המסקנה המוטעת של החיוך המקסים

חדרו שהיה ממוקם בקצה האולם וכיסא המנהלים הגבוה שישב עליו נתן לו שדה ראיה רחב שהקיף את כל אולם הקומה השניה של הבנק. . בדרך כלל היה עסוק בישיבה עם לקוחות או בעיון במסמכים שהונחו בפניו לחתימה.. מדי פעם נהג להניח את המסמכים בצד ולהשקיף על הקהל שצבה ליד דלפקי השרות.. כך יכול היה לקבל תמונה על טיב השרות ועל היחס שמקבלים הלקוחות מנותני השרות. לעיתים רחוקות היה נאלץ לקום מכיסאו ולהתערב בוויכוח עקר של תימהוני שהפריע למהלך העבודה. בדרך כלל הסתיימו ויכוחי הסרק בהתערבות קהל הלקוחות הוותיקים שהכירו את העובדים ולא איפשרו ללקוח מזדמן להעליב אותם. עבודתו של מנהל בסניף תוסס מאתגרת אולם גם מעייפת. הכמות הגדולה של החומר שהוגש לו לדיון ואישור אשראים דרש ממנו ריכוז מעמיק והפעלת תאי המוח. . לא אחת מצא את עצמו לקראת סיום יום העבודה עם עיניים טרוטות ואדומות כשהעייפות משתלטת עליהן. .היה זה אחד מאותם מקרים שבו הניח את ראשו על שתי כפת ידיו , עצם את עיניו וישב נינוח כשהוא יודע שעוד מספר דקות יעזוב אחרון הלקוחות את הבנק .. הוא לא ידע כמה זמן ישב כך עם עיניים עצומות אולם השקט ששרר בסניף העיר אותו וגרם לו להפתעה. הוא לא היה לבד בחדר. ממולו ישבה אחת הלקוחות מחייכת בפה רחב. הוא זכר אותה מפעמים קודמות כשבאה לקבל ממנו הסברים על השקעות וקבלת אשראים. הפעם היא ישבה וחייכה ולא הוציאה הגה מפיה... הקומה הייתה ריקה והוא חש אי נוחות מנוכחותה. היא ישבה שם נינוחה משלבת רגל על רגל כמי שזמנו בידו . ואז היא הודיעה לו כי היא פותחת עסק חדש וומבקשת ממנו להיות נוכח בפגישה בעוד שעה במקום המצויין בפתק שמסרה לו. הוא זרק מבט אל שעונו. השעה הייתה שש. בתחילה חשב לסרב להזמנה. אולם משהוא בה גרם לו להסס לסרב . . היא הייתה יפה וזוהרת ותמיד חייכה. . עיניו שוטטו על גופה המחוטב ועל רגליה המשולבות שגילו טפח מיותר. באותו רגע לא היה ברור לו מדוע נענה בחיוב להזמנתה. דבר אחד היה ברור לו שאילו היה זה לקוח אחר היה דוחה את ההזמנה.. הם יצאו יחד מהבנק והוא ליוה אותה אל מכוניתה. לאחר מכן נכנס אל המסעדה ישב ליד אחד השולחנות עושה את חשבון הנפש כיצד עליו לנהוג עם הלקוחה. היה ברור לו שההזמנה לא הייתה תמימה . הוא ידע שלא אחת ניסו בחורות להתחיל איתו. הוא ידע גם על הרכילות שהפיצו עליו. אמרו עליו שהוא חתיך אולם מתעלם מכל החיזורים. סרגל נשוי שאינו ממצמץ הצידה.. ברבע לשבע קם ממקומו וצעד לעבר המקום שבו הייתה אמורה להתקיים הפגישה. .המקום היה שקט ואף נפש חיה לא נראתה בסביבה. הוא הסתכל על ההזמנה המודפסת לודא שהגיע למקום הנכון. . אולם לא היה סימן לאנשים נוספים . הוא לחץ על פעמון הכניסה ושמע את קולה אומר: " תעלה לקומה שניה כניסה ימנית".הוא נכנס למעלית ועלה לקומה שניה . היא עמדה שם בפתח הדלת מזמינה אותו להיכנס לסלון.. אף אחד לא היה שם מלבדו.. . כל מיני מחשבות חלפו בראשו. לא היה ברור לו מה הייתה מטרת ההזמנה המוזרה. הוא פינטז על אפשרות שהיתה זו הזמנת פיתוי רומנטית וכבר הכין בראשו תגובה שתדחה הצעה כזו. ואז נפתחה דלת חדר השינה ומתוכה יצא גבר נושא ילד קטן בזרועותיו. "זה בעלי איציק " הציגה את הגבר שנכנס לחדר." והילד הקטן הוא בני רוני" הוסיפה. ואז המשיכה וסיפרה כי היא עומדת לפתוח עסק והיא ובעלה החליטו לנסות לצרף את המנהל כשותף בעסק.. היא ידעה כי המנהל עומד לצאת לפנסיה בימים הקרובים וזו הזדמנות לצרף לשותפות מנהל בנק עם ידע מתאים לניהול עסק.. אף אחד לא שם לב לאנחת הרווחה שיצאה מחזהו של המנהל. זה לא היה ניסיון פיתוי וגם לא הצעה רומנטית. הייתה זו הצעה עיסקית טהורה. המנהל הודיע שישקול את ההצעה ויצא משם עם הרגשת הקלה. הוא לא ידע כיצד היה מגיב ברגע של מבחן ושמח שהמבחן הזה לא הגיע. מעניין איזה ציון היה מקבל אילו נערך המבחן.....חחח