מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > הזהר מלחיצה על המקש הלא נכון

הזהר מלחיצה על המקש הלא נכון

הזהר מלחיצה על המקש הלא נכון

שלשה ימים הייתי חסר נתונים באתר מוטקה. שלשה ימים ללא שם וכתובת אובדן נתונים כללי.ומחיקה טוטלית מאתר הבלוגים. ניסתי לנתח ולחפס סיבה למחיקת כל הפוסטים. הכל נעלם הפכתי למשתתף מוטקה ללה זיהוי וללא רישום . חבר ברמינן. נסיתי ליצור זהות חדשה . מילאתי רישום כניסה אולם סורבתי ההערה היתה דאר אלקטרוני תפוס ע"י משתתף אחר. המשתתף האחר זה אני אבל הגולם לא מאמין לי בשבילו אני בר מינן. כל ניסיון לתקן את התקלה ולהחזיר אותי לחיים לא צלחו. הגולם לא הבין את מה שכתבתי לו וסרב להאמין שאני זה אני ולא בר מינן. הישועה הגיעה מהנהלת מוטקה. כתבתי פניה והסברתי את הבעיה והפלא ופלא הם החזירו אותי לחיים. הבלוג והפוסטים חזרו למקומם וגם הזהות שלי חזרה. לחיצה על קליד לא נכון מחקה לי את הזהות פניה להנהלת מוטקה זכתה להענות מהירה והחזירה לי את הזהות שאבדה. ואי אפשר לסיים בלי להודות להנהלת מוטקה על ההענות המהירה. אז המסקנה היא שאין ללחוץ על מקש לפני שידוע מה יעדו הוא עלול להפוך אותך לבר מינן

תגובות  3  אהבו 

567
11/07/11
ברוך שובך לאתר
והפעם שיהיה לך בלי תקלות.
כתיבה פוריה בריאות שמחה והומור.
אהבתי את מה שכתבת ואפילו מוקסמת מיכולת הכתיבה המשך כך ולשתף אותנו בהרהורי ליבך

בתודה יוכבד
קשה לתאר עד כמה זה מתסכל כשאתה רואה שנעלמת מהאתר. כל הבלוגים וכל זכר. ממש בר מינן
.אני חייב לפרגן להנהלת מוטקה שהגיבה מיד לפניה שלי והחזירה לי את הזהות.
יעקב
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה