מלון שומאכר בחיפה, או: איך בוחרים מלון בגיל 70?

הוזמנתי ללילה במלון שומאכר בחיפה, מלון בוטיק חמוד ומיוחד בעיצובו, למבוגרים בלבד (זה אומר שלא תמצאו כאן ילדים), בלב המושבה הגרמנית בעיר.

מצאתי ברשת כתבה מפרגנת על המלון, אחת מיני כמה, שכותרתה: לא תאמינו שהוא בחיפה: גילינו מלון בוטיק רומנטי ושווה לזוגות. נשמע טוב, אז החלטנו, בעלי ואני, לבדוק אם מלון שומאכר מתאים גם לבני 60 ו-70 פלוס, רק לזוגות או רק לרומנטיים שביניהם.

כבר כשהגענו לשם, לקראת השעה 15:00, הבנתי שאני צריכה קריטריונים לבדיקה!

זוכרים את שירו של חיים חפר, שהלחין דובי זלצר, בביצועו של ליאור ייני: "מה צריך הבן אדם בשביל לחיות"?

לקחתי את הקריטריונים שלו, ובדקתי אם הם מתאימים לבני הגיל השלישי, ובהמשך, אם המלון מתאים או לא מתאים לקריטריונים.

מוכנים?
 

מה הכי חשוב בגילנו כשבאים למלון? 
 

בחרתי את הקריטריונים מהשיר - לא לפי הסדר, אלא לפי סדר החשיבות ממרום גילי:

אם עדיין יש לנו "אוטו שחוסך עייפות מהרגליים" כמו ששר ייני בשיר, הרי שחניה זה הדבר החשוב ביותר, ורצוי כזו עם צל, כדי שלא נתחיל לסחוב את עצמנו ואת התיקים ב"טיול שנתי" למלון. מלון שומאכר מציע חניה קרובה עם שביל גישה נגיש! כבר פלוס ראשון.

גישה לתחבורה ציבורית טובה. אם אין לנו אוטו שחוסך עייפות מהרגליים, או אם אין לנו שום כוונה להזיז את הרכב בזמן השהות שלנו בחיפה. שיהיה בריא מלון שומאכר: יושב במיקום מצוין, עם יופי של תחבורה ציבורית. תוך 17 דקות היינו במרכז הכרמל באודיטוריום עם קו 136, וחזרנו עם 37, כשהתדירות לפי אפליקציית "מוביט" טובה. המלון קיבל פלוס נוסף ועוד לא נכנסנו ללובי.

"מיטה כדי לישון בה, ואם אפשר לשניים"  - כך שר ייני - זה מובן מאליו, והמיטה במלון שומאכר אכן מפנקת ונעימה. גם מזגן ומעלית, כולם שם כמובן. הנה עוד פלוס.

לגבי ה"גג מעל לראש שלא יפלו עליו המים" - הרי בעניין של גג, למלון שומאכר יש שני גגות ולא אחד, ושניהם עומדים לרשות המבקרים. מאחר שמדובר במבנה טמפלרי לשימור, גג אחד נמצא מעל לקומה הרביעית בבניין הישן, וגג שני הוא מעל הקומה השביעית של המבנה החדש. וזה משהו מאד מיוחד. הנוף מרהיב, האוויר צח (אם במקרה יש כזה בחיפה באותו יום), והנה גם מקום מושלם להיפגש עם החברים (חוג הבית) שאיתם הגעתם, בערב, או בשעת השקיעה, לשיחה רגועה בענייני היום. אולי אפילו לשיר ביחד או לנגן.

מהגג הגבוה ראיתי אפילו את בית ילדותי בו גדלתי עד לבגרותי (וואו, עברו מאז 50 שנה). החיפאים ביניכם, או אלה לשעבר, אולי יוכלו למצוא גם את הבתים שלהם ממרומי המראה הפנורמי והנוף שהגג נותן. המלון מקבל ממני עוד פלוס חם.

על גגות שומאכר. צילומים: איה בן עזרי

"כד של יין" -  כך לפי שירו של חפר בביצוע ייני, ובמלון שומאכר - מיד כשנכנסים לתוך הלובי מקבלים כוס יין, מי שרוצה כמובן. לדעתי, יש כאן הנאה כפולה: גם כי "כד של יין" נחוץ בשביל לחיות לפי השיר, וגם כי זה מאפשר עצירה לכמה רגעים, והתבוננות על התמונות שתלויות מסביב, על הפסלים, הספרים ועל שאר חפצי האמנות במקום. בקשו לראות את המפה של חיפה, שחרוטה על הקיר הכהה מאחורי נטלי, פקידת הקבלה שקידמה את פנינו.

איך תרצו את החדר שלכם, צבעוני ושמח או סולידי ועדין?

החדר הסולידי שלי. מלון שומאכר, צילום: איה בן עזרי

גיל גורן, כך קוראים לאומן שריפד את המלון ביצירותיו. הכל צבעוני, מלא חיים ושמח. כל כך צבעוני, לדברי נטלי, שיש מוזמנים שמבקשים חדר עם קיר מצויר, ויש כאלה שמבקשים להוציא את הציורים מהחדר ומעוניינים בחדר בהיר, כי זה קצת יותר מדי בשבילם.

אז כשאתם מגיעים, בדקו עם עצמכם איזה סוג של חדר אתם מעדיפים, ואולי אפילו תטרחו לראות את החדר הצבעוני, לפני שאתם בוחרים בחדר סולידי. אחרי הכל, לא יזיק לנו קצת צבע ושמחה בחיים, במיוחד בימים אלה.

"כיכר אחת של לחם" - זה הדבר הראשון שקובע השיר, ואכן זה דבר נחוץ ביותר, וכאן יש נקודה עדינה. מדובר במלון בוטיק ללא ילדים, כאמור, וגם ללא מטבח. אז אמנם מפנקים אותנו ביין בכניסה, בשתייה חמה בכל שעות היום, מכונת קפה גם בחדר וגם בלאנץ', וגם תמרים ועוגיות טעימות, אבל ארוחת הבוקר מוגשת בחוץ.

במרחק של כעשר דקות הליכה מהמלון, או כמו שהשעון שלי אמר, מרחק 1000 צעדים לכל כיוון. אז אם אתם שמחים לקצת פעילות גופנית על הבוקר, תרוויחו ארוחת בקר ממש טעימה ומיוחדת במסעדת "שטרודל", שנמצאת על שדרות בן גוריון, או ב"ארומה" המוכר, שנמצא במרחק דומה, אבל לכיוון ההפוך. אם אין באפשרותכם ללכת 1000 צעדים לארוחת בוקר, או שסתם לא מתחשק לכם ללכת, יש פתרונות, ואני אשאיר אותם לדוד בארי, הבעלים, ולמורן מנהלת המלון, רק תסגרו את הפינה הזו איתם מראש.

"ואהבה כל הזמן" - האהבה מהסוג שחיים חפר התכוון בשיר, היא כבר זיכרון רחוק אצלנו. הכי קרוב לה זה מה שאנחנו מרגישים לנכדים שלנו, כל זמן שהם קטנים וחמודים. אבל אולי בגילנו אפשר להמיר את האהבה ההיא באהבה לתכנים. תוכן מעניין וחדש יכול לקבוע גורלו של טיול. ובהקשר של מלון שומאכר, אם לא נמצא בחיפה משהו שאנחנו אוהבים, אז נשאר בבית. כי אנחנו לא באים למלון בשביל הרומנטיקה, וגם לא בשביל לנוח מהעבודה שלנו. אנחנו באים כדי להעביר את הזמן בצורה מעניינת ומיוחדת. הו, וטוב ששאלתם, כי יש הרבה מה לעשות בסביבה.

יין ישמח לבב אנוש. צילום: איה בן עזרי

אז מה עושים בחיפה?

אני לא הכרתי את דוד בארי, בעליו של המלון, ולא ידעתי שהמלון יודע לעזור בתכנון תכנים ובילויים בחיפה, שזה מצוין וממליצה לכם להיעזר בהם! אני נעזרתי באתר של עיריית חיפה, שהוא ממש ידידותי ונוח, ואתם מוזמנים להקליק ולבחור אירוע או שניים, ולאחר מכן לבדוק את הזמינות של החדרים במלון באותם תאריכים.

לפני סיום... מה הכי מיוחד במלון שומאכר?

אם תשאלו אותי, אז זה הסיפור של דוד בארי, הבעלים של המלון. אני עדיין לא יודעת את כל הסיפור, אבל המעט שדליתי ממנו בזמן שישב איתנו ושוחח איתנו על מלונאות לגיל השלישי, נשמע לי מעניין. אני חושבת שכדאי לשמוע אותו. כי פתאום קם לו אדם, חיפאי במקור, בונה מלון בוטיק בעיר, ומחליט שחיפה היא עיר מיוחדת שיש בה הרבה מה לראות ומה לעשות. ומתברר שהוא, בעזרת הצוות, יכולים לעזור לכם להפוך את החופשה בחיפה לחופשה מיוחדת, אם רק תבקשו.

לפרטים נוספים על מלון שומאכר בחיפה, מחירים והזמנות לחצו כאן לאתר המלון.

הכותבת היתה אורחת המלון.