82% מדיירי הדיור המוגן חיזקו את הקשר עם המשפחה מאז המעבר

בשיתוף גני שרונים

83% מדיירי הדיור המוגן מדווחים שהם מבלים יותר זמן איכות עם ילדיהם ביחס לתקופה שלפני המעבר לדיור מוגן. כך עולה מסקר מיוחד שערך בית הדיור המוגן "גני שרונים" אבן יהודה, בקרב 131 מדייריו, שבדק האם המעבר לדיור המוגן השפיע לטובה על הקשר של הדייר עם משפחתו. 91% מהמשתתפים בסקר העידו, כי הדיור המוגן מספק הזדמנויות לפעילויות מיוחדות ומפגשים משפחתיים, התורמים לחיזוק הקשר, כאשר 82% מהדיירים דיווחו, שמערכת היחסים עם בני משפחתם התחזקה באופן כללי מאז המעבר לבית הדיור המוגן (השאר ציינו שאין שינוי בטיב הקשר). גם הקשר הספציפי עם הנכדים השתפר: 74% ציינו כי הנכדים שלהם מגיעים לבקר אותם בתדירות גבוהה יותר, מאז המעבר לגני שרונים. הסקר בחן גם את המעגל החברתי הרחב של הדיירים מאז המעבר, ומצא כי 87% מהדיירים מרגישים תחושת שייכות לקהילת הדיירים בבית, ופיתחו קשרים משמעותיים של ממש בבית הדיור המוגן.

"הילדים לא מגיעים על תקן הנדימן לסדר דברים, הפגישות הופכות איכותיות יותר"

"יש אנשים שחושבים, שברגע שהם יכנסו לבית דיור מוגן המשפחה שלהם תשכח אותם, תבקר הרבה פחות. זו סברה שגויה, כפי שגם עולה מהסקר", אומרת תהילה בירן, סמנכ"ל תפעול ושירות לדייר בבית הדיור המוגן גני שרונים אבן יהודה. "אמנם עצם המעבר מוריד חששות ונטל מהילדים – ההורים כבר לא צריכים לקרוא להם לסדר ולתקן דברים בבית, וגם בסקר שערכנו, 79% מהנשאלים דיווחו שהם פחות נזקקים לילדיהם לטיפול בענייני היום-יום השוטפים, דבר שמוריד לתחושתם מעמסה מילדיהם. אבל הסרת הנטל מפנה את הזמן המשותף של הדיירים וילדיהם לנטו הנאה, לזמן איכות. במקום שבני המשפחה יגיעו על תקן הנדימן ויסדרו להם דברים בבית, הם באים לכאן ויושבים לקפה עם ההורים ומשוחחים, משתפים יותר, זה מחזק את הקשר".

פעילויות ואירועים מיוחדים לחיזוק הקשר עם בני המשפחה

פעילות מרגשת לדיירים ומשפחותיהם: שירת המונים משותפת של דיירי גני שרונים ובני משפחותיהם
 

הילדים מצדם ממשיכים להיות מאד מעורבים בחיי הוריהם, וגם הנכדים, אף יותר מהתקופה שלפני המעבר. זאת במסגרת פעילויות ואירועים מגוונים שמתקיימים בבית ומתאימים גם לילדים קטנים, ובעקבות העובדה שהבריכה במקום פתוחה בסופי שבוע לאירוח משפחות, ומאוד אהובה על הנכדים של דיירי הבית. "יש כאן ימים קבועים בשנה שמוקדשים לנכדים לפעילויות מגוונות - מבריכת כדורים לקטנטנים ועד מעגלי תיפוף, ומסיבות קיץ אליהן מוזמנים כל בני המשפחה", אומרת בירן. "מאד חשוב לנו לחזק את הקשר הרב גילי, הרבה מהנעשה בבית הוא בחשיבה על הנכדים. יש פה למשל שולחן סנוקר, ודיירים רבים משחקים עם הנכדים שלהם בסופי שבוע. זה הופך את הבית לשמח וצוהל, והדיירים אוהבים להתגאות במשפחות שלהם. אנחנו מייצרים את הימים האלה באופן מיוחד כדי שמשפחות הדיירים יוכלו לבוא וליהנות פה, בכל גיל. אלה לא דברים שיכולים לקרות בבית רגיל".

העובדה שמתקיימים בבית מגוון אירועים, חוגים, הרצאות ופעילויות בתחומי עניין נוספים – מעבר לכך שמחייה את הדיירים ומרחיבה את מעגלי החברה שלהם, גם תורמת להרחבת מעגלי השיח ונושאי השיחה עם בני המשפחה, ומעודדת קשר איכותי, קרוב וחזק יותר, בו משתפים אחד את השני בנעשה בחיים.

"מאז שעברתי לגני שרונים, המפגשים שלי עם הבן נעשו יותר קרובים"

רוב האנשים שעוברים לדיור מוגן עושים זאת כדי להתקרב גאוגרפית לילדים שלהם, כפי שמציינת בירן. הקרבה הגאוגרפית, מטבע הדברים, מחזקת את הקרבה הרגשית כי המפגשים הופכים תכופים יותר. "עם הקרבה הפיזית, הדיירים יכולים פתאום להשתתף באירועים של הנכדים בגן, או להקפיץ את הנכד מהגן הביתה ולבלות איתו עד שהוריו חוזרים. זה הופך את הדיירים בבית לסבים וסבתות פעילים ומעורבים יותר, מוסיף להם תחומי עניין ומחזק את הקשר הבין-דורי".

אחת הדיירות שממחישות את חיזוק הקשר עם המשפחה בעקבות המעבר לדיור מוגן היא צביה ליברמן, בת 79, שעברה לגני שרונים אבן יהודה לפני כ-5 שנים, מביתה באור עקיבא, כדי להתקרב לאחד מבניה המתגורר באבן יהודה. "מאז שעברתי לגני שרונים המפגשים שלנו נעשו יותר קרובים", אומרת צביה. "אני מגיעה אליו כמה פעמים בשבוע, תוך 8 דקות אני אצלו, וגם הנכד הצעיר שלי בא לישון אצלי לפעמים, בית הספר שלו נמצא ממש ליד גני שרונים. יש לי עוד שלושה ילדים שגרים באזורים שונים בארץ, אז ארוחות משותפות אנחנו עושים אצל הבן באבן יהודה, וכולנו באים אליו. הם גם באים יותר לבקר אותי".

"המעבר לגני שרונים והקרבה הגאוגרפית למשפחה הפכו אותי לסבתא פעילה יותר"

"מאז שעברתי לכאן הילדים מבקרים יותר". צביה ליברמן, דיירת בבית, צילום באדיבות גני שרונים

מאז המלחמה, בנה של צביה נמצא במילואים, והיא מעידה כי בשל הקרבה הגאוגרפית, היא יכולה לעזור יותר עם הנכדים ולשמש סבתא פעילה יותר. "עכשיו אני יכולה להיות איתם בכל זמן אפשרי, אם הנכדים צריכים אותי - אין שום בעיה, אם ההורים יוצאים לבלות אני באה אליהם, או שהנכד הצעיר בא אלי. אני עוזרת להם הרבה". צביה מוסיפה, כי בעקבות המעבר היא הרחיבה גם את המעגל החברתי בתוך הבית. "יש לי פה המון חברים וחברות, כאילו נולדנו יחד. אני חוגגת את החיים", היא אומרת. "אני מאד פעילה, הולכת לפעילויות של הבית. מה אני הכי אוהבת? אני אוהבת הכל, אני נמצאת בחוג סריגה, סרגתי גם כובעים לחיילים, למפונים ולילדי המפונים, והכנתי בדירה שלי מחרוזת מחרוזים לנשים מפונות. אני עסוקה".

על ההחלטה לעבור לדיור המוגן גני שרונים היא אומרת: "אני אדם עצמאי מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד עזרתי לכולם. את ההורים שלי סעדתי יחד עם האחים שלי עד הרגע האחרון, אבל לא רציתי שהילדים שלי יעברו את מה שאני עברתי. לכן כל עוד אני עצמאית ויכולה לבחור, רציתי לגור בדיור מוגן. יש לי כאן רופא ואחיות מדהימות, יש פה אנשי צוות שעוזרים והם בשבילי משפחה נוספת. עם המשפחה שלי רציתי שיישאר החלק הכיפי, הנעים, וזה באמת מה שקורה מאז שעברתי לכאן. אני יכולה לעזור להם, אבל לא רוצה שהם יצטרכו לטפל בי בעתיד", היא מסכמת.

לפרטים נוספים על בית הדיור המוגן "גני שרונים", לתיאום ביקור ולמידע על המבצעים המיוחדים למצטרפים חדשים, אנא לחצו כאן

הכירו לפני 30 שנה, נפרדו, והתחתנו בדיור המוגן

להיות עצמאי בגופנו ובנפשנו

הסבתות שעזבו הכל ועברו לגור ליד הנכדים