רשלנות רפואית

הועלו כאן כמה כתבות על טיפול כושל של קופ"ח. אני מעלה כאן מקרה כזה
שבע שנים חיכתה לרגע הזה . עכשיו היא בבית . היא ידעה כשעזבה את ניו יורק עם שתי בנותיה שזו תהיה פרדה מהבעל לאחר שבע שנות נישואין. עכשיו היא בבית והיא הרגישה שכוחות סמויים מחזירים אותה לשיגרה ולחיים שהורגלה בהם. . עכשיו היא גם אורחת קבועה אצלנו בבית. . בכל הזדמנות הגיעה עם שתי בנותיה לבקר את ההורים. והנכדות נהנו מהפינוקים שהסבתא העניקה להן . קשה היה לה לנהל לבד את משק הבית. היא יצאה לעבודה מדי בוקר, מיד לאחר שהילדות עלו על ההסעה לבית הספר ולגן הילדים . אולם לעיתים , והלעיתים היו די תכופים , הילדות הערימו עליה קשיים. הן סרבו לקום מוקדם בבוקר וגם כאשר יצאו ממיטתן הן התעסקו בכל מיני דברים שוליים בעיקר על מנת לדחות את היציאה לבית הספר ולגן . במקרים כאלו היא נהגה לצלצל אלי ולבקש שאגיע לאסוף אותן ולקחת אותן לבית הספר שהיה ממוקם במרחק של כמה ק"מ. היא בחרה לחיות כך למרות הקשיים ולמרות שידעה כי הבעל לא יסכים לחיות כאן. שבע שנים גרו יחד בניו יורק והביאו לעולם שתי בנות. היא לא יכלה להסתגל לחיים בניו יורק הרחוקה, רחוק מבני המשפחה רחוק מחברותיה ואז החליטה שהיא חוזרת לארץ גם אם המחיר יהיה פירוק הנשואים.. היא חזרה ארצה עם שתי בנותיה בנות 1.5 ו- 4.5 שנים . לאחר שנה של פרוד החליט האבא לעשות עליה ולנסות להסתגל לחיים בארץ . אולם מהר מאוד נוכח שלא יוכל לחיות כאן . הוא רצה לחיות בניו יורק והיא רצתה להיות ליד ההורים והמשפחה. ואז החליטו להתגרש . הוא חזר לניו יורק והיא נישארה כאן עם שתי בנותיה.. החזרה לשיגרה הייתה קשה. לא קל לגדל שתי ילדות קטנות לבד ביחוד אם את אישה עובדת.. היא חיפשה עבודה שבה תוכל לשלב את כישוריה כמעצבת אופנה. ויחד עם זאת רצתה שהשעות יהיו נוחות ולא עם סטופר ביד. היא מצאה עבודה מתאימה , לא ממש בתחום האופנה אולם היה בה שילוב מסויים שחייב ידע בתחום עיסוקה.. החזרה לחיים הרגילים השפיעו עליה לטובה ביחוד שעכשיו היא קרובה למשפחה ולהורים. החיים החלו לחייך אליה והיא חשבה שהיא חוזרת לתלם.אלא שהגורל אוהב לתעתע באנשים וזה מה שקרה לה.. השעול החריף הציק לה והיא החליטה לבקר אצל רופא המשפחה שהיה גם הרופא האזורי של קופת חולים. הוא פטר את השעול כדבר של מה בכך ורשם לה מרשם לתרופה להקלת השעול. כעבור שבוע החריף השעול ויחד עם זאת הודיעה לרופא שיש לה דלקת בשד עם נוזל מוגלתי. הרופא פטר גם את הבעיה הזאת ונתן לה מרשם למשחה . השעול הלך והחריף והנוזל המוגלתי המשיך לטפטף ובכל ביקור פטר הרופא את הבעיה וטען שזו התקררות שתחלוף.. כך נמשכה הסחבת למעלה משלושה חודשים.ואז היא החליטה לבקש העברה לרופא משפחה אחר. עוד באותו יום הופנתה אל רופאה נחמדה. לאחר שבדקה אותה הורתה לה לפנות מידית לחדר מיון ולבדיקת ממוגרפיה למרות שעברה בדיקה כזו 4 חודשים לפני כן. ישבנו שם ממתינים בתור לצילום הממוגרפיה . ההמתנה ארכה כמה שעות ולאחר שהגיעו התוצאות נישלחה לבצע צילום סי.טי. אחרי המתנה ארוכה נקראנו אל רופא במיון שהודיע לנו כי יש סימנים חשודים וצריך לערוך ביופסיה.. . הדגימה נשלחה לירושלים עוד באותו יום ונתבקשנו לחזור למחרת בשמונה בבוקר. ואז נחתה עלינו הפצצה. "היא חולה בסרטן השד עם גרורות לכבד.' הודיע הרופא במילים ברורות . המשמעות היא פסק דין מות. . . לא אחת שאלתי את עצמי מדוע היא לא שיתפה אותנו בבעיה. מדוע לא ביקשה בדיקה של רופא כירוג. שלושה חודשים הם נצח כאשר מדובר במחלה הארורה שלעיתים ניתן לעצור אותה אם מגלים אותה בזמן. והזמן הזה חלף בידי רופא חסר אחריות שהתעלם מהסימנים , מאותם סימנים שהרופאה החדשה ראתה בביקור הראשון אצלה.. . . רבות תהיתי כיצד עלי לנהוג. האם עלי לתבוע את המערכת על הזנחה רפואית. אלא שהבעיה הפכה למישנית כאשר שבוע לאחר מכן נודע לנו כי גם האמה חלתה בסרטן עם גרורות לכבד . סרטן הלבלב שאין בו תקוה להחלמה.. גם כאן הייתה הזנחה אולם גם אילו הייתה המחלה מתגלה קודם ,לא היה ניתן לרפא אותה. הייתה זו הזנחה רפואית במלוא משמעות המילה. הסימנים היו על הקיר והרופא לא קרא אותם או אולי לא רצה לראות אותם. היו רופאים ששאלו מדוע היא לא פנתה לרופא כירוג. . אם רופא מחוז אומר לה שזה סתם התקררות אז איך היא יכולה לעקוף את אבחנתו? רבים מקרובי וידידי האיצו בי להגיש תביעה נגד המערכת . סרבתי. האם הייתי חייב לתבוע את המערכת על רשלנות רפואית? שאלה שקשה לענות עליה. . אולם במחשבה שניה ולאור התלונות הרבות שאנו שומעים מידי פעם על ההתיחסות הכושלת של המערכת למטופליה, אני חושב שהייתי צריך לתבוע למען יראו וייראו. אולי אם ירבו תביעות נגד