היה זה חלום בתוך מציאות קשה
שכבתי פרקדן על החולות בתוך מחילה שנחפרה ודופנה בשקי חול. השינה השתלטה עלי , עיני נעצמו ונשמתי החלה לשוטט במרחבים אין סופיים מנסה להתרחק מהמקום שהיה מאויים.חלומות נעימים החלו לפקוד אותי. בחלומי מצאתי את עצמי שרוע על מיטה רחבה עטופה בכיסויי טריקו מאוירים בפרחי אביב צבעוניים. החלום היה כה מציאותי שגרם לי למתוח את אברי ולשלוח את רגלי לצדדים. אלא שהחלום נקטע לפתע באופן בלתי צפוי. התעוררתי כאשר יד נשלחה אלי מנערת אותי מכורי השינה, מכוונת אור פנס אל עיני. זיהיתי את הדמות. היה זה אמנון אחד מחברי החוליה בת ארבעת החיילים ושהייתי אחד מהצוות. "יש הקפצה" הודיע לי אמנון. .הייתי לבוש וכידוע באזור החזית ישנים עם הבגדים מוכנים לכל ארוע. הזחלם חיכה לנו ועליו צוות של שני אנשים ,תותחן וקצין ניווט. יחד עם אמנון עליתי על הזחלם שהחל לנוע לעבר התעלה. אורות הזחלם היו כבויים והאור שהפיצו הכוכבים איפשרו לנו לנווט את דרכנו.. ואז נעצרנו ב"שום מקום". הזחלם כוסה ברשת הסוואה ואמנון ואני הקמנו עמדת תצפית במרחק של כמאה מטר מהזחלם. ידענו שצוות הזחלם מפעיל מכשירים רגישים לאיתור מסוקי קומנדו מצריים שנהגו לפשוט על התחבורה הצהלית ולפגוע בכלי הרכב. השקט שלט במרחבי המדבר. אף רחש לא נשמע. גם אמנון שבדרך כלל נהג לספר בדיחות ולהתלוצץ על כל ארוע שקרה, היה שקט הפעם. היינו קרובים לתעלה והיה מסוכן להתגלות.. כך שכבנו על החולות כשעתיים מבלי להוציא הגה כשעינינו מנסים לקרוע את החשיכה על מנת לזהות אנשי קומנדו במידה ויופיעו באזור.. לפתע הופיע הקצין והורה לנו לקפוץ על הזחלם שהחל בנסיעה מהירה לכיוון המוצב. הקצין הסביר לנו כי נתגלו הליקופטרים באויר ולבטח נשאו אנשי קומנדו מצריים. תפקידנו תם לאחר שאותרו המסוקים. לקראת הימים הנוראים עולות מידי פעם לנגד עיני תמונות מארועים שקרו במלחמה. בדרך כלל אני מנסה להדחיק את הסצנות המלוות במוות אולם התמונות עולות מאליהן. תמונות של מטוסים צוללים ויורקים אש ומוות. שיירות של פצועים והרוגים מובלים על מכסי מנועי מכונית. התמונות הקשות מסרבות להעלם. הן עולות מידי פעם כאומרות "אל תשכחונו" ואנו לא שוכחים את המוות המלווה את המלחמה. זה תאור של יום אחד מתוך הימים הנוראים שבו אנו מבקשים מחילה על חטאינו. החטא של מלחמת יום כיפור הוא כבד מנשוא. חטא היוהרה וה"סמוך יהיה בסדר" . אסור לנו לשכוח את הסיבות שגרמו למפלה על מנת שלא תחזור על עצמה. ואסור לנו לשכוח את אלו שנפלו עקב המחדל.. .
עברתי שנים ארוכות של הדחקה ונסיונות לשכוח והיום אני חי עם שה בשלום ואיני חש צורך להתנצל על שאחרים נהרגו ואני חי.
אני רואה בזה גורל כשמישהוא נהרג 5 מ' ממני
אבל אסור לנו לשכוח את המתים
מישהוא פישל ואסור שזה יחזור על עצמו.