חזרה להחיים הטובים

ג'ינג'יות עם אופי

הם מהווים רק 1% באוכלוסייה אבל ללא ספק הכי בולטים בה. לכבוד תערוכה חדשה שעושה כבוד לג'ינג'ים תפסנו שלוש נשים ג'ינג'יות לשיחה. היה מעניין
מאת קרן אוחיון 11/02/19
ג'ינג'יות עם אופי
אילנה כרמלי-לנר, אוצרת התערוכה וג'ינג'ית בעצמה. צילום: רן יחזקאל

 

 

 

מירה הד בת 66 מהרצלייה היא אימא לשניים וסבתא לשניים, ומהיום שהיא זוכרת את עצמה צבע השיער הכתום שלה משך תשומת לב והפך אותו לסמל הזיהוי המרכזי שלה. עד כדי כך שאנשים חסרי טאקט היו בוהים בה וחוקרים בקול רם את אמה, שורדת שואה, כיום בת 94: "מאיפה יש לך ילדה ג'ינג'ית, את בכלל נראית פרענקינה לעומתה".

 

גם היילי, 43, ילידת אנגליה, נשואה ואם לארבעה מתהדרת בשיער ג'ינג'י - היחידה מבין ארבעה ילדים שירשה את הגנים הכתומים של סבא שלה. גם לאוצרת האמנות אילנה כרמלי-לנר, בת 60 פלוס, נשואה ואם לבן, יש חוויות משמעותיות שקשורות לצבע השיער הייחודי.

 

שלוש הנשים הללו, כבר ניחשתם, חולקות חוויית חיים שהיא זהות: ג'ינג'יות. כל אחת מהן משתייכת ל-1% באוכלוסייה ששיערם כתום טבעי, אבל למעלה מכך – הן חולקות חוויות דומות שקשורות בגוון השיער והעור ובנמשים הפזורים עליו. תערוכה חדשה שיזמה הצלמת שרון חלבי בשם "גוונים של אש", שעולה בימים אלה בחולון, חולקת כבוד לנשים, גברים וילדים שזה המכנה המשותף שלהם.

 

תוך כדי העבודה על התערוכה עלו בפני הצלמת הצדדים החברתיים הקשורים בעולמם של כתומי השיער. חלקם סיפורים על התנכלויות וכינויי גנאי כלפי ילדים ג'ינג'ים, וחלקם על ילדים שהגוון האדום-כתום שלהם מעצים אותם, מייחד אותם והם מאוד אוהבים אותו וגאים בו.

 

 

אוצרת התערוכה: קוראת לכל הג'ינג'ים להיות גאים באדמוניות שלהם

 

 

"כילדה הייתי בן-בת, מאוד שובבה ופעלתנית". מירה הד, צילום: שרון חלבי

 

 

אילנה כרמלי לנר שנבחרה לאצור את התערוכה הרגישה הזדהות מוחלטת עם הנושא. "היום אני אוצרת בגאווה תערוכה אבל לא תמיד הייתי גאה בג'ינג'יות שלי", היא מספרת. "זוהי סגירת מעגל עבורי עם הילדה שעברה שנים של בושה, בכי, הסתתרות מהסביבה הלא מפרגנת והלעיתים לועגת לעור ולאופי שלי. דרך אוצרות התערוכה אני קוראת לכל הג'ינג'ים, אבל במיוחד לצעירים שבהם, להיות גאים באדמוניות שלהם ולא לתת לסביבה ללעוג לשונות של הצבע. ולכל מי שאיננו ג'ינג'י אני קוראת לקבל את השונה ולא לפגוע בו רק כי הוא לא דומה לכם".

 

איך את זוכרת את הילדות שלך כג'ינג'ית?

"אני זוכרת שכילדה שיחקנו הרבה למטה בחצר והייתי עולה הביתה, נעמדת מול הראי ובוכה לאימא שלי: 'למה אני ג'ינג'ית? כולם צוחקים עלי'. היו שנים של הרבה הסתרה. למשל אם רציתי ללכת לקולנוע הייתי מחכה שהסרט יתחיל ואז נכנסת, כי הייתה לי תחושה שכולם מסתכלים עלי. צבע העור והנמשים גרמו לי לתחושה שאני לא כמו כולם וסבלתי מכינויי גנאי כמו ג'ינג'ית חלודה. הייתי רוצה להגיד שזה השתנה והיום זה אחרת, אבל אני ושרון חלבי הצלמת, שהגיעה לנושא אחרי שהתאהבה במשפחה ג'ינג'ית שהצטלמה אצלה, קיבלנו תגובות מהורים של מצולמים שסיפרו על הסבל של הילדים, עד רמה שהיו כאלה שהיו צריכים להוציא את הילד מבית הספר כי הוא חטף מכות".

 

אילנה אומרת שהיא מקפידה לאצור תערוכות שיש בצידן ערכים חברתיים, ובמקרה הזה הוא כמובן נוגע לה אישית. "מהרגע הראשון שרון הצלמת דיברה על ההתייחסות לשונה בחברה וזה היה בול, אני כי אני תמיד הרגשתי כמו מיעוט, הרגשתי שונה. לקח לי הרבה שנים לקבל את הצבע שלי, ולמעשה רק בשנים האחרונות אני סוף סוף גאה ברעמה שלי ולא כמו בעבר, שהפריע לי שאני יודעת שמדברים עליי. לכן גם היה לי חשש גדול מאוד שיהיה לי ילד ג'ינג'י ולשמחתי, יצא בלונדיני כמו אבא שלו בצעירותו, אבל מה שכן יש לו זקנקן ג'ינג'י", היא מהרהרת בקול.

 

איך הרגשת בזמן הצילומים של התערוכה?

"ג'ינג'י זה לא רק צבע עור שונה אלא גם אופי וטמפרמנט. כשצילמנו את הסרטון לתערוכה היו בחדר מלא ג'ינג'ים, וזאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שנכנסתי לחדר וראיתי שלכולנו בלי יוצא מן הכלל בכל גיל - אישה וגבר כאחד - יש את אותה השריטה. וזה לא סטריאוטיפ, זה אמיתי, אנחנו באמת סוערים כמו שאומרים עלינו".

 

 

"הילדים בבית הספר קראו לי ג'ינג'ית חלודה"

 

 

 מעולם לא צבעה את השיער. היילי, צילום: שרון חלבי

 
 

גם מירה הד זוכרת חוויות ילדות דומות. "כילדה קראו לי אש, הייתי שובבה ופעלתנית, נלהבת וקופצנית ותמיד משחקת עם הבנים. יש לי שני אחים ובכלל הייתי בת-בן".

 

אבל אם כל זה נשמע לכם חוויה כיפית בסך הכל, מירה מיד מסייגת: "הילדים קראו לי ג'ינג'ית חלודה בתחת נקודה", היא מספרת. "הפריע לי שאני בולטת, שידעתי שכל מה שאעשה תמיד יזכרו אותי כי אני ג'ינג'ית, וגם ככה הייתי ילדה חצופה ודעתנית. תמיד ידעתי שאני צריכה להיזהר כי מתוך חמישים ילדים אני הכי בולטת, אז ברור שיתפסו אותי".

היו גם צדדים חיוביים?

"פה ושם היו פידבקים חיוביים. למרות שאני באה ממשפחה ייקית שבה לא נהוג לומר לילד שהוא יפה, אני כן שמעתי את זה ובכלל, הרגשתי מעולה עם עצמי. תמיד החמיאו לי על השיער המדהים שלי, לכן גם שמחתי ממש כשנגה בתי נולדה והייתה ג'ינג'ית יפהפייה ומתוקה. הבן שלי, אגב, בלונדיני".

 

היילי: "אני שנאתי את השיער עד הצבא כי הוא גרם לי להרגיש שונה וגם הייתי אנגליה - עליתי לארץ בכיתה ג'. מאז הצבא התחלתי להעריך את השיער הג'ינג'י הטבעי שלי ובעיקר כי אני מקבלת מחמאות אינסופיות עליו, גם כשאני הולכת לספר. מעולם לא צבעתי אותו, אם כי הוספתי פסים פעמים אחדות, אבל לא יותר".

 

 

איזה צבע מתאים לג'ינג'יות?

 

 

 מי אמר שרק שחור מתאים לג'ינג'יות? צילום: Shutterstock

 

בשיחות עם השלוש עולה כי הכתום הלוהט הוא הרבה יותר מצבע, והוא עורר עניין והשפעה בעוד תחומי חיים, למשל עם גברים. מירה, שכבר בשיחה איתה אפשר להבין את כל הקלישאות שנקשרו בשמן של ג'ינג'יות, ובראשן המזג הסוער, מספרת: "גברים תמיד שאלו אותי אם זה נכון שהג'ינג'יות חמות, ואני עניתי שאף פעם לא הייתי עם ג'ינג'ית אז לא יכולה לעזור עם זה. בצעירותי עוד לא הייתה מודעות ל-Me Too והיה מקובל להטריד נשים. היום הייתי עונה לו ונכנסת בו באבי אביו על החוצפה והגסות של השאלה".

 

אפרופו גברים, מירה אומרת שהיא הייתה הג'ינג'ית הראשונה של בעלה, לו הייתה נשואה שנים רבות עד שהתאלמנה. ואילנה מודה: "לא בדקתי כמה היו לפניי, אבל בהחלט היה לבעלי קראש על ג'ינג'יות".

 

אגב לא רק לגברים היה מה להגיד על השיער, אפילו לאמה של מירה היו הערות. "השיער הג'ינג'י והעור הבהיר גרמו לאמי להגיד לי 'כתום לא מתאים לך, וגם אדום, טורקיז, כחול וירוק לא מתאימים לג'ינג'ים'", מספרת מירה. "בסוף לבשתי רק שחור, שלמרבה המזל הוא הצבע החביב עלי. היום אני דווקא אוהבת מכנסיים צבעוניים וחולצות שחורות".

 

אבל לא רק סממן חיצוני מבדל יש בצבע הג'ינג'י - החיסרון הבולט ביותר בצבע העור הזה הוא העובדה שצריך לשמור עליו באדיקות מפני קרני השמש המזיקות. "לי תמיד היה קשה לשמור מהשמש", מודה מירה. "הייתי מבלה שעות בבריכה ובסיני ולא הגנתי על עצמי, ותמיד היה לי חשש מסרטן העור. כולם צריכים לשמור אבל אנחנו יותר וזה קצת מעצבן. אני קוראת לד"ר פישר להתחשב בנו ולהוריד את מחירי מוצרי ההגנה כי זה עולה לנו ביוקר, ובעיקר בקיץ נוגס בחלק גדול בתקציב המשפחתי".

 

התערוכה "גוונים של אש" של הצלמת שרון חלבי תפתח בתאריך 16.2.19 (שבת) בשעה 10:00 ותמשך עד 13:00. התערוכה תתקיים בחוצות גן המוזיאון (רחוב ויצמן 61 בחולון, סמוך למוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס).   

הכניסה חופשית.

 

מגשימות את עצמן יום יום בגיל 70

טורפות את החיים: קהילת נשים מעל 50

הצתה מאוחרת: התפרסמו אחרי גיל 45

דוגמניות בגיל 60 פלוס מדברות

מעוררות השראה בגיל 80 פלוס

 

הצטרפו לקהילת הפנאי והתרבות של מוטק'ה

 

0 תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בהחיים הטובים

האם אתם משתמשים נכון באימוג'יז?
כמה מכם משתמשים באימוג'ים בהודעות שאתם שולחים בסלולרי שלכם? אותם סמלים חמודים שמביעים רגשות ותחושות,...
לקריאת הכתבה
בת 57, דוגמנית, תורמת כליה וחובבת עירום
ויקה כהן מגדירה את עצמה "גרושה באושר". הדוגמנית למידות גדולות שמככבת ברשתות החברתיות היא בת 57 ואימא לשלושה...
לקריאת הכתבה
מלכת האקסטרים
כשחגגה 50 נתנה לעצמה יפה אסף (62) מתנת יום הולדת, וצנחה צניחה חופשית. הצניחה הייתה רק זינוק הפתיחה למסע...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה