כל החיסונים למבוגרים

חיסונים הם תמיסות שמכילות מחוללי מחלות זיהומיות מדבקות מוחלשים או מומתים, מקטעים מסוימים של מזהמים או חומרים ותעתיקים גנטיים לחלבונים של מזהמים. "החדרת מרכיבים אלה לגוף נעשית במטרה להוביל לתגובה של מערכת החיסון שתגן מפני זיהום עתידי באמצעות יצירת נוגדנים כנגד המזהם" מסביר פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית.

חיסונים הפכו לאחת מפריצות הדרך הרפואיות הבולטות ברפואה ששינו את פני ההיסטוריה, הצילו אין ספור חיים וחסכו סבל רב. במאה האחרונה הובילו חיסונים להכחדת מחלת האבעבועות השחורות, לצניחה משמעותית בתחלואה בפוליו (שיתוק ילדים) ולהפיכת מחלות זיהומיות מדבקות רבות לנדירות, לרבות דלקת כבד נגיפית (צהבת), טטנוס, אדמת וחזרת.

החיסון לשפעת

למה חשוב להתחסן נגד שפעת?

למרות ששפעת נתפסת לעתים כמחלת חורף פשוטה, מדובר במחלה נגיפית מדבקת ביותר, שנחשבת לאחת מסיבות התמותה המובילות בעולם שניתנות למניעה על ידי חיסון.

בישראל, לפי דו"ח סיבות המוות המובילות לשנים 2000 עד 2020 של משרד הבריאות, שפעת לצד דלקת ריאות מהווה גורם תמותה שמיני בשכיחותו, ובשנת 2020 שתי המחלות הובילו למותם של 1,485 ישראלים – שיעור של 14.6 מתים לכל מאה אלף תושבים, אשר גבוה במיוחד בקרב מבוגרים מגיל 75 ומעלה (271.3 מתים למאה אלף תושבים).

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), שפעת מתפשטת בעולם בעונות החורף בהיקף של 5% עד 10% מהאוכלוסייה המבוגרת ו-20% עד 30% מהילדים. בעולם מוכרות לאורך השנים מגפות של שפעת, שהמפורסמת שבהן היא "השפעת הספרדית" שהתפשטה בעולם בשנת 1918 ולפי הערכות קיפחה את חייהם של 40-20 מיליון איש. 

שפעת נגרמת על ידי זני נגיף השפעת שמסווגים לשלוש משפחות (A, B ו-C), ומתבטאת בתסמינים אופייניים, לרבות חום גבוה, כאבי שרירים, צמרמורות, כאבי ראש, שיעול עיקש יבש, קוצר נשימה, עייפות וחולשה, נזלת או גודש באף, כאבים בגרון, כאבים בעיניים, ולעתים הקאות ושלשולים – בעיקר אצל ילדים. במקרים מסוימים זיהום בדרכי הנשימה שנגרם מנגיף השפעת עלול להוביל להתפתחות דלקת ריאות.

מבוגרים מגיל 65 ומעלה וחולים כרוניים שחולים בשפעת נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבקות בזיהומים אחרים שעלולים לגרום להחמרת מחלות אחרות ולסיבוכים, לרבות דלקת ריאות, ולתחלואה קשה ותמותה. על פי הערכות המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), בשנים האחרונות בין 70% ל-85% ממקרי התמותה משפעת עונתית אירעו בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה, וכך גם 50% עד 70% מהאשפוזים עקב סיבוכי שפעת.

מחקר אמריקאי נרחב מאוניברסיטת מינסוטה, שממצאיו שפורסמו באוקטובר 2007 בכתב העת New England Journal of Medicine, העלה כי החיסון לשפעת באוכלוסייה המבוגרת מוביל לירידה עקבית של 27% בסיכון לאשפוזים ולירידה של 48% בסיכון לתמותה.

מעבר לכך, בעשור האחרון מחקרים מזהים קשר בין החיסון לשפעת לירידה בסיכון לאירועי לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ואירועי שבץ מוחי. כך, מחקר נרחב מבריטניה שפורסם בחורף 2014 מצא כי החיסון לשפעת מפחית ב-24% את הסיכון לשבץ מוחי בשנה בה הוא ניתן. כעבור שנה פורסם מחקר נוסף מבריטניה שמצא ירידה בסיכון לשבץ בימים והחודשים לאחר החיסון לשפעת. מחקרים נוספים זיהו קשר גם בין החיסון לשפעת לירידה בסיכון לאירועי לב, ובמטה אנליזה שממצאיה פורסמו באפריל 2022 בכתב העת JAMA Network Open, נמצא כי החיסון העונתי לשפעת מפחית ב-34% את הסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים משמעותיים בשנה בה ניתן, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, ואף מפחית ב-45% את הסיכון לאירועים חוזרים בקרב חולי לב.

מהם סוגי החיסונים לשפעת?

החיסון המרכזי לשפעת שניתן בשנים האחרונות לרוב האוכלוסייה בישראל הוא חיסון שמכיל נגיפים מומתים שניתן בזריקה.  

בישראל ניתן בשנים האחרונות גם חיסון לשפעת בתרסיס לאף המכיל נגיפי שפעת חיים מוחלשים, שמאושר כיום לבריאים ללא מחלות כרוניות בגילי שנתיים עד 49 בלבד, ואינו ניתן לאוכלוסייה המבוגרת.

בעולם ניתנים חיסונים רקומביננטים לשפעת שמכילים מקטעים של הנגיף, אשר מציגים בשנים האחרונות יעילות דומה לחיסון המומת, אולם אלה עדיין אינם ניתנים בשגרה בישראל.

בישראל משווק גם חיסון לשפעת בשם 'פלוזון' (Fluzone) שמכיל מינון מוגבר פי ארבעה של אחד החומרים המצויים בזני השפעת הפעילים בצורה מומתת (המאגלוטינין). חיסון זה מיועד למבוגרים בגילי 65 ומעלה, ובשנים האחרונות ניתן בעיקר למבוגרים השוהים במוסדות לאשפוז ממושך ובתי אבות. מחקרים מצאו כי חיסון זה מפחית את התחלואה בשפעת ב-24% יותר מהחיסון הרגיל. לפי עבודות, שיעור תופעות הלוואי בחיסון זה דומה לזה שמדווח בחיסונים המומתים הרגילים. באוגוסט 2022 המליץ המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC) להעדיף חיסון זה על פני חיסוני השפעת הרגילים לאוכלוסייה המבוגרת בגיל 65 ומעלה, אולם בישראל טרם אומצה המלצה דומה.

מתי מומלץ להתחסן נגד שפעת? ולמי מומלץ החיסון?

החיסונים לשפעת הם חיסונים עונתיים שיש לקבל מדי שנה בסתיו, לקראת עונת החורף שבה פעילות השפעת גוברת. מאחר ושפעת מעלה את הסיכון לתחלואה בדלקת ריאה, החיסון העונתי לשפעת נדרש מדי שנה גם כצעד משלים לקבלת החיסון כנגד דלקת ריאות. 

כיום מתבצע ניטור מקיף של התחלואה בשפעת בעולם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ונגיפי השפעת שמוערך על פי מודלים מתמטיים שיהיו הפעילים ביותר בשנה מסוימת הם שמרכיבים את החיסון העונתי לשפעת שניתן בכל שנה.

החיסונים לשפעת מומלצים לכלל האוכלוסייה, אבל חשובים במיוחד לאוכלוסיות המוגדרות בסיכון מוגבר לסיבוכים של שפעת או למי שעלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשים בסיכון:

חולים כרוניים: ילדים ומבוגרים החל מגיל חצי שנה עם מחלות כרוניות לרבות מחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים, אי ספיקת לב; מחלות ריאה כרוניות – לרבות אסתמה ו-COPD; שחפת, סוכרת ומחלות אנדוקריניות נוספות; מחלות מטבוליות; מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן; מחלות כבד; מחלות נוירולוגיות ומחלות נוירומוסקולריות שמערבות את דרכי הנשימה; מחלות המטולוגיות; חוסר דם ממושך; סרטן; מחלות המלוות בדיכוי מערכת החיסון – לרבות נשאי HIV; חולים המקבלים טיפול מדכא חיסון – לרבות תרופות ביולוגיות וכימותרפיה; הסובלים ממחלות נפש חמורות; אנשים עם השמנת יתר קשה ומדד השמנה BMI 35 ומעלה.

ילדים: כלל הילדים מגיל חצי שנה עד חמש. ילדים בגילי חצי שנה עד 18 המקבלים טיפול ארוך טווח באספירין נדרשים להתחסן לשפעת בעיקר מהחשש לסיבוך של שפעת המכונה 'תסמונת REYE'. ילדים בגיל חצי שנה עד שמונה שמתחסנים נגד שפעת לראשונה זקוקים לשתי מנות חיסון במרווח של ארבע שבועות לפחות בין מנה למנה. לאחר השלמת שתי מנות חיסון באותה העונה או בעונות נפרדות – ניתן להסתפק במנת חיסון אחת. לתינוקות עד גיל שנה מומלץ להמתין 3 ימים לפחות בין החיסון למנינגוקוק B לחיסון לשפעת.

מבוגרים: בוגרים מגיל 50 ומעלה, ובייחוד מבוגרים מגיל 65 ומעלה.

שוהים במוסדות: שוהים במוסד סגור או סגור למחצה, לרבות בתי אבות, פנימיות, במוסדות ובתי חולים סיעודיים, בתי חולים פסיכיאטרים, בתי סוהר ומוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית.

נשים הרות: נשים הרות ועד שלושה חודשים לאחר הלידה.

מטפלים ובני בית: החיסון חשוב לעובדי מערכת הבריאות וכן מטפלים ומתנדבים שמבצעים ביקורי בית אצל אנשים בסיכון גבוה. גם בני בית ומטפלים עיקריים במבוגרים בגילי 65 ומעלה עם מחלה/ מצב כרוני צריכים להתחסן, וכן המטפלים בתינוקות עד גיל חצי שנה.

איך ניתן החיסון לשפעת?

החיסון לשפעת בזריקה ניתן למבוגרים וילדים מגיל שלוש לזרוע (שריר הדלטואיד) ועד גיל שלוש לירך (באזור הקדמי-צדדי של הירך). כמו כן קיים כאמור חיסון בתרסיס באף .

מי משלם על החיסון לשפעת?

כיום בישראל ניתנים החיסונים לשפעת על ידי קופות החולים ללא תשלום לכלל האוכלוסייה.

מהן תופעות הלוואי האפשריות של החיסון לשפעת?

 תופעות הלוואי של החיסון לשפעת קלות ברובן, ועשויות לכלול אודם וכאב או נפיחות במקום ההזרקה, ולעתים תגובות מערכתיות קלות, לרבות חום, צרידות, שיעול, גירוי בעיניים, כאבי ראש, כאבי שרירים, גרד ועייפות כיומיים לאחר החיסון.

תופעות אלרגיות המופיעות מיד לאחר קבלת החיסון מתועדות בשכיחות נמוכה ביותר, ועשויות לכלול קשיים נשימתיים, פריחה עורית (אוקטיקריה) ובמקרים נדירים ביותר תגובות חמורות.

זני השפעת שמשמשים לחיסון מגודלים בביצים, ולכן החיסון דורש השגחה רפואית כשניתן לאנשים עם אלרגיה ורגישות חמורה לביצים.

החיסון לדלקת ריאות

צילום: Shutterstock

למה חשוב להתחסן נגד דלקת ריאות?

החיידק 'סטרפטוקוקוס פנאומוניה' המוכר בעיקר כחיידק ה'פנוימוקוק'/ 'פנאומוקוק' מהווה את אחד מהגורמים הנפוצים להתפתחות דלקת ריאות. החיידק מדבק דרך חלל האוויר, לרוב בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות אף וליחה של חולים שנדבקו בו.

חיסונים לדלקת ריאות מביאים לכך שמערכת החיסון מתחילה לייצר נוגדנים נגד רכיבים מסוימים של החיידק. בדרך זו נמנעת התפתחות זיהומים קשים דוגמת דלקת ריאות אך גם דלקת קרום המוח, שעלולים להסתיים בנכות או במוות.

דלקת ריאות עשויה להתבטא במגוון תסמינים, לרבות שיעול, לעתים עם כיח; צפצופים וקוצר נשימה; וטמפרטורת חום גבוהה – או נמוכה בעיקר בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. לעתים דלקת ריאות מלווה גם בהזעת יתר וצמרמורת; כאבי ראש, כאבי שרירים וכאבי בטן; פריחה עורית; תסמינים במערכת העיכול; ובקרב מבוגרים מעל גיל 65 – בלבול ושינויים במצב המנטלי.

דלקת ריאות עשויה להיות מלווה בסיבוכים קשים ואף לגרום מוות. לפי דו"ח משרד הבריאות לסיבות המוות המובילות בישראל לשנים 2019-2000 שהופץ בפברואר 2022, בפירוט סיבות המוות המתוקננות לגיל, שפעת לצד דלקת ריאות היא גורם התמותה השמיני בשכיחותו במדינה. לפי נתוני האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, בשנת 2021 מתו בישראל 512 איש מדלקת ריאות כסיבה יחידה ו-5,491 מדלקת ריאות בשילוב מחלות נוספות.

מבוגרים מגיל 65 ומעלה, חולים כרוניים ואנשים עם מערכת החיסונית מוחלשת משתייכים לקבוצות סיכון להתפתחות סיבוכים בעקבות דלקת ריאות. דלקת ריאות אצל חולים כרוניים גם עלולה להחמיר את המחלה הראשונית, למשל סוכרת, מחלות ריאה, מחלות לב, כליה וכבד.

חולים שפיתחו דלקת ריאות בעבר גם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דלקות חוזרות בריאות בעתיד.

מהם סוגי החיסונים לדלקת ריאות?

בישראל הוכנס בשנת 2023 לסל הבריאות הממלכתי חיסון חדש לדלקת ריאות – החיסון 'פרבנר 20' (Prevnar 20) שהחליף חיסונים קודמים למחלה. החיסון מספק הגנה מפני 20 הזנים הנפוצים של חיידק הפנוימוקוק המחולל דלקת ריאות. המדובר בזנים המסומנים במספרים: 1, 3, 4, 5, 6A, 6B, 7F, 9V, 14, 18C, 19A, 19F ו-23F שנכללו בחיסון קודם מסוג 'פרבנר 13', בתוספת שבעה זנים חדשים: 8, 10A, 11A, 12F, 15B, 22F ו-33F.

חיידקי הפנוימוקוק מוקפים בפוליסכרידים - אנטיגנים רב סוכרים שמקשים על המערכת החיסונית לזהות את החיידק עם חדירתו לגוף ולהילחם בזיהום. פרבנר מפותח בשיטה של חיסון מצומד, אשר מכיל מקטעי פוליסכרידים בשילוב עם הרכיב CRM197 – חלבון שמשפר את תגובת המערכת החיסונית.

לצד חיסון זה, ניתנים בישראל מזה מספר שנים חיסונים נוספים לדלקת ריאות:

- החיסון לדלקת ריאות המכסה 23 זנים של חיידק הפנוימוקוק, המכיל אנטיגנים פוליסכרידיים מנוקים, המוזרק לשריר הדלטואיד בזרוע. לפי מחקרים, יעילותו של חיסון זה נעה בין 60% ל-85% בקבוצות חולים שונות. חיסון זה משווק בשמות 'פנוימווקס 23' ו'פנוימו 23'.

- החיסון לדלקת ריאות 'פרבנר 13' המיוצר בשיטה חדשה ומכסה 13 זנים של חיידק הפנוימוקוק - שניתן בנוסף לפנוימווקס/פנוימו.

מתי מומלץ להתחסן נגד דלקת ריאות? ולמי מומלץ החיסון?

ניתן להתחסן מפני דלקת ריאות בכל זמן בשנה, וניתן לעשות זאת יחד עם החיסון העונתי לשפעת לקראת עונת החורף, בה המחלה נפוצה יותר.

החיסונים מומלצים לאוכלוסייה המבוגרת, ובמיוחד לחולים כרוניים. החיסון חשובים במיוחד לחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת או תחת טיפולים שמדכאים את מערכת החיסון; חולי סרטן; מושתלי איברים; מושתלי מח עצם; חולים עם אי ספיקת כליות ממושכת; מטופלי דיאליזה; אנשים עם שתל שבלולי; חולים עם הפרעות בתפקוד הטחול ולאחר כריתת טחול; מאובחנים בתסמונת נפרוטית; מטופלים עם דליפת נוזל חוט שדרה; ונשאי HIV.

לפי תדריך החיסונים העדכני של משרד הבריאות, החיסון 'פרבנר 20' מומלץ לאוכלוסיות הבאות:

- כלל המבוגרים מגיל 65 ומעלה (גם אם חוסנו בעבר לדלקת ריאות בחיסונים הקיימים)

- בוגרים בגילי 18 עד 64 בסיכון גבוה במיוחד להידבקות בדלקת ריאות על רקע המצבים הבאים:

- חולים עם אי ספיקת כליות כרונית; מאובחנים בתסמונת נפרוטית; ומטופלי דיאליזה.

- מטופלים עם דליפת נוזל חוט שדרה וסיכון לדלקת עוצבה חוזרת.

 - מושתלי שתל שבלולי.

 - אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול והעדר טחול (גם על רקע טיפולים למיאלומה נפוצה) – להם מומלץ לקבל את החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.

- מושתלי איברים.

- מושתלי מח עצם.

- חולי סרטן המטולוגי – לוקמיה, לימפומה, מיאלומה נפוצה וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית.

- חולי סרטן וחולים נוספים הנדרשים לעבור טיפולים לדיכוי המערכת החיסונית, לרבות טיפולי הקרנות וכימותרפיה וטיפול בסטרואידים במינון גבוה (20 מ"ג ליום ומעלה) – להם מומלץ החיסון לפחות שבועיים לפני תחילת הטיפול.

- נשאי HIV.

החיסון מומלץ במנה אחת, וגם למטופלים שקיבלו בעבר חיסון אחר כלשהו לדלקת ריאות, ללא קשר לסוג החיסון ולמספר מנות החיסון שקיבלו בעבר.

חיסון לשלבקת חוגרת

צילום: Shutterstock

למה חשוב להתחסן נגד שלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת ('הרפס זוסטר' ו'שינגלס', Herpes Zoster וגם Shingles) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף ה-VZV (Varicella Zoster Virus) ממשפחת נגיפי ההרפס, נגיף שתוקף לרוב סיב עצבי ואת רקמת העור שסביבו.

הנגיף VZV גורם למעשה לשתי מחלות: בחשיפה ראשונה שמתרחשת לרוב בילדות הוא גורם לאבעבועות רוח, אולם לאחר המחלה הוא לא מופרש לחלוטין מהגוף, ונותר רדום בצבר תאי העצב (גנגליונים) התחושתיים לאורך חוט השדרה ועלול להתפרץ בשנית במחלת שלבקת חוגרת.

הנגיף מדבק ביותר, ולפי עבודות כ-98% מהאוכלוסייה נחשפים לו בילדות, וחלקם יחלו בילדותם באבעבועות רוח. כל מי שנחשף לנגיף בעבר נמצא בסיכון לפתח שלבקת חוגרת במהלך החיים.

הסיכון להתפרצות גבוה במיוחד בקרב מבוגרים מגיל 85 ומעלה, שם שכיחות המחלה מגיעה בקבוצות שונות למעל ל-50%. הסיכון גבוה במיוחד גם לחולי סרטן ואנשים עם דיכוי של המערכת החיסונית, לרבות נשאי HIV, מושתלי איברים ומושתלי מח עצם והמטופלים בתרופות שמדכאות את המערכת החיסונית. החלשות המערכת החיסונית עם העלייה בגיל מהווה גורם משמעותי לעלייה בשלבקת חוגרת, על רקע הזדקנות האוכלוסייה, אם כי לא ניתן כיום לצפות מראש אצל מי המחלה עלולה להתפרץ.

שלבקת חוגרת לרוב מאופיינת בהתלקחויות חוזרות. התסמינים הראשונים עשויים להיות סיסטמיים (מערכתיים), וכוללים חום וכאבי ראש והפרעות תחושתיות. בהמשך מתפתחת פריחה עורית אופיינית במקטעי עור על פי פיזור סיבי העצב, המכונים 'דרמטומים', לרוב באופן חד צדדי ב'דרמטום' אחד או שניים צמודים, בדרך כלל באזור החזה, הצוואר, הגב, הבטן וארובת העין. הפריחה מתפתחת עם הזמן לשלפוחיות שמכילות ריכוזים גבוהים של הנגיף שנחשבות למדבקות ביותר, השלפוחיות מגלידות לרוב תוך 10-7 ימים, ובהמשך כבר אינן מדבקות ונעלמות לגמרי תוך כחודש, אך עלולות להוביל לשינויי פיגמנטציה בעור ואף לצלקות. הפריחה העורית שמאפיינת שלבקת חוגרת מלווה בכאב מציק בעל אופי שורף שנמשך עד לחודש. במקרים חריגים הכאב העצבי הופך לכרוני למשך שבועות עד שנים – סיבוך המכונה 'נוירלגיה בתר הרפטית' (ובלעז PHN – קיצור של PostHerpetic Neuralgia).

מהם סוגי החיסונים לשלבקת חוגרת?

החיסון זוסטווקס (Zostavax) לשלבקת חוגרת מכיל זן חי מוחלש של נגיף ה-VZV מחולל המחלה. החיסון יעיל לתקופה של חמש שנים לפחות, ונכון להיום ניתן במנה חד פעמית.

חיסון נוסף לשלבקת חוגרת בשם 'שניגריקס' (Shingrix) מתאים גם למטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת שאינם יכולים לקבל את חיסון הזוסטווקס. חיסון זה הוא חיסון רקומביננטי המכיל נגיפי VZV מומתים עם תוסף אדג'ובנט להגברת יעילותו. החיסון ניתן בשתי מנות בזריקה לתוך השריר, במרווחים של חודשיים עד חצי שנה בין המנה הראשונה לשנייה.

מתי מומלץ להתחסן נגד שלבקת חוגרת? ולמי מומלץ החיסון?

החיסון זוסטווקס רשום למניעת המחלה למבוגרים מגיל 50 ומעלה, ולפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, הוא מומלץ למבוגרים מגיל 60 ומעלה ולמי שחלו בעבר בשלבקת חוגרת. בארה"ב ממליץ המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC) על החיסון למבוגרים מגיל 50 ומעלה.

יש לשמור על מרווח של ארבעה שבועות לפחות בין קבלת החיסון זוסטווקס לשלבקת חוגרת לבין קבלת חיסונים אחרים המכילים נגיפים חיים מוחלשים. למאובחנים עם שלבקת חוגרת שמקבלים את החיסון יש להפסיק טיפול בתרופות כנגד נגיף VZV יום לפני מתן החיסון, ואין לחדש את הטיפול בהן לפחות שבועיים לאחר קבלת החיסון. 

מאחר שמדובר בחיסון חי מוחלש, זוסטווקס אינו מומלץ לחולים עם דיכוי של המערכת החיסונית, בגלל שהוא עלול לגרום במקרים אלה למחלה מפושטת. החיסון מומלץ לפחות 14 יום לפני תחילת טיפול שמחליש את המערכת החיסונית, למשל טיפול בתרופות ביולוגיות למחלות כרוניות שונות וסרטן והקרנות. החיסון אסור לנשים הרות, ומומלץ שלא להיכנס להיריון כחודש לאחר קבלת החיסון.

החיסון שנגריקס רשום אף הוא מגיל 50 ומעלה, אך בישראל כלול בסל הבריאות הממלכתי ומומלץ מגיל 65 ומעלה, וכן לבני 18 ומעלה שמוגדרים בסיכון לפתח שלבקת חוגרת, ובהם: מושתלי מח עצם (מומלץ לחסן לפחות 3 עד 12 חודשים אחרי ההשתלה, בהתאם לסוג ההשתלה והפסקת נטילת טיפול אנטי ויראלי); מושתלי איברים (מומלץ לחסן לפני ההשתלה או 12-6 חודשים לאחר ההשתלה); מטופלים בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון, כמו חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, המטופלים בסטרואידים במינון גבוה, תרופות ביולוגיות, אימונותרפיה וטיפולי CAR-T לסרטן (מומלץ לחסן לפני תחילת הטיפול או עד חצי שנה לאחר סיום הטיפול וכן חולי סרטן המטולוגי בשלב המחלה הפעילה); נשאי HIV; ומטופלים עם מצבים רפואיים נוספים של חסר חיסוני. כן מומלץ החיסון למאובחנים עם זאבת אדמנתית מערכתית, מחלת COPD בדרגת חומרה קשה ומחלת כליות כרונית בדרגת חומרה קשה. 

לחולים בקבוצות הסיכון מומלץ לתת את החיסון שנגריקס גם אם לקו בעבר במחלה, מאחר והיא עלולה לחזור. החיסון מומלץ גם למי שחוסנו בעבר בחיסון זוסטווקס, לפחות חודשיים אחריו - בשתי מנות החיסון. החיסון מתאפשר במקביל לקבלת חיסונים אחרים, מאחר ואינו מכיל נגיפים חיים מוחלשים, למעט המתנה מומלצת של שמונה שבועות לפחות לאחר קבלת החיסון לאבעבועות רוח (וריצלה).

איך ניתנים החיסונים לשלבקת חוגרת?

החיסונים לשלבקת חוגרת ניתנים מתחת לעור בחלק העליון של הזרוע לשריר הדלטואיד.

מי משלם על חיסונים לשלבקת חוגרת?

החיסון זוסטווקס כלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי בכפוף להשתתפות עצמית של עד 50% מהמחיר המרבי לצרכן לאנשים בגיל 50 ומעלה. לפי תנאי הסל, החיסון אינו נכלל בתוכניות ההנחות, התקרות והפטורים של תוכניות הגביה של קופות החולים. החיסון נרכש בבתי המרקחת של קופות החולים וניתן במוקדי האחיות של הקופות.

החיסון שנגריקס לשלבקת חוגרת כלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי למבוגרים מגיל 65 ומעלה ולאנשים מגיל 18 בסיכון להידבקות בשלבקת חוגרת (כמפורט לעיל). לאנשים שאינם נכללים בקריטריונים החיסון מוצע בביטוחים המשלימים של קופות החולים מכבי ולאומית בהשתתפות עצמית של 65% מהמחיר לצרכן, בכפוף למרשם רופא.

מהן תופעות לוואי של חיסונים לשלבקת חוגרת?

תופעות הלוואי העיקריות של שני החיסונים לשלבקת חוגרת כוללות אודם, כאב, נפיחות, גרד ושטף דם (המטומה) במקום ההזרקה, ולעתים חריגות פריחה במקום ההזרקה; ותופעות מערכתיות קלות לרבות חום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש, כאבי שרירים ותסמינים במערכת העיכול (כאבי בטן, בחילות, הקאות ושלשולים). קיים סיכון נמוך לתגובה אלרגית חמורה לחיסון.

לקריאת הכתבה במלואה באתר כמוני אנא לחצו כאן.