חזרה למגזין אוכל

המתכונים הכי ישראלים של השף ישראל אהרוני

אחרי 25 ספרי בישול ולא מעט תוכניות בישול בטלוויזיה, כתב לאחרונה השף האהוב אוטוביוגרפיה המורכבת מתחנות מעניינות בחייו, לצד מתכונים רלוונטיים. תפסנו אותו לראיון לרגל המאורע, וקיבלנו גם שני מתכונים ישראלים לפלאפל וקבב מתובל
מאת קרן אוחיון 14/05/20
המתכונים הכי ישראלים של השף ישראל אהרוני
'כתיבת הספר הבהירה לי שהיו הרבה תחנות אוכל בחיי הצעירים'. השף ישראל אהרוני, צילום: אלי בוחבוט

 

השף ישראל אהרוני הוא פנים מוכרות בכל בית. כולנו מכירים אותו מהטור הוותיק בידיעות אחרונות, מספרי הבישול שכתב, מתוכניות הבישול והריאליטי הרבות בטלוויזיה וכמובן מהסדרה "המסע המופלא של אהרוני וגידי". אהרוני, שנודע כחלוץ המטבח הסיני בישראל ולאחר מכן בעל מסעדות עילית, הוא כיום אחד השפים האהובים בישראל. אבל רק דבר אחד הוא לא עשה: כתב אוטוביוגרפיה. לאחרונה זה קרה, ובראיון למוטק'ה הוא מגלה איך נולד הרעיון. רמז: לא ביוזמתו. "כמו כל הדברים בחיים ואצלי בפרט, הכל התחיל במקרה לחלוטין", הוא מספר. "יום אחד קיבלתי הודעה פרטית בפייסבוק מתומר קמרלינג, שלא הכרתי אך אהבתי את כתיבתו כמבקר קולנוע, ובהודעה כתב שהוא מכור לסדרה עם גידי גוב וראה שאני יודע לספר סיפורים. הוא שאל מה דעתי לכתוב אוטוביוגרפיה בצורת סיפורים".

איך הגבת?

"זה תפס אותי בהפתעה גמורה. אז נכון שכתבתי 25 ספרי בישול ואני כותב בעיתון, אבל מעודי לא עלה על דעתי לכתוב ספר אישי על עצמי או על חיי. אני לא יודע למה, פשוט לא עלה. אמרתי לו תן לי לחשוב, ובינתיים שלחתי לו שני סיפורים לדוגמה. הוא אמר שזה בדיוק מה שהוא רוצה ושלחתי לו עוד כמה סיפורים שהוא ערך. הרמתי טלפון לעורכת של הוצאת הספרים אחוזת בית, הצגתי את עצמי ואת הרעיון. היא הייתה מאוד קורקטית ועניינית, כמעט על גבול האדישה. הצעתי לה לשלוח דוגמאות, היא אמרה בסדר. שלחתי לה ואחרי יומיים היא התקשרה נלהבת ואמרה שהיא רוצה את הספר. זה מאוד החמיא לי, ובעיקר עודד אותי כי מעולם לא פרסמתי סיפורים אישיים ולכן מאוד שמחתי לשמוע דעה של אשת מקצוע נחשבת ובלתי תלויה".

אהרוני מספר שהעבודה על הספר הייתה מהירה. "אני מוכרח להגיד שזה היה הרבה יותר קל וזה זרם הרבה יותר מהר ממה שחשבתי", הוא אומר. "אני לא טיפוס נוסטלגי שנובר בעבר ומתרפק עליו. באופן כללי בעיני נוסטלגיה זה בזבוז זמן. איכשהו יצא שהספר מכיל 24 סיפורים מהילדות ועד הלום, שנותנים תמונה מורכבת יותר עלי ועל מי אני מעבר לקלישאה הטלוויזיונית הציבורית כפי שהיא מוכרת לקהל מטבע הדברים. כמובן, בסוף כל סיפור שיבצנו מתכון רלוונטי. ניסיתי שכל סיפור יחזיק בפני עצמו ואני מקווה שכל הסיפורים ביחד הם בבחינת השלם גדול מסך חלקיו".

 

"הספר הוא לא אסופת מתכונים"

 

עטיפת הספר. "המתכונים הם חלק אינטגרלי ורלוונטי לסיפורים"

 

בספר, שנקרא "אהרוני, תחנות אוכל בחיי" אין תמונות של מתכונים, כמו שאין תמונות של אהרוני. "זו לא אסופת מתכונים", הוא מסביר. "המתכונים הם חלק אינטגרלי ורלוונטי לסיפורים".

במהלך הכתיבה אהרוני שיתף את חגית (גיגי), רעייתו, לה גם הקדיש את הספר. "גם לכל מי שמופיע בספר נתתי לקרוא את הסיפור עליו". לדבריו, מקורביו הופתעו שהוא כותב אוטוביוגרפיה. "זה הפתיע אותי אז ודאי שהפתיע אחרים", הוא אומר. את הפרק הראשון בספר אפשר לקרוא באתר עברית.

מה הסיפור הכי אהוב עליך בספר?

"קשה להגיד, אבל אני יכול לומר שהסיפור הכי אישי, שהוא תיאור המשפחה שלנו. מדובר בסיפור האחרון של אימוץ הבן שלנו (אהרוני ורעייתו אימצו נער, חבר של בנם, פליט מקונגו, ק"א). זה גם הסיפור שהיה לי הכי קשה לכתוב, אימוץ הוא סיפור מורכב, טלטלה".

מה גילית על עצמך בכתיבה?

"יש לי זיכרון נורא משונה, בעיקר ויזואלי. הזיכרון שלי לטווח רחוק הוא צלול וחזק, מה שקשה לי להגיד על הטווח הקרוב בשנים האחרונות. יש לי יכולת שגיליתי להפתעתי של פרטי פרטים בזיכרונות ילדות. למשל, התיאור של החנות של אבא שלי, נדהמתי לגלות שזכרתי את הדקורטור שמסדר את חלון הראווה, מדהים אותי שזכרתי כל פרט ופרט: קופסת צבעי המים, את כרית הסיכות שהייתה לו על היד עם גומייה, השלטים שכתב, הבדים שתלה, המבטא שלו, איך הוא נראה".

עוד דבר שגילה אהרוני הוא שהעניין באוכל הופיע בחייו בגיל מאוד צעיר. "תמיד חשבתי וסיפרתי שהתחלתי להתעניין בבישול בגיל מאוחר יחסית. כתיבת הספר הבהירה לי שהיו הרבה תחנות אוכל בחיי הצעירים שכנראה לא הייתי מודע אליהן, והן בכל זאת השפיעו וחלחלו יותר ממה שחשבתי".

 

"נטרפתי מהסגר בליל הסדר"

 

עם גידי גוב, שותפו לתוכנית "המסע המופלא של אהרוני וגידי". צילום: איציק בירן

 

אהרוני מעיד שהוא מכיר את התכונה שלו לזכור את העבר לפרטי פרטים. "כתיבת הספר חידדה את זה. לפני 20 שנה נכנס למסעדה בחור קצת יותר צעיר ממני, ואיך שהוא נכנס אמרתי לו: אתה אח של איתן קולסקי שהיה חבר טוב של אחי כשהייתי ילד, ובפעם האחרונה שראיתי אותו הייתי בן 6. התברר שהוא הבן של איתן קולסקי. הבן נדהם: איך יכול להיות, לא ראית אותו מגיל 6. לעומת זאת אם תשאלי אותי מה היה לפני חודש, אני בבעיה".

אני אזכיר לך מה היה לפני חודש: פסח, סגר. אתה בביתך, ילדיך ונכדיך בבתיהם.

"כל ליל סדר אצלי בבית זה מיליון אנשים. אני מבשל סירים ענקיים. מת על זה. נטרפתי מהסגר בסדר. אמרתי שסיר אחד ענקי אני עושה. החלטתי לעשות קניידלעך ומרק. כתבתי בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, ואחר כך פנו אלי גם שכנים מבניין ליד. שלחתי לכולם".

איך התמודדת עם הניתוק מהנכדים?

"היה לי קשה מאוד. בעיקר עם הנכד הבכור שאני קשור אליו באופן מיוחד ואנחנו מבלים המון ביחד. גם לו היה קשה ואפילו יותר, כי היה לו קשה להבין מה קורה. דקלמנו לו שהרופא אמר שאסור להיפגש. עם הנכד השני היה בעיקר מוזר כי ראיתי אותו עשר דקות כשהוא נולד, ואחר כך לא ראיתי אותו וזה היה משונה שיש לי נכד ואני לא מכיר אותו. עכשיו חזרנו להיפגש אבל בזהירות. הפגישות הראשונות על הגג עם מסכות וכפפות, אנחנו מאוד זהירים. אני בקבוצת סיכון בשל גילי, אני בן 69 ובמשך 6 שבועות לא יצאתי בכלל מהבית. שמרתי בקפדנות וזה היה גם סוג של אתגר. פעם ראשונה בחיים שלא יצאתי מהבית למשך יותר מיומיים. זה היה קצת כמו ויפאסנה. בזמן הזה צילמתי תוכניות טלוויזיה וסדנאות בזום לחברות, הכל מהבית".

 

לסיום, ביקשנו מאהרוני לבחור מתוך 24 המתכונים המופיעים בספר, שניים שלדעתו הקוראים יאהבו במיוחד. הוא בחר בקבב ובפלאפל. "מתכונים פרקטיים שאנשים באמת יעשו, והרבה". הרי הם לפניכם:

 

קבב מתובל

 

מדובר בקבובי רורן (בבוכרית: קבב בשמן) של אמא של אהרוני, נקדם אהרוני

 

צילום: Shutterstock

 

מצרכים:

לקבבים:

1 ק"ג בשר כבש טחון

1 בצל גדול קצוץ דק

3 שיני שום קצוצות דק

צרור כוסברה קצוץ דק

מלח, פלפל שחור גרוס

1 כף גרגרי כמון

2 ביצים

שמן לטיגון

עוד צריך:

5 תפוחי אדמה גדולים, קלופים, חתוכים לקוביות של 3 ס"מ

כוס מים רותחים

מלח, פלפל גרוס

 

ההכנה:

1. מערבבים את הבשר הטחון עם שום, כוסברה, מלח, פלפל וביצים לתערובת אחידה. יוצרים מהתערובת בעזרת ידיים רטובות קבבים עבים וקצרים, כ- 5 ס"מ אורכם.

2. מחממים סיר ובו שמן לטיגון עמוק. כשהשמן חם דיו מטגנים בו את תפוחי האדמה (כשליש כמות בכל פעם) עד שהם זהובים-שחומים. מוציאים ומסננים. מפזרים עליהם מלח ופלפל ומנערים שיצופו בתיבול.

3. שמים בסיר רחב ושטוח שליש כוס שמן (לכו על שמן זית). מטגנים בשמן החם גם את הקבבים והבצלים עד שהם שחומים-זהובים.

4. מוסיפים לסיר את גרגרי הכמון ותפוחי האדמה. מוסיפים את המים הרותחים, מביאים לרתיחה, מערבבים, מכסים את הסיר ומבשלים על להבה נמוכה כחצי שעה.

5. פותחים את הסיר, מערבבים את תכולתו בעדינות, מכסים וממשיכים לבשל עוד חצי שעה.

 

פלאפל (בלי מכשיר להכנת כדורי פלאפל)

 

צילום: Shutterstock

 

מצרכים:

500 גרם גרגרי חומוס יבשים (עדיף מהסוג שנקרא בולגרי) שהושרו למשך הלילה בהרבה מי ברז

4-5 שיני שום

1 פלפל ירוק חריף פרוס (או חצי ממנו)

1 כף גרגרי כוסברה כתושים

1 כף גרגרי כמון כתושים מעט

2 כפיות פלפל שחור גרוס

1 כף שטוחה של מלח

צרור שלם של כוסברה קצוצה גס

2 כפות נענע יבשה

1 בצל גדול קלוף חתוך לרבעים

כחצי כוס קמח או קמח חומוס

1 כפית אבקת אפייה

שמן זית

 

ההכנה:

1. הכי טוב לטחון הכל במטחנת בשר, חוץ מהקמח ואבקת האפייה שאותם מערבבים ביחד ובהמשך נמזג אותם לתערובת. אפשר גם במעבד מזון אבל במקרה הזה שימו לב: התערובת לא צריכה להיות משחתית אלא פירורית, אחרת הפלאפל יוצא דחוס ולא אוורירי. זה אומר שלא תעבדו את כל הכמות בבת אחת, אלא בפעמיים-שלוש ובכפתור הפולסים. תנו כמה פולסים עד שמתקבלת תערובת מזכירה במרקמה סלט טאבולה רטוב.

2. כעת העבירו את התערובת לקערה. התענגו רגע על הריח הנהדר וערבבו בהדרגה את הקמח לתוך התערובת שצריכה להיות נוחה לעבודה. כדי לוודא צבטו חלק, עשו ממנו קציצה בידיים רטובות מעט והחליטו בהתאם אם צריך להוסיף את יתרת הקמח או טיפת מים, אם התערובת יבשה מדי.

3. את הקציצות אפשר להכין שעות מראש. צרו אותן בידיים רטובות, שימו על מגש מרופד בנייר אפיה וכסו במגבת לחה עד לזמן הטיגון.

4. הטיגון: שמים שמן זית במחבת רחבה בגובה של כ- 2 ס"מ. כשהשמן חם מכניסים בזהירות את הקציצות, לא בצפיפות גדולה מדי. מטגנים עד שהצד התחתון שחום יפה, הופכים וממשיכים לטגן עד שגם הצד השני שחום יפה. שימו לב שהשמן לא חם מדי, אחרת תקבלו חלק חיצוני שרוף וחלק פנימי לא עשוי מספיק.

5. מוציאים ומסננים.

 

אוכל גורמה ב-5 דקות

סדנאות בישול: כך לומדים היום לבשל

לאכול בבית, להרגיש במסעדה

3  תגובות  אהבו

התמונה של תגונה יהודית כרמי 14/05/20
תודה למתכון. אני מעדיפה לשטח את הפלאפל לכדי קציצה. ככה אפשר להכניס לפיתה בלי בעיות. אגב כשאני קונה פלאפל בחוץ אני מבקשת מהמוכר לשטח את הפיתה עם כדורי הפלאפל בפנים ורק אחר כך לשים סלטים. ככה הסלט מתפזר...
תודה למתכון. אני מעדיפה לשטח את הפלאפל לכדי קציצה. ככה אפשר להכניס לפיתה בלי בעיות. אגב כשאני קונה פלאפל בחוץ אני מבקשת מהמוכר לשטח את הפיתה עם כדורי הפלאפל בפנים ורק אחר כך לשים סלטים. ככה הסלט מתפזר יפה והכדורים - קציצות מונחים בפיתה מסודרים.
התמונה של תגונה ששת שצ 14/05/20
אין על אהרוני
Attached Picture
התמונה של תגונה גיטה 3 15/05/20
את אהרוני ראיתי פעם ראשונה מזמן בשדה תעופה. הוא ניראה לי כסיני וקצת מוזר בלבושו הצמה והגבות. אחרי זמן מה ראיתי אותו בטלוויזיה בתוכנית בישול. הוא הקרין בטחון ידע, אסתטיקה בבישול ושפה רהוטה. כיום אני עו...
את אהרוני ראיתי פעם ראשונה מזמן בשדה תעופה. הוא ניראה לי כסיני וקצת מוזר בלבושו הצמה והגבות. אחרי זמן מה ראיתי אותו בטלוויזיה בתוכנית בישול. הוא הקרין בטחון ידע, אסתטיקה בבישול ושפה רהוטה. כיום אני עוקבת אחרי התוכנית שלו עם גידי גוב. אני מופתעת כל פעם מחדש על הידע שיש לו בכל נושא. יש בו גם שקט ורוגע שניחן בהם. ובפרט האורח רוח והאמפתיה שהוא מגלה כלפי גידי גוב. בקיצור איש מעניין.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד במגזין אוכל

"סיר עם אוכל חם הוא אחד היסודות של בית"

כשבלוגרית האוכל "לייזה פאנלים", שבחיים האמיתיים נקראת חגית ביליה, ילדה את בתה הרביעית בגיל 42, היא עזבה משרה...

לקריאת הכתבה
המתכונים הכי ישראלים של השף ישראל אהרוני

השף ישראל אהרוני הוא פנים מוכרות בכל בית. כולנו מכירים אותו מהטור הוותיק בידיעות אחרונות, מספרי הבישול...

לקריאת הכתבה
לאכול בבית, להרגיש במסעדה

מגפת הקורונה הבינלאומית והמצב הלא פשוט שאנחנו מתמודדים עמו סגר רבים מאיתנו בבית, מה שהופך את החיים...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה