מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > היא חוזרת אלינו שוב ביום הכיפורים

היא חוזרת אלינו שוב ביום הכיפורים

היא חוזרת אלינו שוב ביום הכיפורים

הזיכרון חזר שוב. אחרי 38 שנים הוא חזר כאילו היה זה אך אתמול. רעש המטוסים הצוללים ויורקים אש אל מטרות והמטרות היינו אנחנו רצנו כמו ברווזים במטווח .רצנו בזיגזגים על מנת להתחמק מירי התותחים כשהם חורשים את האדמה שמסביבנו. המטוסים הגיחו תמיד בשעות בלתי צפויות מנסים לפגוע בטיל הוק שניצב שם תלוי על מתקן שילוח. אלא שהטייסים לא ידעו כי הטיל וכן מתקן השילוח עשויים קרטון. טיל דמה שמשך אליו את האש. על הדרך חשבו הטייסים לחסל גם כמה חיילים. ותמיד ברגעים הקריטיים הופיעו מטוסינו טסים ביעף בגובה נמוך כמעט נוגעים באדמה ומנהלים קרבות אויר , מפילים את המטוסים המצריים. בתחילה היה זה מפחיד להתרוצץ בניסיון לברוח מקו האש של המטוסים אולם לאט לאט זה הפך לשיגרה. ישבנו בחורים שחפרנו בחולות המדבר ישבנו והשתעשענו במשחקי קלפים מתעלמים מתקיפות המטוסים. אדם מבחוץ שהיה רואה את התנהגותנו היה חושב שירדנו מהפסים. שיירות הפצועים וההרוגים שחלפו לידנו הקהו את חושנו ההרוגים והפצועים קטועי האברים שנראו על מכסי המנועים גרמו לנו להביט אל המראה במבט כואב. אולם ......... הזמן עושה את שלו .חוזרים לבתים ולשיגרת החיים והמראות נשכחים. אולם מה נורא יום הכיפורים הזה. כולם יושבים בבתיהם בטלים ממעש והמחשבות חוזרות והמראות הנוראים חוזרים ועולים כאילו היה זה רק אתמול. מראות האש ותמרות העשן שעולים מן התעלה. מראה סוריאליסטי שרואים רק בסרטים. אש התותחים וצלילת המטוסים.כולם יורקים אש והלילה החשוך הופך ליום. השקט של יום כיפור מופר. האוזן מדמה לשמוע את רעש המטוסים וירי התותחים. הקול הוא דמיוני אולם קשה להתחמק ממנו. כך חוזרים לימים הנוראים.

תגובות  2  אהבו 

601
10/10/11
ליעקב משתתף אתך ברגשות. הייתי בדיוק באותה סיטואציה. ייתכן שאפילו היינו שכנים. אני הייתי שייך לגדוד רפואה. חלק ניכר מהתקיפות האוויריות של הטייסים המצרים היו על חורשות עצי התמרים. הפלוגה שלנו התפר...
ליעקב
משתתף אתך ברגשות.
הייתי בדיוק באותה סיטואציה. ייתכן שאפילו היינו שכנים.
אני הייתי שייך לגדוד רפואה. חלק ניכר מהתקיפות האוויריות של הטייסים המצרים היו על חורשות עצי התמרים. הפלוגה שלנו התפרסה מחוץ לחורשה.
המעניין הוא שלי אין את התחושות שלך במהלך יום הכיפור.
הדברים הייחידים שמעלים בי זכרונות הם כתבות כמו שלך, כתבות עיתונות, שיחות עם חברים וכדומה.
אני חושב שקבלתי חיסון במהלך מלחמת ההתשה.
שרתתי כחובש מילואים כ33 יום במוצב דרומי על גדות התעלה.
גם השינה שלי שלווה לחלוטין ללא חלומות מלחמה.
שנה ושינה טובה
אנחנו היינו בדיונות החולות התמונה שרודפת אותי היא בעיקר הילד-נער ששכב ליד התותח בזחלם כחמישה מ' ממני בבוקר שקט ופתאום הגיע פגז או טיל של מטוס ופגע בו. פגז שהפר את השקט והנוף הפסטורלי. לא שיירות ההר...
אנחנו היינו בדיונות החולות
התמונה שרודפת אותי היא בעיקר הילד-נער ששכב ליד התותח בזחלם כחמישה מ' ממני בבוקר שקט ופתאום הגיע פגז או טיל של מטוס ופגע בו. פגז שהפר את השקט והנוף הפסטורלי.
לא שיירות ההרוגים והפצועים.. רק התמונה של הילד שנהרג.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה