אוצר של זיכרונות ומרשמים

גם אם יש הסכמה כיום שהתרופות שהסבתות שלנו והסבתות שלהן רקחו בעיתות מצוקה לא היו בגדר הבלים או אמונות טפלות, לא תמיד אנחנו טורחים להקשיב וללמוד מהן. עם התקרב חג הפסח, החג המשפחתי ביותר, החליטו בחברת הסיעוד "דנאל" ללקט זיכרונות מבית אמא וסבתא וטיפים לתרופות ששימשו במשפחות של פעם לטיפול בכל בעיה ומכאוב, משלשול ועד לאבנים בכליות.
"ד"ר סבתא", הספר החדש, הוא ספר נוסף בסדרה שמפיקה החברה (הספר הקודם, "סבתא בישלה סיפור", איגד סיפורי חיים עם מתכונים מסורתיים לפסח), שמטרתה לתעד מעט מהידע של בני הדור המבוגר. 14 סבתות וסבא אחד, מתפוצות ומרקעים שונים, העלו בו פרקים בעברם ונידבו מהידע בריפוי טבעי שעבר במשפחותיהם. לדברי סמנכ"ל חטיבת הסיעוד בחברה, דליה שגב-פרץ, התרופות הביתיות הללו הן אוצר בלום של ידע. "השאיפה שלנו היא לאגד את כל הידע של מטופלינו בנושא תרופות סבתא", היא אומרת, "במטרה לשמר ולהעביר אותו לדורות הבאים. הספר נותן במה לבני הגיל השלישי ומאגד מרשמים ותרופות עם סיפורים מרתקים".
"את ליל הסדר חגגנו תמיד עם המשפחה המורחבת", נזכרת חסיה ארשדי בת ה-77 ממושב נתיב השיירה, ילידת אזרבאיג'אן. "היינו מתאספים, אחים, אחיות, דודים, בני דודים. כולם מסביב לשולחן אחד עם מפה לבנה. בהתחלה היו מביאים לשולחן פיסטוקים, בוטנים, צימוקים ותמרים, כדי שלא ישעמם לילדים ושלא יהיו נודניקים עד שמגיע האוכל. את ההגדה אח שלי היה מקריא בארמית, שהייתה גם שפת הדיבור שלנו (ארמית בניב כורדי)".
כשעלתה עם משפחתה ארצה בערב פסח, נתקלה ארשדי בגרסה הישראלית למצות. "התחנה הראשונה שלנו בארץ היתה שער העלייה. זה היה יום לפני פסח. נתנו לנו לאכול מצות, שנראו שונות מהמצות שהכנו בפרס, וזיתים, שמעולם לא ראינו או אכלנו. אמא שלי התחילה לבכות: 'מה, באנו עד לירושלים כדי לאכול קרשים וגללי עזים?".
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
ויקטוריה סמואלוף בת ה-86 מבאר שבע, ילידת ארגנטינה, זוכרת לעומתן קיום מרפרף למדי של החגים בארץ הולדתה. "גם אם לא חגגנו כל חג כהלכתו, תמיד היה איזשהו סממן שסימל עבורנו את החג. בפורים אמא הכינה אוזני המן, בפסח קניידלעך ומצה, גם אם לא ערכנו ליל סדר. ביום כיפור סבא וסבתא היו אוכלים ארוחת בוקר, נוסעים לבית הכנסת, חוזרים בצהריים לאכול ושוב נוסעים לבית הכנסת... זאת היתה היהדות שלנו".
עבור מי שמפקפק ביכולותיו של מרתח מעלי עץ זית להוריד את רמת הסוכר בדם או באלה של עוגיות קצח להילחם באנמיה, ליוו את כתיבת הספר הילה בן הדור ויפעת קלפה, שתיהן נטורופתיות, הרבליסטיות קליניות ורפלקסולוגיות. בסוף כל מתכון עממי מובאות האסמכתאות המדעיות ליעילותם של הצמחים השונים, שמראות התאמה לשימושים העממיים שנעשו בהם. למרות היעילות המוכחת, ההמלצה היא שלא להחליף את התרופות הללו בהתייעצות עם בעל מקצוע.
בין התרופות המסורתיות המובאות בספר, אפשר למצוא ביצה קשה עם נענע נגד שלשולים (נענע, על פי נשות המקצוע, אכן סופחת גזים), עצירת הדם מפצע פתוח בעזרת אבקת כורכום (הכורכום מחטא ועוצר דימומים), חליטת פטרוזיליה נגד דלקות בדרכי השתן (פטרוזיליה ידועה כמשתנת, ובכך מקלה על זיהומים בדרכי השתן), תה עלי רוטה נגד כאבי ראש ועצבים (במחקרים נמצא שהרוטה, הידוע גם בשם פיגם, מכיל נוגדי חמצון וחומרים נוגדי עווית ואנטי דלקתיים) ומשחה מאבקת חרדל וקמח בתוך חיתול בד על בית החזה נגד גודש בריאות (בזרעי החרדל יש חומרים הממריצים את הדם וחומרים בעלי השפעה אנטיספטית ומכייחת).
לצפייה במהדורה הדיגיטלית של הספר: לחצו
עוד על תרופות טבעיות וצמחי מרפא: אבוקדו נגד ראומטיזם, פטרוזיליה לחיטוי פצעים תרופות סבתא: מגוגל מוגל עד פטרוזיליה |
אם בעבר הרחוק גיל המעבר, שפעם עוד זכה לשם המעליב גיל הבלות, היה תופס נשים בעשור האחרון של חייהן, הרי שכיום,...
תופעות גיל המעבר, שמאפיינות נשים רבות בגיל 45-55, גורמות להן סבל לא קטן ועלולות לשבש את חייהן לגמרי. מעבר...
צבעים - הם נמצאים מסביבנו כל הזמן, אנחנו לובשים אותם, אוכלים אותם ומביטים בהם - אבל עד כמה אנחנו מודעים...