כשהילדים מתגרשים: איך מתמודדים עם הסיטואציה?

כשהילדים מתחתנים ומקימים תא משפחתי משלהם, עם נכדים כמובן, זו שמחה גדולה. ההורים שמלווים לחופה וזוכים לתואר סבא וסבתא מאושרים ושמחים לשתף את הסביבה שלהם, הכוללת משפחה וחברים. אבל מה קורה כאשר התא המשפחתי של הילדים מתפרק והם מחליטים להתגרש? למרבה הצער, מדובר בתופעה הולכת וגוברת בעולם ובישראל: על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הגירושין בישראל עומד על כמעט 30%, מה שאומר שכמעט כל זוג שלישי נשוי עומד בפני סכנת גירושין. הנתון הזה עולה מדי שנה: בשנה שעברה הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה את הסיכום השנתי של פעילותה ב-2018, במרכזה עלייה של 5% במספר הזוגות שהתגרשו בישראל: 11,145 זוגות לעומת 10,661 זוגות שהתגרשו ב-2017. אגב, אם מעניין אתכם, אז תל אביב היא שיאנית הגירושים ואחריה ירושלים, פתח תקווה, חיפה, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע, נתניה, חולון ורחובות.
יעל חביב, שעוסקת כבר שנים רבות בייעוץ והכוונה לגיל השלישי ומעבירה סדנאות "מפגשים ברומו של גיל", פתחה לאחרונה סדנה קבוצתית חדשה הכוללת שמונה מפגשים, ומיועדת לסבים וסבתות שילדיהם מתגרשים. "אני כבר הרבה שנים נתקלת בתופעה ובהתמודדות של הסבים והסבתות איתה, אבל בשנים האחרונות אחוז הגירושים עלה וכך גם הסבים והסבתות שמתמודדים עם העניין", אומרת חביב. "לדור הבוגר קשה יותר, כי הם רגילים לא לכבס את הכביסה מחוץ לבית, אבל כיום הבעיה כבר יוצאת החוצה והם לא יכולים להסתיר מערכת יחסים לא טובה של הילדים - כי הם מתגרשים".
"כשהילדים מתגרשים, גם סבא וסבתא מתמודדים עם קונפליקטים"
"סבים וסבתות פעמים רבות לוקחים ללב את גירושי הילדים ומרגישים אשמה". צילום אילוסטרציה: Shutterstock
חביב אומרת שלא רק התופעה גברה, אלא שגם האופי של הסבים והסבתות השתנה. "הסבים והסבתות של הדור הנוכחי הם שונים בתכלית מההורים שלהם", היא מסבירה. "הם עדיין צעירים יחסית, פעילים, יש להם עוד המון אמירה ונוכחות. הם מהווים משענת לילדים שלהם גם ברמה הכלכלית וגם ברמה הרגשית, וכל אלה הופכים את הגירושים לחתיכת אישיו לשני הצדדים. לסבא וסבתא יש משקל נרחב בתהליך הגירושים של הילדים, והם לוקחים על עצמם תפקיד עצום והמון אחריות ולכן צריכים כלים להתמודדות. התהליך שעובר על הסבא והסבתא לא שונה בהרבה מתהליך גירושים של הורים או ילד שהוריו מתגרשים, בעיקר בהיבט של ההזדקקות לתמיכה".
מה את מזהה שעובר על סבא וסבתא כשילדיהם מתגרשים?
"בראש ובראשונה תסכול. סבים וסבתות לוקחים את זה מאוד ללב ובוחנים את האחיזה האישית שלהם בהורות, לוקחים על עצמם הרבה אשמה: אולי זה בגלל המודל שהם ראו בבית? האם נכשלתי כהורה שגידלתי ילד שלא הצליח להחזיק מערכת יחסים? בנוסף, הם חשים הרבה בלבול, אי ודאות וחוסר ביטחון בנוגע לתפקיד שלהם בסיטואציה: כן או לא לתפוס צד, כן או לא לצדד בילדים גם אם יש לנו ביקורת על ההתנהלות שלהם? וגם לגבי ההתמודדות מול הנכדים – מה נכון ומה לא נכון להגיד להם?".
חביב מציינת שלפעמים כשהילדים מתגרשים, הקשיים מחלחלים גם למערכת היחסים הזוגית של ההורים: "כל צד בתוך הזוגיות מנהל את האירוע אחרת, ונוצרים קונפליקטים בין בני הזוג כשאחד חושב שצריך להתערב, למשל, והשני חושב שצריך רק לעזור. כשפועלים כזוג צריך לראות איך אנחנו מדברים על זה בינינו, לפני שפועלים מול הילדים והנכדים".
חביב מדגישה גם את התופעה, שבמסגרתה זוגות בוגרים שמתגרשים חוזרים לגור עם ההורים ורובם נעזרים בהם הן כלכלית והן בטיפול בילדים. העזרה הזאת עשויה להוות מקור לקונפליקטים בתוך המשפחה. "העזרה גובה מההורים מחיר כבד - גם כסף שהם צריכים להוציא שאולי היה מיועד לצרכים אחרים שלהם, וגם התמודדות מול הילדים האחרים במשפחה שמקבלים בתקופה הזאת פחות עזרה כלכלית ופחות עזרה עם הילדים שלהם, שגם הם נכדים לסבא וסבתא שעוזרים יותר לילדים המתגרשים".
להתערב או לא להתערב, זאת השאלה
לא כדאי לקחת צד ובטח לא לברר עם הנכדים את הפרטים הצהובים. צילום אילוסטרציה: Shutterstock
על מה מדברים המשתתפים בסדנה שלך?
"בסדנה, בשונה מייעוץ פרטני, יש את כוחה של הקבוצה. את המשתתפים מעניין לשמוע עוד אנשים שנמצאים באותה סיטואציה ולהתנחם בכך שהם לא לבד. הרבה פעמים הם לומדים מאיך שאחרים מתמודדים, מגלים דרכים שהם לא חשבו עליהן ולפעמים מתאימות להם, מזהים את הקשיים שמציקים להם. הסדנה היא תהליכית אבל לא מסתפקים בלדבר על הדברים אלא מציעים פתרונות יישומיים לסיטואציות פרקטיות שקורות בחיים האמיתיים: מה לעשות אם הבן חוזר לגור בבית? איך מתנהלים מול כלה אהובה או לחלופין שנואה? האם להתערב כשאני רואה את הבן שלי, כלומר ממש תכל'ס איך אני חי את הסיטואציה ולא רק איך אני מדבר אותה ברמת הרגש - אלא מנהל אותה. לא רק הילדים שמתגרשים עוברים משבר, אלא גם ההורים שלהם. זה קורה בעיקר בגלל שאנחנו דור הורים מאוד מעורב, יש לנו קשר יותר פתוח עם הילדים שלנו מאשר זה שהיה לנו עם הורינו, אנחנו מעורבים ומשתתפים בחייהם ותומכים בהם הרבה יותר מדורות קודמים ולשיתוף הזה יש מחיר, שההורים נושאים על גבם".
לדברי חביב, מרגע שהכריזה על הסדנה היא זכתה לביקוש רב ולמרות שהיא מנהלת אותה בקליניקה הפרטית שלה בכפר ורבורג, היא פתוחה לארגן סדנאות כאלה גם במקומות אחרים בארץ, על פי דרישה.
בואי נדבר על הפרקטיקה, כמה טיפים לסבים וסבתות שילדיהם מתגרשים. למשל, האם להתערב לילדים בהתנהלות שלהם?
"חד משמעית לא לתפוס צד, למרות הנטייה הטבעית לצדד בצד של הקרוב לנו ולראות רק את הדברים הטובים שהוא עושה ולהתעלם מהדברים הטובים שהצד השני עושה. השאלה הראשונה שצריך לשאול את הילד/ה המתגרשים היא: מה אתה צריך ממני? להגיד: אני אמא שלך, אני מוכנה לתת לך הכל, רק תגיד מה צריך. האם אתה רוצה לשמוע את דעתי או שאתה רוצה רק אוזן קשבת? כלומר, קודם כל לבדוק מה נחוץ לו ולא לצאת מנקודת הנחה שאם הוא בא לקטר אז הוא רוצה שאגיד לו מה לעשות. לתת לילד תחושה שהוא מנהל את זה ולא אנחנו מנהלים את זה עבורו.
"הרבה פעמים בתהליך הגירושים הילדים מאבדים תחושת שליטה תחת האירועים ולא תמיד מבינים איך הדברים קורים, הולכים לאיבוד. אם ההורים - סבא וסבתא - גם נוקטים צד ודומיננטיים, הילדים שלהם מאבדים ביטחון ומרגישים ביתר שאת את החוויה של חוסר שליטה וגם עוברים סוג של חוויה ילדית, של 'ההורים לא סומכים עלי, לא מאמינים שאני יכול לנהל את זה'".
הצעד הראשון בתהליך: תיאום ציפיות
איך את ממליצה לנהוג בעניין העזרה הכלכלית ועם הנכדים?
"כל הורה יחליט מה מתאים לו, גם אם זה אומר למכור את הבית בשביל הילד. כל גישה היא לגיטימית ואין פה נכון או לא נכון, אבל וזה אבל גדול – צריך לדבר על זה. קודם כל, ביני לבין עצמי, לעשות תיאום ציפיות: האם את מוכנה להקריב את החיים שלך בשביל הילד המתגרש? אם את מוכנה להתמסר לעזרה לילדים, לוותר על החיים החברתיים ולעשות את הדברים שאת אוהבת ולשלם את המחיר? אם כן, זכותך. אבל אם את לוקחת על עצמך ועושה את כל הוויתורים והתסכול גואה, אם את לא מרוצה, ממורמרת, כועסת ואין לך סבלנות לנכדים שבאים, את צריכה לבדוק אם הציפיות תואמות את המציאות ולעשות התאמות. אולי עדיף לך לשלם להם למטפלת? כדאי לעשות הכל תוך כדי שיח ולהיות קשובים לעצמכם, מה טוב ומה מתאים, לא לעשות דברים בטוטאליות בלי מחשבה".
חביב מדגישה גם את החשיבות של ההתנהלות של סבא וסבתא מול הנכדים: "גם אם יש צורך או רצון לקלל את הצד השני ובכך להדליק אש גדולה ולהסית, כדאי לגייס את כל הכוחות להתגבר על הצורך הזה ולתת לילד מקום של שפיות. לקיים שיח פתוח עם הנכדים ולהגיד להם: אנחנו פה עבורכם, בשבילכם. תגידו לנו מה שנחוץ לכם ותזכרו שהבית שלנו הוא שלכם, מתי שאתם צריכים אנחנו פה. חשוב מאוד לא לשאול את הנכדים על אמא או אבא שהתגרשו מהם, כלומר על הצד שאינו הבן/בת שלנו, לא להתערב ברמת הידע הצהוב כי הנכדים מבינים את זה וקולטים מהר מאוד וזה עלול ליצור מתחים מיותרים. ולבסוף - לחבק, לנשק. להראות שהחום לא רק בלב אלא גם במגע הפיזי, כי הנכדים באמת צריכים את זה".
שוויון בין הילדים, יש דבר כזה?
"הבת שלי התגרשה, אבל אני מתגעגעת לחתני"
מה אתם חושבים? בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה של מוטק'ה
בקיץ הזה הבת שלנו תלבש לבן, או אולי יהיה זה הבן שישבור את הכוס, אבל אנחנו לא ממש בעננים. לא שלמים עם הבחירה...
"כאבם העז ושבריריותם אינם נראים ואינם נשמעים. קבוצה שקופה מבחינת הממסד והחברה, אך לצערנו הולכת וגדלה –...
"מאז פרוץ המלחמה, כותרות החדשות והרשתות החברתיות עוסקות בעיקר בסיפורי ילדים ובמשפחות צעירות. בני הגיל...