מוטקה > החיים הטובים > שעות הפנאי > גירל פאוור: מהפכת הנשים המבוגרות

גירל פאוור: מהפכת הנשים המבוגרות

בארגון "נאורה" חברות כ-500 נשים, שפועלות למען נשות הגיל השלישי בישראל. "לימדו אותנו שזיקנה היא מכוערת, אבל היא מלאכת אמנות"

עדי כץ 21/10/15

למי קראתם זקנה? צילום: באדיבות נאורה

במקום "זיקנה" אמרו מעתה "זיק נע". "זקנה בלה" יכולה להיות "זקנה שבא לה", ואת האמרה המזלזלת "שמחת זקנתי", החליפו ב"שמחת זיקנתי". כך מציעות חברות ארגון "נאורה", שחגג בתחילת החודש שנה להיווסדו בכנס שהתקיים בגבעת חביבה.

הארגון, שכיום רשומות בו כ-500 נשים, הוקם על ידי ד"ר רות ליטווין, עובדת סוציאלית וגרונטולוגית, יעל דגן, מדריכה רוחנית, ושרה פריאל, מדריכת טיולים. הארגון מבטיח לפעול למען אוכלוסיית הנשים המבוגרות בישראל, על ידי הקמת קהילות שיתופיות ייעודיות עבורן, עידוד תעסוקת מבוגרות, וקמפיין לשיפור תדמיתן בחברה. "נשים מבוגרות", כפי שמציגה אותן ליטווין ב"אני מאמין" של הארגון באינטרנט, "הרואות את המחצית השנייה של מעגל החיים כהזדמנות להמשך צמיחה, לגילוי ולהתפתחות רוחנית, רגשית ואינטלקטואלית".

"החברה העבירה לנו, הנשים, מסר, שזיקנה היא מכוערת, דוחה וחסרת מיניות ותשוקה", אומרת ליטווין. "הלבישו אותנו בבגדי אפור, חום ושחור, וקיוו שנבין את הרמז ונתבלה. ניסו להעלים אותנו ממרכז הבמה, להוכיח לנו שזיקנה היא מחלה, חולשה ודיכאון".

נגד כל אלה יוצאות נשות "נאורה": "אנחנו מאמינות, שכל אשה ראויה וחופשייה בכל שלב בחיים לתת ביטוי מלא לצרכיה ולרגשותיה, כמו גם לתשוקותיה", מסבירה ליטווין. "חופשייה לחקור את מהותה, את משמעות חייה בעבר ואת המשך דרכה בעתיד. אולי כמו שקרה במהפכה הפמיניסטית של לפני 40 שנה, כך ננהיג היום שינוי תודעה בנוגע לנשים מבוגרות".

השראה מהשבטים הפרימיטיביים

נראה שהשינוי התודעתי הוא רק עניין של זמן, במציאות שבה פרק הזמן שבני אדם חיים כמבוגרים רק הולך ומתארך. "אנחנו עומדות בפני 20-25 שנות חיים לאחר הפרישה מהעבודה", אומרת ליטווין, "אבל לא הכינו לנו תסריט לגבי מה לעשות עם החלק הזה. הפן החיובי הוא החופש שיש לנו היום לבחור. לומר 'לא' לניסיון להתעלם מאיתנו, ולהרחיק אותנו לבתי אבות".

נשות "נאורה" מאמינות, כי נעורים הם מתנה מהטבע, אך הזיקנה היא מלאכת אמנות. "הרעיון הוא לגלות בעצמנו את מה שלא סיפרו לנו", מסבירה ליטווין. "לשאול מי אני באמת בשלב זה של חיי ומי הייתי, מהם החששות שלי, אילו כוחות הניעו אותי בחיי ומה אספתי לאורכם, וגם מה עלי לשחרר". בנוסף, לדבריה, כל אחת מאיתנו צריכה לשאול את עצמה איך היא יכולה לתרום לקהילה, ומה היא רוצה להשאיר אחריה לדורות הבאים.

"את התשובות אנחנו לא מחפשות במדע, שלא מבין את המהות הנשית המבוגרת, אלא בתרבויות פרימיטיביות אינדיאניות ואפריקניות, שבהן האישה הזקנה נחשבה לחכמת השבט ולמנהיגה, מעצם ניסיון החיים והראייה העמוקה שלה".

המטרה: קהילת נשים שתתגורר בשכנות

דרוש מקום לאכלוס קהילת נשים. צילום: באדיבות נאורה

במישור המעשי, לחברות הארגון תוכניות רבות: אחרי שנה של גיבוש קו מנחה ופעילות חברתית ולימודית, גם בשיתוף ארגוני נשים אחרים כגון "חוכמת ההזדקנות", הפרויקט הראשון של נאורה בשטח הוא הקמת קהילה של נשים בנות 50 ומעלה ממגוון עדות, תרבויות ודתות, שתתגורר בשכנות. מיקום עדיין אין, אך נשות "נאורה" מספרות כי הן עוסקות בימים אלה ממש במציאת אפשרויות דיור, כשהקריטריונים הם מחיר נוח, יישוב קהילתי, "וללא בתי דיור מוגן מצועצעים", כפי שהן מגדירות זאת.

"אחת האפשרויות היא הקמת שכונה של מכולות מגורים, כמו שמקימים לסטודנטים", משתפת ליטווין. "אנחנו בודקות אתרים בגליל, בשכונת הדר בחיפה ובדרום הארץ. בטווח של שנה יהיה לנו משהו מוגמר. המטרה היא להקים שכונת מגורים, שיהיו בה גם שיתופיות ואינטימיות בין הנשים, אבל גם פרטיות. היום קהילות כאלה קמות בכל העולם".

מטרה נוספת של הארגון, לדבריה, היא ליצור לכל אישה כרטיס ביקור מקצועי, ולדחוף בכל הכוח את נושא התעסוקה, גם לעצמאיות וגם לשכירות. "ניתן כבר לראות ניצנים של שינוי בחברה בתחום הזה, ויש לנו רוח גבית רחבה", אומרת ליטווין.

הפעילות של נשות "נאורה" מלווה כל העת בדיונים, ובשיתוף הדדי ברעיונות ובתובנות. "אנחנו מובילות למידה משותפת בשיטת המעגל, נפגשות פעמיים בחודש, ודנות בנושאים כמו משמעות החיים, בניית המשך חיינו, קשרים ומערכות יחסים, מיניות, מוות ובדידות. למעשה, אנו דנות בכל השאלות שמעסיקות אותנו. המטרה היא לגבש קבוצות כאלה בכל הארץ", אומרת ליטווין.

מאבק באפליית נשים מבוגרות

"יש לנו געגוע לטבע". רות ליטווין. צילום: אירית דיגמי

במקביל, הן בונות תוכנית לטיולי נשים, שישלבו למידה וחוויה משותפת של יציאה לטבע. "אנחנו, הנשים, עזבנו את הטבע כדי להקים משפחה, לגדל ילדים, לפרנס - אבל יש לנו געגוע להתחבר אליו בחזרה", אומרת ליטווין.

מתוך הקבוצות וההתנסויות, מאמינות נשות "נאורה" שייווצרו קהילות גרעיניות של נשים, שיהיו לעזר אחת לשנייה, ואולי בעתיד יקימו בעצמן קהילות שיתופיות נוספות. "יש נשים מבוגרות שחיות ללא זוגיות, אין להן חברות משום שהחברות נפטרו או במצב בריאותי לא טוב, הילדים שלהן עסוקים, והן נשארות לבד וסובלות מבדידות, שהיא הרעה הכי חולה שיש. הדרך הטובה ביותר, לדעתנו, לפתור את זה, היא להיעזר בנשים אחרות", מסבירה ליטווין.

אבל קהל היעד של נשות "נאורה" אינו רק הנשים המבוגרות עצמן, אלא החברה כולה: "אנחנו מגויסות עכשיו גם למאבק באפליית נשים מבוגרות, ומתכוונות לצאת בקמפיין בכנסת ובמקומות נוספים, לשינוי בתפיסת האישה בכלל והאישה הזקנה בפרט".

- ומה קורה עם הגברים המבוגרים?

"כמו בכל התנועות החברתיות, המודעות לדיכוי ולאפליה מתחילה אצל נשים. בעתיד, יש לנו כוונה לשתף בתוכניות ובפעילות שלנו גם גברים. אנחנו רואות גם אצלם התעוררות, וזה מאוד משמח".

להצטרפות ל"נאורה": [email protected] , 050-7884071

מגיע לכן: קחו את החברות לבראנץ' מפנק

הנשים שפצחו בקריירה שנייה כנהגות אוטובוס

טורפות את החיים: קהילת נשים מעל 50

להגשים חלום: שחקניות בגיל 70

חדרי בריחה: ההתמכות החדשה שלכם

הפרלמנט הגברי של חבורת האופנוענים

האישה שפיתחה תחביב חדש בגיל 70

5 נשים שהגיל עושה להן רק טוב

בחירת מוטק'ה ליום האישה: 10 הנשים הבולטות בישראל

גם אישה וגם מצחיקה

מלכת היופי לניצולות שואה: החיים חזקים יותר