943מאדאם בטרפלי-ביקורת אופרה מאת פוצ'יני

943מאדאם בטרפלי-פוצ'יני-האופרה ת"א צילומים-אלי ליאון הערב ראיתי את הצגת הבכורה המחודשת של האופרה מאדאם בטרפלי.הפקה זו של האופרה הוצגה באופרה הישראלית בפעם הראשונה בחודש אפריל 2008.זאת הפקה שנעשתה בשיתוף בית האופרה הלאומי בוורשה. זוכר אני שלא התלהבתי אז במיוחד ממנה.ההפקה היתה יפה אך לא התרשמתי במיוחד.הפעם הנאתי היתה שלמה ומלאה.אינני יודע מה גרם לשינוי זה.בפעם הראשונה היה חסר לי הגוון היפני המיוחד.הפעם לא. צ'ו צ'ו סאן-מאדאם בטרפלי-אירה ברטמן היתה מעולה הן בשירה הן במשחק והן בתנועות וההתנהגות הפסיבדו יפניות שלה.לברטמן קול חזק,נקי,חם מאוד.קול נהדר ומשחק מעולה.יש לה שליטה בכל גווני הקול והמשחק. אוהב אני הפקות מודרניות המעתיקות את העלילה לזמן או מקום אחר אך הפעם הכל נשאר במקום ,רק הבמאי המעולה הלך בדרך הביניים ושילב בין הגוון היפני לבין הגוון המודרני כביכול. ההפקה מקסימה ביופיה,מיוחדת,מענינת.יש בה הרבה תנועה מהקבוקי היפני ובכל זאת אינה "יפנית"טהורה. אומר מריוש טרלינסקי-הבמאי הפולני על הפקה זו שהיא פשוטה ,טהורה,צרופה,מנותקת אך מסוגננת כוון שהוא רצה להפוך את הבמה למנותקת מכל מה שיכול להסיט את תשומת לב הקהל מהמוסיקה הנפלאה של פוצ'יני. אינני יכול להסכים איתו פרט לעובדה שהמוסיקה נפלאה. יש באופרה סצינות נהדרות,תפאורה מקסימה,פיוט ואמנות,במאי בעל השראה ודמיון רב.כל זה מסיט לא במעט את תשומת הלב.מה שנאמר אינו חשוב העיקר התוצאה נפלאה,מרשימה ומומלצת ביותר להאזנה וצפיה. עם כתיבת האופרה היא הוצגה במתכונת אחרת בשתי מערכות ונחלה כישלון .בהמשך ב1906 נוספה מערכה שלישית,אריה של הטנור בסוף ועוד שינויים נוספים.במתכונת זו זכתה להצלחה גדולה מאוד הנמשכת עד היום. באופרה זו פוצ'יני מתנתק מהסביבה הקרובה ומתאר אוירה ומקום לא מוכר. לא יפני מסורתי אבל יפני. אין חפצים על הבמה פרט לסכין איתה בסופה של האופרה יתבצע החרקירי. אם שותים מים באופרה לא שותים מכוס אלא עושים תנועה עם היד בלבד.אם מקישים בדלת שומעים נקישה ותנועת יד של נקישה אך אין דלת וההקשה מתבצעת באויר ועוד דברים דומים. מה רצה הבמאי להגיד לנו בזאת.האם כוס מים עלולה להסיט את תשומת ליבנו מהמוסיקה או אלה סתם גימיקים שזוכרים. האופרה בבימויו מאוד סטטית,איטית ביותר אך ללא ספק מרתקת,מענינת,שונה ומעולה. יש בתפאורה- בוריס קודליקה תמונות יפות ומרשימות.סירות השטות על הבמה ,פסלים ענקיים,בונזה-כהן דת היורד משמיים,מזח נהדר. סצינות רבות מתרחשות בקדמת הבמה על רקע מסך שחור כאשר מפעם לפעם המסך נפתח לתקופה קצרה ואז רואים את התפאורה היפה.הצבעים אדום,כחול שחור ועוד חזקים ובוהקים ביותר.התלבושות- מגדלנה טסלווסקה ופאבל גרברצ'יק אינן מערביות אך גם לא יפניות אלא ברמיזות בלבד.תלבושתה של קייט אשתו של פינקרטון היתה חריגה, מיוחדת כאילו שייכת לעולם אחר-אישה זרה שבא למקום בטעות.התאורה תומאש מייז'ווה היתה מעולה. האופרה היא בעצם מפגש טראגי בין שתי תרבויות שאינן יכולות להפגש ולשוחח ביניהן כי הן רחוקות ושונות אחת מהשניה. פינקרטון-סגן בצי ארה"ב -זורן טודורוביץ הוא נציג המערב והוא משוכנע שהעולם שייך לו והוא משתמש בו לצרכי האהבה שלו מבלי להתחשב בתרבות האחרת-היפנית הנראית לו נחותה יותר שאין לה חשיבות בעיניו.הוא דמות שלילית ומיצג את האימפריאליזם האמריקאי השלילי.בגירסה הראשונה הוא מותח ביקורת על העם היפני באמצעות האורחים -קרובי המשפחה שבאו לחתונה.ביקורת זו הושמטה מהגירסה המאוחרת.עבורו בטרפלי היא בובה,צעצוע,שעשוע חולף. עוד בטכס הנשואין הוא מראה מה דעתו על נשואין אלו כאשר מרים כוסית לחיי הנשואין אך גם לחיי האישה האמיתית שישא לאישה כשישוב לאמריקה.פינקרטון אינו אוהב את בטרפלי.כאשר הוא נפרד בסוף האופרה הוא שר ונפרד מהנוף היפה מהים. גורו השדכן -יוסף ארידן מראה לפינקרטון את הבית בו יתגורר בהיותו ביפן .הבית לפי מנהג המקום מגיע עם אישה. באופרה זו צ'ו צ'ו סן-מאדאם בטרפלי בביצוע המקסים של אירה ברטמן הוא ישא לאישה לפי חוקי המקום ל999 שנה בנשואין שאפשר לבטלן בכל עת.אלה חוקים ידועים לכל וכל אחד יודע אותם ומקומו הנכון ב"עיסקה". לרוע מזלה של בטרפלי באופרה היא הסתחררה מפינקרטון,התאהבה בו ומוכנה לעשות עבורו הכל.מתנתקת מדתה,עמה,מינהגיה ועל כך מנודה ע"י קרוביה וכהן הדת. לאחר תקופה קצרה הוא עוזב אותה ונולד ילד.היא הפרה את כללי המשחק שברה מוסכמות על כך היא נענשת . הסיום עצוב,בלתי נמנע.לאחר שניצלו את תמימותה-היא בסך הכל בת 15 היא מבינה מה עשתה מודה בטעותה חוזרת למקורותיה ועושה את החרקירי. זהו סיפור אהבה מרגש שסופו ידוע מראש כי לא יכול להיות קשר בין התרבויות הכל כך רחוקות. זאת אופרה חז