הפורום ככלי להחלפת דעות או שדה קרב למלחמה על עמדות
היכן נמצאת האמת בויכוח על נושאים קרדינלים? זו שאלה שעולה תמיד כאשר מספר אנשים מתחפרים בעמדות שאימצו לעצמם ומשוכנעים שזה הפתרון לנושא שעומד על הפרק. העמדות נעשות קשוחות יותר ככל שהנושא שנוי במחלוקת בין קהלים שונים בציבור.. הויכוח מקבל מישנה תוקף כאשר הוא מתנהל דרך המיקלדת בפורום. מי שמביע דעה יושב בסביבה שקטה ונוחה ויש באפשרותו לנסח ולסגנן את רעיונו או את תגובתו. ההגיון אומר שצורה זו של הבעת עמדה וכתיבת תגובות צריכה לגרום למשתתפים לנהל את הויכוח בנחת ובצורה תרבותית. והשאלה העולה וצפה היא : מה גורם למשתתפים מסויימים להתייחס אל עמדתם כתורה מסיני ולראות בכל תגובה שסותרת את עמדתם כפגיעה אישית ?. ההתנהלות שלהם הופכת את הויכוח לשדה קרב .דעה נגדית זוכה לקיטונות של רותחין ובמקרים רבים גם לביטויים חריפים שגובלים בהעלבתו של מי שמביע דעה שונה. . אם ניקח כדוגמה את הויכוח המתנהל כעת בנושא מחאת האוהלים שסיסמתה צדק חברתי. העמדות במקרה הזה נחלקות בין אלו שדוגלים בכלכלת שוק חופשי או כפי שרבים נוטים לכנות הקפיטליזים החזירי ובין אלו שדוגלים בכלכלה הסוציאלית וחלוקה שווה של העוגה הלאומית וכן בין אלו שדוגלים בהשארת המצב הקיים עם תיקונים לטובת השכבות החלשות. והשאלה העולה היא מה גורם לאנשים מבוגרים שרובם בני הגיל השלישי לעמוד איתן על דעתם ואינם מוכנים לשמוע ולהבין את דעתו ועמדתו של האחר בעל העמדה שונה ? מה גורם לנו להתעקש על עמדתנו למרות שאין לה משמעות בקבלת ההחלטות בשולחן הממשלה. רבים המשתתפים שהויכוח בשבילם הוא החלפת דעות ןהצורך להבין את הנושא העומד על הפרק. אולם תמיד יימצאו בודדים שיתחפרו בעמדותיהם ויראו אויב בכל מי שיביע דעה שונה .. האם זו שאלה של אגו? או אולי חשיבות יתר שאנו מייחסים לעמדתנו. רצוי לבחון את הנושא ובמקביל לבחון את עצמנו. מה הציפיות שלנו מהשתתפות בפורום? להחליף דעות או אולי לדמיין לעצמנו שאנו קובעי המדיניות במשק.
משתתף שמתיחס לעמדה שונה בזילזול וובביטויים מעליבים
נוטל מהויכוח את הטעם הטוב. .
זה מתקרב למה שקורה בצ'ט ר"ל
טבעי שלכל אדם ישנה דעה שונה שאימץ לעצמו והוא מתחפר בה.
השאלה כיצד אדם מבטא את עצמו. האם הוא מסוגל להתיחס לדעה שונה גם אם אינה מקובלת עליו, תוך שמירה על ויכוח תרבותי.
העלתי את הנושא לאחר שהיו מקרים שמשתתף מגיב על עמדה שונה בזילזול ובמשפטים בוטים ומעליבים. כאן טמונה הבעיה
הנושא שהתיחסתי אליו נוגע גם לתרבות הדיבור.
הויכוח שהופך להיות אלים בתגובה החריפה
הביטויים של מי שחושב שדעתו היא היחידה ואין בילתה
ראינו את זה גם במכתבו של נ'אבר , מכתב שמביע כאב על תגובות גזעניות.
האם זו פני החכרה שלנו? אני מאמין שלא. ישנם עשבים שוטים בשוליים.
שיהיה לך יום טוב
יעקב גרשון
הבעתי דעה בפורום וקבלתי תגובה בנוסח בוטה מאוד.
כתבתי תגובה מתאימה לאותו אדם ובטלתי את חברותי ב "מוטקה". לשמחתי קבלתי התנצלות מאותו חבר על פגיעתו המילולית. חזרתי ונרשמתי מחדש.
תרבות הדיבור והכתיבה (שלא לדבר על תחומים אחרים) של חלק ניכר מהציבור הישראלי לוקה בחסר (וזאת בצורה עדינה!!).
גם אתה וגם אני או בכלל שני בעלי דעה מנוגדים נלחמים גם על דרך החיים שבחרו בה ולאו דווקא רק על העניין הרעיוני , עיקרון או אגו . בשליו מסויים שני הצדדים צריכים לומר מילה אחרונה ודי ועוברים לנושא הבא .
ג'אבר
זכותו של כל אדם לעמוד מאחורי עמדותיו
התכוונתי לצורה שבה אדם מביע את תגובתו תוך ביטויים מעליבים . ישנם אנשים שלא מוכנים לקבל תגובה הסותרת את עמדתם והם רואים בזה פגיעה אישית ומגיבים בזעם. לזה התכוונתי