  אהבו 

450
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה