מעשה בסוחר והמשפט

סוחר אחד יצא עם חמוריו השכם בבוקר, לשוק למכור סחורה. בדרך פרק את המשא מעל גב החמורים ושכב לנוח בצילו של עץ גבוה. כשהגיע לבסוף לשוק גילה ששכח ליד העץ שקית, ובה מאה ש"ח. מיד חזר למקום מנוחתו מתחת לצילו של עץ לחפש את אבדתו. בדרך פגש באיש, ראה אותו האיש שהסוחר מוטרד ומודאג ושאל אותו: "מה קרה לך איש יקר,מדוע אתה מוטרד ומה אתה מחפש?"; איבדתי שקית ובה כל כספי", ענה הסוחר; "וכמה היה בשקית?" שאל האיש את הסחור; "מאה שקלים", ענה הסוחר;", "האם זו השקית שלך?", שאל אותו האיש, "מצאתי אותה ליד העץ". לקח הסוחר את השקית, פתח וספר את מאה השקלים שהיו בתוך השקית. לפתע עלה במוחו רעיון, הוא פנה לאיש ואמר לו: "בשקית היו מאתיים שקלים ולא מאה - גנבת את מחצית כספי, החזר לי אותם". האיש הישר נדהם, אבל טענותיו כי לא לקח דבר מן השקית לא עזרו לו. לאחר דין ודברים ממושך הגיעו שניהם למשפט בפני בית המפשט. שמע השופט את טענות שני הצדדים, שקל את העניין בכובד ראש ופסק: "אתה טוען", אמר לסוחר, "שאיבדת שקית ובה מאתיים שקלים, אם כך השקית שנמצאה איננה שלך, כי בה יש רק מאה שקלים. החזר שקית זו למי שמצא אותה ולך חפש את השקית שלך". "ואילו אתה", פנה השופט למוצא השקית, "מצאת שקית ובה מאה שקלים. שמור אותה אצלך עד שיבוא בעל האבדה וידרוש אותה, ואם כעבור שלושה חודשים לא יגיע אלייך איש - הכסף שלך!". כך נגמר המשפט: ויצא בבושת פנים האיכר ובאמת איבד את כל כספו כי לא הסתפק במה שהיה לו ... קיבלתי במייל