מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > היה זה חלום בתוך מציאות קשה

היה זה חלום בתוך מציאות קשה

היה זה חלום בתוך מציאות קשה

שכבתי פרקדן על החולות בתוך מחילה שנחפרה ודופנה בשקי חול. השינה השתלטה עלי , עיני נעצמו ונשמתי החלה לשוטט במרחבים אין סופיים מנסה להתרחק מהמקום שהיה מאויים.חלומות נעימים החלו לפקוד אותי. בחלומי מצאתי את עצמי שרוע על מיטה רחבה עטופה בכיסויי טריקו מאוירים בפרחי אביב צבעוניים. החלום היה כה מציאותי שגרם לי למתוח את אברי ולשלוח את רגלי לצדדים. אלא שהחלום נקטע לפתע באופן בלתי צפוי. התעוררתי כאשר יד נשלחה אלי מנערת אותי מכורי השינה, מכוונת אור פנס אל עיני. זיהיתי את הדמות. היה זה אמנון אחד מחברי החוליה בת ארבעת החיילים ושהייתי אחד מהצוות. "יש הקפצה" הודיע לי אמנון. .הייתי לבוש וכידוע באזור החזית ישנים עם הבגדים מוכנים לכל ארוע. הזחלם חיכה לנו ועליו צוות של שני אנשים ,תותחן וקצין ניווט. יחד עם אמנון עליתי על הזחלם שהחל לנוע לעבר התעלה. אורות הזחלם היו כבויים והאור שהפיצו הכוכבים איפשרו לנו לנווט את דרכנו.. ואז נעצרנו ב"שום מקום". הזחלם כוסה ברשת הסוואה ואמנון ואני הקמנו עמדת תצפית במרחק של כמאה מטר מהזחלם. ידענו שצוות הזחלם מפעיל מכשירים רגישים לאיתור מסוקי קומנדו מצריים שנהגו לפשוט על התחבורה הצהלית ולפגוע בכלי הרכב. השקט שלט במרחבי המדבר. אף רחש לא נשמע. גם אמנון שבדרך כלל נהג לספר בדיחות ולהתלוצץ על כל ארוע שקרה, היה שקט הפעם. היינו קרובים לתעלה והיה מסוכן להתגלות.. כך שכבנו על החולות כשעתיים מבלי להוציא הגה כשעינינו מנסים לקרוע את החשיכה על מנת לזהות אנשי קומנדו במידה ויופיעו באזור.. לפתע הופיע הקצין והורה לנו לקפוץ על הזחלם שהחל בנסיעה מהירה לכיוון המוצב. הקצין הסביר לנו כי נתגלו הליקופטרים באויר ולבטח נשאו אנשי קומנדו מצריים. תפקידנו תם לאחר שאותרו המסוקים. לקראת הימים הנוראים עולות מידי פעם לנגד עיני תמונות מארועים שקרו במלחמה. בדרך כלל אני מנסה להדחיק את הסצנות המלוות במוות אולם התמונות עולות מאליהן. תמונות של מטוסים צוללים ויורקים אש ומוות. שיירות של פצועים והרוגים מובלים על מכסי מנועי מכונית. התמונות הקשות מסרבות להעלם. הן עולות מידי פעם כאומרות "אל תשכחונו" ואנו לא שוכחים את המוות המלווה את המלחמה. זה תאור של יום אחד מתוך הימים הנוראים שבו אנו מבקשים מחילה על חטאינו. החטא של מלחמת יום כיפור הוא כבד מנשוא. חטא היוהרה וה"סמוך יהיה בסדר" . אסור לנו לשכוח את הסיבות שגרמו למפלה על מנת שלא תחזור על עצמה. ואסור לנו לשכוח את אלו שנפלו עקב המחדל.. .

תגובות  2  אהבו 

630
לאותם ימים של גדות התעלה במלחמת יום כיפור,
עברתי שנים ארוכות של הדחקה ונסיונות לשכוח והיום אני חי עם שה בשלום ואיני חש צורך להתנצל על שאחרים נהרגו ואני חי.
אנחנו לא צריכים להתנצל על שיצאנו בחיים
אני רואה בזה גורל כשמישהוא נהרג 5 מ' ממני
אבל אסור לנו לשכוח את המתים
מישהוא פישל ואסור שזה יחזור על עצמו.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה