הסערה באבמטיה של הים התיכון כמו תמונה מהגהינום של דנטה
כמו כל חייל מילואים עברתי מיון ושובצתי לשרות בצי אניות המלחמה. חשתי סיפוק וגאווה .הסיפורים על ביקורים במדינות ידידותיות הלהיב אותי. תחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. הקשר עם העולם החיצון היה בעיקר באמצעות כלי שייט. שמעתי על הביקורים שערכו אניות הצי בארצות הברית ועל קבלת הפנים שזכו לה על העזרה שהגישו אניות המלחמה לנפגעי אסונות הרעש ביוון. ועל ביקורים בערים שונות באירופה. היה זה חלומו של כל חייל מילואים להשתתף בהפלגות אל הים הפתוח ואל ההרפתקאות עליהם שמענו מפה לפה.. היציאה לים הייתה בחורף סוער וים רוגש אנית המלחמה הקטנה "היוקטן" שטה למרחבי הים הפתוח וכפי שהתברר לנו מאוחר יותר המטרה הייתה לפגוש וללוות אנייה אזרחית שנשאה מטען בטחוני.. הסערה הלכה והחמירה ככל שהתקרבנו לכריתים אזור הידוע בסערות ובים הסוער. עמדתי שם ברום עמדת התצפית עמדה שהייתה ממוקמת בגובה רב מעמדה זו נשקפו מרחבי הים כמו תמונה מתוך הגהינום של דנטה. הים דמה לאמבטיה גועשת ומתהפכת הגשם הצליף על פני והרוח הכתה בי בכל עוז הגלים הגבוהים נידנדו את כלי השיט כמו קליפת אגוז. ואני בעמדתי התנדנתי עם הספינה 45 מעלות ימינה וארבעים וחמש שמאלה נאחז בכל כוחי במעקה על מנת למנוע את מעופי לים הסוער.. וכך עמדתי 4 שעות במשמרת מטורפת נתון לחסדי הרוח והגלים. ברגעים אלו פרחו כל המאוויים והרצונות פרחו גם החלומות לשרת על אנית מלחמה שתביא אותי אל היעד הנכסף אל ח..ו..ץ...ל..א..ר..ץ חוץ לארץ הגיע מאוחר יותר ה1956 כאשר אנית החייל הפליגה לאילת סביב אפריקה מסע שארך חודשיים וסופר בפוסט קודם.
התנדנדתי איתך ועם הספינה
ליויתי אותכם במסע בדמיוני העיקר שהגעתם
בשלום.
ובחילות ובני מעיים מתהפכים בבטן.
באחת השיוטים הצטרפו אלינו גנדעים שזה מכבר התגייסו לחיל הים.
הם הגיעו עם חזה נפוח משויצים להיות מלחים
בדרך למלטה שכבו כולם בתאים מקיאים את נשמתם. היינו צריכים לאחוז בכוח את אחד הגדנעים שרצה לקפוץ לים הסוער.
בגלל זה אני תמיד מכנה את הים הים האכזר.
תודה על התגובה