השקט שנשאר: חווית בריאות והתחדשות במלון "בריאה" בגלבוע

הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים למלון "בריאה" בגלבוע, מעבר לנוף המשגע, הוא השקט. שקט נעים, שעוטף אותך מכל כיוון, משאב די נדיר במציאות היום-יומית שלנו, בטח בכמעט שנתיים האחרונות. השקט הזה נמצא בהלימה מוחלטת עם השלט שמקדם את פני המבקרים, ממנו מביטות פניו המחייכות של ג'רי מינץ, מייסד המקום, והציטוט: "כאן מתחיל מסע שלא צריך למהר בו". אני מחייכת לעצמי, מודה על התזכורת להוריד את הרגל מהגז.

החיוך של ג'רי כנראה מדבק, כי האנשים שאני פוגשת במלון אדיבים ומחייכים מכל עבר, החל בקבלה ועד אחרון עובדי הניקיון. בהמשך ג'רי יספר לי שראיון עבודה אצלו אורך 4 דקות, זה מה שמספיק לו כדי לקלוט בנאדם. וזה עובד. בקבלה, עם כרטיס הכניסה לחדר, אני מקבלת גם את מערכת הפעילות לתקופת השהות שלי כאן, שנפתחת בצ'י קונג ב-7:00, עוברת דרך זמני הארוחות, סדנאות, תרגול גופני, הרצאות וסיורים בסביבה היפה, ומסתיימת בפעילויות מחברות כמו ערבי שירה משותפת. בשישי, מספרים לי, יש כאן ערבי קבלת שבת, של שירה ונגינה עם צוות "בארץ אהבתי".

חדרים מעוצבים שמזמינים לשקט פנימי. צילום: יח'צ

החדר הנעים והגדול שקיבלתי מעוצב בסגנון כפרי ומזמין, ומצויד בכל מה שצריך למקום כזה, כמו חדר רחצה עם מוצרי טיפוח טבעיים, ומטבחון עם מקרר קטן, קומקום לתה וחליטות, וגם בכל מה שכנראה לא תספיקו להגיע אליו אבל טוב שיש (מי אמר טלוויזיה?). מחוץ לחדר פינת ישיבה נעימה, הצופה אל הנוף שבאמת אי אפשר להתרגל אליו, ומזמינה אתכם להיכנס לשקט פנימי.

פה לא אוכלים כפי יכולתך, אלא לפי צרכיך

טבעוני, ללא גלוטן, בריא, ובעיקר טעים. האוכל ב-BRIAA, צילומים: יח'צ

השקט הזה, שילווה אתכם לכל אורך השהות ב"בריאה", בתוכנית של שלושה, ארבעה או שבעה לילות, משקף אג'נדה שלמה: למרות שנפתח רק לפני חודשיים וקצת, המקום כבר משמש חוות בריאות על כל המשתמע מכך, ומכיל את כל מה שצריך לחוויית מרגוע ומרפא אמיתית: כ-50 סוויטות מרווחות שיושבות על מצפה פנורמי הצופה אל עמק חרוד ועמק המעיינות, בריכת שחייה, מתחם ספא מפנק, ומגוון רחב של סדנאות והרצאות התפתחות ובריאות, מדיטציות ותרגול גופני לעבודה רחבה של גוף-נפש. התזונה במלון תומכת בתהליך, עם מזון טבעוני, אורגני, ללא גלוטן – הכל כשר אגב – מעשה ידיו המוכשרות של השף גיל הררי. לא תמצאו פה בופה של אכול כפי יכולתך, ואנשים פה לא מעמיסים על הצלחת. פה אוכלים את מה שהגוף צריך ומה שנכון לו. ויש גם מסלול צום מיצים של יומיים, למי שרוצים לקחת את חוויית הבריאות עוד צעד קדימה. קפה לא מגישים כאן. למעשה, אם מישהו היה אומר לי שאת כוס הקפה של הבוקר אחליף בשייק ירוק הייתי צוחקת, ואומרת לו שהוא משוגע וחסר לו קפאין בגוף. אבל זה הקסם של המקום – הוא מזמין שינוי דרך התזונה, דרך תשומת לב לגוף, דרך הקשבה. שינויים קטנים, לא דרסטיים, שמשפיעים על התחושה הפיזית וגם הנפשית.

האנשים שבאים לכאן עושים את זה לאחת משתי מטרות: יש כאלה שמתמודדים עם בעיות רפואיות מורכבות יותר או פחות, ומגיעים לכאן לניקוי הגוף והנפש כתמיכה בטיפול רפואי, ויש את כל השאר – מי שמבקשים לעצמם פסק זמן מהחיים, חופשת וולנס, המשלבת מנוחה עם תזונה בריאה לגוף ולנפש, ותהליכי התפתחות והתחדשות. חלק ניכר מהאנשים כאן מכיר את ג'רי מינץ מהגלגול העסקי הקודם שלו, כבעלים של חוות הבריאות "מצפה אלומות" שאירחה כ-60 אלף איש לאורך שנות קיומה, וסייעה להם בתהליכי התחדשות וריפוי. לפני כחצי שנה מכר ג'רי את אלומות, שנסגרה בינתיים, והחליט להקים את "בריאה" בגלבוע, שלקחה את כל מה שהיה טוב באלומות, ושדרגה אותו. גם בכל מה שקשור לתזונה.

"כל מי שמגיע לכאן, אחרי שבוע מרגיש אחרת"
 

איזו מין שלווה. מלון BRIAA, צילום: יח'צ

טיפוס מיוחד, ג'רי. בן 77, נשוי בשנית, אב לשניים וסב לשבעה. יליד קנדה שעלה לארץ בגיל 20 הישר לצבא, וכיום מתגורר בכפר ברוך. "בגיל 14 שקלתי 120 ק"ג והיו לי הרבה התמכרויות ובעיות, ובגיל 30, בארץ, נחשפתי לעולם הרואו-פוד. אמרתי לעצמי שיום אחד כשיהיה לי כסף אפתח מקום שיעזור לאנשים", הוא מספר. החזון הפך למציאות, ובכסף שהרוויח מעבודתו בעסקי נדל"ן במיאמי הוא הקים את "מצפה אלומות", שהיה על טהרת הרואו פוד מהצומח (מזון חי), תזונה שהתאימה לחלק מהאנשים, בעיקר למי שהתמודדו עם מצבי בריאות קשים. "עד היום אני מקבל טלפונים של אנשים שהורידו עשרות קילוגרמים ממשקלם, או שהסוכרת שלהם נעלמה", אומר ג'רי, שאף שיתף פעולה ב-2020 עם העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז בסרט ״ניסוי הסוכרת הגדול״ ששודר בערוץ 13. "אבל רוב האנשים מתמודדים עם מצבים אחרים, שלא מחייבים תזונה כל כך אדוקה". אחרי מכירת אלומות, כאמור, הוא פתח את "בריאה" בגלבוע, תוך כדי המלחמה. לצאת לפנסיה? הצחקתם אותו. לא רק שג'רי הוא לא הטיפוס שיישב בבית, עבורו חוות בריאות זה הרבה מעבר לעבודה, זו שליחות של ממש.

"המקום הזה לא מיועד רק לאנשים שרוצים להבריא, אלא לכל מי שרוצה לחוות וולנס, עם תזונה טבעונית טעימה ובריאה", אומר ג'רי. "מגיעים לפה, עוצרים הכל, פותחים את הגוף ואת הראש, האוכל רק מתחיל את התהליך. כשהגוף עובר מתזונה חומצית לבסיסית, מבחינה ביוכימית כבר מרגישים אחרת. זה לא שאנשים ישנו את כל אורח החיים שלהם אחרי שמגיעים לכאן, אבל הם ייקחו פסק זמן וכנראה ייקחו איתם משהו מפה. כל מי שמגיע לכאן, אחרי שבוע כבר מרגיש אחרת, וכדי לא לחזור אחורה צריך לעשות איזשהו שינוי כשחוזרים. בואי נגיד, מי שמחפש לאכול בחופשה סטייקים ואלכוהול, זה לא המקום בשבילו".

מדיטציה, חיבור לאינטואיציה הפנימית ואמבטיית קרח
 

עוד דרך להתמודד עם סטרס. עורכת מוטק'ה ואמבטיית קרח, צילום: באדיבות חני יודל

לגיל הררי, השף של המקום שמעביר גם סדנאות בישול פרטיות, חשוב שהאוכל יהיה לא רק בריא אלא גם טעים. כאן, בניגוד לאלומות, יש גם אוכל מבושל, מרקים ותבשילים. "אנחנו משתמשים הרבה בקטניות מונבטות מכל הסוגים, דגנים, שמנים טובים, בלי סוכרים מעובדים ובלי שום דבר אחר מעובד. הכל אורגני, אנחנו מאוד מקפידים על חומרי הגלם, מנביטים, משרים, משתמשים באידוי של ירקות", אומר גיל. גם הוא מספר על אנשים שהגיעו למקום ודיווחו על שיפור במדדים, על הרזייה ועל תופעות בריאותיות שנעלמו. "אנשים פה חווים שינוי של ממש, אבל מי שבא לריטריט קצר זו טעימה על קצה המזלג. בעיניי שבוע זה המינימום, יש כאן גם כאלה שמגיעים לתקופה ארוכה וזה שינוי של ממש, לא רק פיזי, גם תודעתי". ויש גם תוכניות לעתיד, כמו גן ירק, שבו יגדלו חלק מהפרודוקטים שמשמשים את המטבח, ובו יוכלו האורחים לסייר וללקט לעצמם, ותוכנית "בריאה עד הבית", שתלווה אנשים בהיבט התזונתי גם כשהם חוזרים הביתה.

אני מתנסה כמעט בכל הפעילויות שיש למקום להציע בזמן השהות שלי שם. סדנת חיבור לאינטואיציה הפנימית, מדיטציות ספונטניות בבריכה שדותן המציל מארגן, הדגמה ולימוד סודות המטבח הבריא, ערב שירה, ואפילו סדנת תראפיה במים קרים, בסיומה אני טובלת באמבטיית קרח. אני, שגם בקיץ מקלחת טובה עבורי היא כזו שטמפרטורת המים בה קרובה לכוויה. אם כבר לשחרר חסמים, אז עד הסוף.

בלילה, לפני שאני פורשת לישון, אני מתלבטת אם לכוון את השעון כדי להספיק לשיעור צ'י קונג מוקדם בבוקר, ונזכרת בציטוט של ג'רי. מסע שלא צריך למהר בו. אני מחליטה להתעורר כשהגוף יסמן לי. לא חייבים להספיק הכל.

הגיעה לשבוע, נשארה לשישה שבועות

נוף שאי אפשר להתרגל אליו. הצצה מהחדר, צילום: יח'צ

בערב השני שלי כאן אני מגיעה למפגש קבוצתי במעגל. "תבואי, תשמעי סיפורים מעניינים", אומר לי ג'רי. נראה שאלה רגעים שהוא אוהב במיוחד. כל מי שבוחר להשתתף מציג את עצמו ומשתף משהו. אני שומעת את הגננת שרצתה לרזות, הגיעה לכאן בחופש הגדול לשבוע, כדי לאכול בריא ולסדר את התזונה, ונשארה לשישה שבועות. את הצעירה בת ה-23 שהגיעה עם אביה וסבתה, אחרי שנים שהיו אורחי קבע ב"אלומות". את הזוג שהגיע לכאן כדי לקחת הפסקה מכל המצב במדינה. אני שומעת את המתנדב ב"אחים לנשק" מתל אביב ואת החרדית בת ה-75 מקרית ארבע, שהגיעה לכאן עם אחת מבנותיה. קהל כל כך מגוון ורב גילי יש בבריאה. וגם זה חלק מהקסם של המקום. "החיים קצרים, ואנחנו כל כך עסוקים בפחדים ובעצבים, ולמרות כל מה שיש לנו כאן במדינה – אני רוצה לגור רק בארץ, המדינה שלנו היא המקום הכי מדהים בעולם", אומר ג'רי בעיניים נוצצות.

"הפעילויות מחברות בין אנשים מכל הגילים ויוצרות מפגשים מעניינים"

מגוון רחב של אנשים וגילים ופעילויות שיוצרות חיבור, צילום: יח'צ

אורית מרדור בת 55 מקיבוץ גניגר הגיעה לכאן לריטריט של שבוע. גם היא ביקרה בעבר באלומות. "הגעתי לשם בגלל כאבים במפרקים, ואחרי זה הקפדתי ליישם גם בבית את כל עניין התזונה והתנועה, אפילו התחלתי ללמוד הדרכת כושר בעקבות זה", היא משתפת. "לפני כמה חודשים וגם בהשפעת המלחמה חזרו לי הסימפטומים, ראיתי שאלומות נסגר והגעתי לפה. אני מאד נהנית. המקום מאוד תומך ומפנק, המרצים והמדריכים ברמה גבוהה מאד, אני מרגישה מעטפת שלמה שהופכת את השינוי לאפשרי עבורי. בגלל שאין פה אוכל מסביב לשעון, מתמלאים מדברים אחרים – מפעילויות והרצאות וסדנאות. והפעילויות האלה גם מחברות בין אנשים מכל מיני גילים, ויוצרות מפגשים מעניינים, גם בין דתיים לחילוניים, יש פה באמת מגוון רחב של אנשים שלא בטוח שהייתי פוגשת במקום אחר".

אמת בפרסום. השלט בכניסה למלון, צילום: חני יודל

"רציתי שידאגו לי עם אוכל בריא, ולשמחתי הוא גם טעים"

רחל רוזנטל מרעננה, בת 71, הגיעה לפה עם בעלה, ד"ר חיים רוזנטל, רופא קונבנציונלי והומאופת קלאסי, מצוות המקום. היא נמצאת פה כבר שבוע מתוך שלושה, אליהם הגיעה "כדי להתנתק מהכל, כדי לעשות ריסטארט לגוף, כדי לכתוב. אני כותבת ספר לנכדים שלי. זו חממה פה", היא אומרת. "ידעתי שבסביבה הקרובה שלי לא אצליח לקבל שקט, רציתי שידאגו לי עם אוכל בריא וקיוויתי שיהיה גם טעים - ולשמחתי הוא כזה, למרות שאני אדם שאוכל בשר ודגים וגבינות. אני אוהבת את הצוות כאן, הוא מעולה, הנוף משגע, הבריכה זה בונוס אדיר, יש פה מדריך ששיפר לי את השחייה. והמפגשים עם האנשים מאוד מעניינים".

בארוחת הערב הבן שלי מתקשר בשיחת וידאו. "אמא, יודעת איפה היינו היום? בבית קפה. אכלתי קרואסון שוקולד ואבא קנה לנו גם צ'יפס לארוחת ערב!". אני ממהרת להחליש את הנייד. זה היום הראשון של צום המיצים, יש פה אנשים על שייק פירות. סליחה, אתם מכירים את הילד הזה? כנראה טעות במספר.

הזמן עובר פה בלי ששמים לב. גם מי שלא מגיע לסדנאות ולתוכניות המעולות, תופס לו רגע של שקט ליד הבריכה, על אחד הערסלים במקום או בתוך החדר. בחורה אחת מציירת, אחרת עושה עם עצמה צ'י קונג על הדשא. מישהו מקשיב למוזיקה באוזניות. או אולי למדיטציה. שתי נשים שלא הכירו לפני כן תופסות שיחה בתוך המים. אני נושמת את היופי של המקום לתוכי, מנסה לתפוס עוד כמה רגעים של שלווה לפני שחוזרת לחיים עצמם.

אחרי פרידה, ביציאה מהמקום, אני מביטה שוב בשלט הכניסה. "כאן מתחיל מסע שלא צריך למהר בו". אני מחייכת, ויודעת שמסע זו לגמרי המילה, כי החוויה שיצאתי איתה מ"בריאה" מהדהדת גם הרבה אחרי הצ'ק אאוט.

לאתר בריאה לפרטים נוספים והזמנות לחצו כאן

הכותבת היתה אורחת של מלון "בריאה" בגלבוע.