מהפך: ניצחון הנשים בבחירות המקומיות
יש ניחוח נפלא של שינוי באוויר. זה קורה בעולם, זה קורה גם כאן. בארה״ב יותר ויותר נשים מנסות להיות מושלות, חלק מתמודדות על תפקידי ציר בבית הנבחרים וגם בסנאט. בישראל אנחנו אמנם עדיין לא שם, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמשהו טוב קורה. תוצאות הבחירות המוניציפליות האחרונות לא השאירו מקום לספק. זה התחיל כבר בהתמודדות: 72 נשים התמודדו בבחירות לרשויות המקומיות לעומת 42 ב-2013, עלייה של 60%. בסופו של דבר, 11 נשים נבחרו לראשות עיריות ומועצות מקומיות, לעומת 6 ב-2013. המספר הוכפל.
לפי התחזית, כמות הנשים שיהיו חברות במועצות המקומיות יוכפל גם הוא. אביבית הדר, דוברת עמותת כ״ן (כוח נשים) וקואליציית מקומיות 2018, מדברת על תוצאות הבחירות במושגים של מהפכה: מהפכת אוקטובר. "זה הכל ביחס למה שהיה פה קודם", היא מסבירה. "נכון, לעומת העולם אנחנו עדיין מאחור, אבל יחסית אלינו זאת בהחלט התקדמות".
לדבריה, יש מי שמייחסים את השינוי לתנועת MeToo. "אני משערת שיש לזה השפעה בעולם, אבל לא בטוחה שזה נכון גם לישראל. נשים התרחקו שנים רבות מפוליטיקה מקומית מכל מיני סיבות - כי זה לא נקי, כי זה כוחני. כעמותה עשינו לא מעט עבודת שטח. כנסים ומפגשים שנתנו המון כוח לנשים לעשות מעשה. החוק החדש היה ללא ספק קלף מאד חזק בשינוי".
החוק המדובר הוא תיקון חוק מימון בחירות לרשויות המקומיות שיצא ב-2014, והובל על ידי ח"כ עליזה לביא מיש עתיד, ח״כ לשעבר יפעת קריב מיש עתיד, ח"כ דב חנין מחד"ש, וח״כ חנין זועבי מבל"ד. על פי החוק, יינתן תמריץ כספי לרשימה שבה לפחות שליש מחבריה שנבחרו ומכהנים מטעמה במועצה הן נשים. "מדובר בתוספת בשיעור של 15% למימון הבחירות, לעומת רשימות שאינן מגוונות מבחינה מגדרית", מסבירה הדר.
ראש עיריית חיפה החדשה: מ-15% מהקולות ל-56%
טל אוחנה, ראש עיריית ירוחם החדשה. שמחה שהתקשורת שמה דגש על הניצחון הנשי. צילום: אורן סממה
המתמודדת נילי אהרון, שזכתה לתמיכתו הצמודה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיעה למקום השני עם 32%. "אני שמחה שהתקשורת שמה על הניצחון הנשי אלומת האור", אומרת לנו אוחנה בראיון מיוחד, כשהיא עדיין מבולבלת ונפעמת מהמתרחש. "עבדנו מאד קשה להגיע למקום הזה. אם אנחנו, הראשונות שניתנה לנו ההזדמנות, לא נהווה מודל והשראה לאחרות, המצב לא ישתנה. מה שבסופו של דבר גורם לאישה לקפוץ למים העכורים, זה לראות אישה אחרת עושה את זה, ולהבין שגם היא יכולה".
מה היה הכי קשה בתהליך?
"בששת החודשים האחרונים התהלכתי בביטחון ובאמונה גדולה שאני אהיה ראש העיר. עם כל האמונה הזאת נפלתי לתוך שיח פוגעני, אישי ומעוות, שהתנהל ברשתות החברתיות. אמרו שחירבתי את מערכת החינוך בעיר, שאני לא יוצאת מספיק לציבור, שאני מסתתרת מאחורי פעילי רשת אחרים. כל מיני השמצות זדוניות שאין להן קשר למציאות. בשלב מסוים פשוט הפסקתי לקרוא. רגשית זה לא היה פשוט. עכשיו אני מנסה לעצור, לעכל ולעבד. עוד לא ממש הצלחתי. מחכה להתחיל, לחזור לאנרגיות העשייה".
מה החזון?
"אני כבר שמונה שנים בתוך המערכת. ליבת העשייה שלי תוקדש לשני נושאים מאד חשובים: פיתוח כלכלי של העיירה, ואיכות הסביבה".
ראש עיריית כפר יונה: "מרגישה שזכיתי בפיס"
.jpg)
"רגע שיא בחיים". שושי כחלון-כידור, ראש העיר החדשה של כפר יונה. צילום: אביבית אייזקסון
הרחק מירוחם, בשפלת החוף, בין נתניה וטול כרם, זכתה גם כפר יונה לשינוי. סגן-אלוף (במיל') שושי כחלון-כידור (53) ניצחה את ראש העיר המכהן זה 41 שנים, אפי דרעי, וזכתה ב-51% מהקולות לעומת 36% שאותם קיבל דרעי. כחלון-כידור הייתה מפקדת הגדוד הראשונה בצה"ל ומפקדת בסיס טירונים בדרום. גם בבחירות הקודמות התמודדה מול דרעי, והפסידה לו בסיבוב השני. היא נשואה ואם לשתי בנות, בת 17 שהצביעה לראשונה (לאימא כמובן), ובת 14. יש לה תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וארץ ישראל ותואר שני במדעי המדינה.
"אני עד עכשיו לא מעכלת", היא אומרת לנו בשיחה, "זה רגע שיא בחיים. אני הולכת לנהל עיר שלמה של 23 אלף תושבים. שמתי לעצמי יעד, לגרום לאנשים להיות מאושרים. אושר זה מדבק. כבר ביום שאחרי, גרמתי לאנשים לחייך. חיוך של תקווה. אני מרגישה שזכיתי בפיס".
הופתעת?
"לא. ידעתי שאני מנצחת, שפשוט אין אפשרות אחרת, מבחינתי ומבחינת העיר. כשאמרתי בכל מיני מפגשים שאזכה, תיארתי לעצמי שחלק חושבים 'היא לא צנועה', 'מה היא עפה על עצמה', אבל אם היה עומד מולם גבר, לא היו מעלים בדעתם לחשוב את זה. הבטחתי שאנצח בגדול, וניצחתי בגדול. לא עשיתי את זה לבד. עשיתי את זה עם הבעל הנפלא שלי שעמד לצידי, עם הבנות הנפלאות שלי שבכל פעם שהסתכלו עלי, ידעתי שאני מודל ודוגמא עבורן. ניצחתי עם קבוצה של 150 איש שליוו אותי בכל מחשבה, בכל החלטה, והרעיפו עלי אמונה ותקווה. לא יכולתי לא לזכות. אני מפסידה רק פעם אחת".
"כתבו לי 'איך אישה יכולה לנהל עיר? את חיה בסרט'"
[#middleBanner]
את מסכימה להגדרה של מהפכה נשית?
"בואי נגיד מהפך. קודם כל זה רגע היסטורי לכפר יונה. אחרי 41 שנה מתחלף ראש ראשות לחותם נשי. זה רגע היסטורי עבורי, עבור הבנות שלי ועבור כל הילדות והנשים, זה יכול להוות עבורן מודל והשראה. זה חלק מהשליחות שלקחתי על עצמי. אנחנו עושות מהפכה. זה עדיין מעט, הרוב הוא רוב גברי מוחלט. עשינו צעד מאד משמעותי במסע הזה לשוויון הזדמנויות. אין לי ספק שבבחירות 2023 יהיו הרבה יותר נשים. אני בטוחה שהניצחון שלנו ישפיע, וייתן אומץ לנשים להתמודד על תפקידים בכירים, שעד היום אולי לא היינו שם".
למה לדעתך זה קורה דווקא עכשיו?
"היה מיאוס מהקיים. סוג של 'די, הבנו, משהו אחר צריך לקרות פה. משהו צריך להשתנות'. רצון לתקווה, למשהו חדש, אחר. צעיר, רענן, נמרץ ומחויב. בדרך, בין 2013 ל-2018 אני יצרתי את התקווה הזאת. העשייה שלי עם התושבים, ההקשבה וההכלה שלי, הנוכחות שלי במרחב הציבורי, הטיפול שלי בבעיות של יום יום, שבסופו של דבר זה מה שעושה את ההבדל בין תושב מאושר ללא מאושר. החיבוק והאהבה שלי לעיר שלנו".
מה היה הכי קשה?
"ההכפשות. השיח המאוד רדוד ונמוך, בעיקר ברשתות החברתיות. אנשים מאד אמיצים מאחורי המקלדת. פנים מול פנים, כשאת יכולה גם להגיב, זה נשמע אחרת. עצוב לראות שאנשים יורים לכל הכיוונים, ושוכחים שבסופו של דבר יגיע 'היום שאחרי'. ניפגש בתוך הישוב ונצטרך להגיד שלום. אני מאד מאמינה בעצמי ובדרך שלי, אני יודעת מי אני, על עוצמותיי ועל חולשותיי. השיח ברשתות היה הרבה יותר קשה ברמה המשפחתית. לצידי יש בעל ושתי בנות, שצריכות לקרוא מה חושבים על אימא שלהן.
"אני מינפתי את זה בתוך הבית הפרטי שלי, לא השארתי את זה רק לרשתות. עשינו בבית שיח איך אנחנו מתמודדים עם ביקורת ועם רפש. מה לוקחים ומה לא. זה היה תהליך העצמה משפחתי. לא נתתי לזה להשתלט עלי, השתלטתי על זה. זה היה ממש מגעיל. למילים יש משמעות מאד חזקה. הן נשארות. מילים כמו 'מה בכלל עשית שאת חושבת שאת יכולה לנהל עיר', או 'איך אישה יכולה לנהל עיר את חיה בסרט, לכי תאכלי פופקורן. לכי תקטפי קלמנטינות'. ביום שאחרי כבר היו כאלה שהתנצלו".
"מהפכות לא עושים ביום אחד"
.jpg)
יש שינוי, גם אם עדיין לא מספיק. אביבית הדר, דוברת עמותת כ״ן (כוח נשים) וקואליציית מקומיות 2018, צילום באדיבותה
מה החזון?
"להפוך את העיר לתוססת, מצליחה, חדשנית, מתקדמת ומותאמת אישית לאחרון תושביה. קשובה לצרכים. עד היום איכות השירות הייתה נמוכה, התושבים שקופים. מספר הפניות במוקד העירוני היה מטורף. רחובות מלוכלכים. כפר יונה היא עיר בת 87 שנים, ומפה אפשר רק להקפיץ אותה למעלה. אני רוצה שהיא תהיה מתויגת גם כלפי חוץ ברמה הלאומית, והלוואי שגם ברמה הבינלאומית. אני נותנת לעצמי עשר שנים, ואחר כך פורשת מהחיים הציבוריים. אהיה בת 63, ואני מקווה לעשות את הטיול שלא עשיתי אחרי צבא לדרום אמריקה".
מועמדות נוספות שניצחו בבחירות המוניציפאליות האחרונות הן רותם ידלין (37) לראשות גזר, בפער של 126 קולות על ראש המועצה המכהן, פטר וייס; ד"ר גלית שאול (48), לראשות עמק חפר, שגברה על ראש המועצה המכהן כבר 12 שנה, רני עידן. שאול זכתה ב- 55% מהקולות. אשרת גני-גונן (47), מנכ"לית עיריית כפר סבא לשעבר, נבחרה לראשות המועצה האזורית דרום השרון, אחרי שגברה על שלושה וזכתה ב-78% מהקולות.
בנתניה ניצחון סוחף של ראש העיר מרים פיירברג-איכר למרות החקירות, ד"ר מטי צרפתי- הרכבי (56) ממשיכה קדנציה נוספת ביואב, ליזי דלירצ'ה (52), סמנכ"לית בחברת הייטק, הביסה שני מועמדים וניצחה עם 43.1% מהקולות בגני תקווה. ליאת שוחט (46) ניצחה את שאר המועמדים עם 51.5% מהקולות באור יהודה. בסיבוב השני מתמודדות 6 נשים: יפעת קריב (הוד השרון), מיכל ריקין (מועצה אזורית רמת הגולן), קרן גרין (קדימה צורן), רותי קלנר (עקרון קריית טבעון), יעלה מקליס (יהוד נווה מונסון), והגר פרי (יגור-פרדס חנה כרכור).
"מהפכות לא עושים ביום", מסכמת טל אוחנה, "אבל התחיל פה ללא ספק שינוי. זה קורה בצבא, בכנסת, בשדרת הניהול. בפוליטיקה זה תהליך שלוקח יותר זמן".
גירל פאוור: מהפכת הנשים המבוגרות
הנשים שפצחו בקריירה שנייה כנהגות אוטובוס
טורפות את החיים: קהילת נשים מעל 50
7 הנשים העשירות והמצליחות בעולם
סופרגירלס: הפגנות הנשים הגדולות בהיסטוריה
השיפוצניקית, הנגרית ונהגת המונית
אנשים מתמודדים באופן שונה זה מזה עם בשורות איוב. יש שיתכנסו בתוך עצמם ויבכו על מר גורלם, יש שיאבדו את הטעם...
רוני שיר מראש העין, 57, בזוגיות ואם לשתי בנות, עסקה אמנם במהלך חייה בפעילות גופנית אבל ליוגה מעולם לא...
"רק בשנות העשרים המאוחרות שלי הודיתי בפני עצמי שאני אישה בגוף של גבר. עוד לא עשיתי עם זה כלום אבל לפחות...