צילום: Shutterstock
יש בינינו, כמו כותבת שורות אלה, שהסתפקו בראש השנה הזה בסילאן במקום דבש, כחלק מהוצאת מזון מן החי מהתפריט. אך גם חובבי הדבש ואלה שלא מדמיינים ארוחת ראש השנה בלי תפוח בדבש בפתיחה ועוגת דבש לקינוח, ייאלצו אולי לוותר עליו בעתיד. לפחות אם תימשך מגמת ההכחדה של הדבורים בעולם.
מדובר בתופעה עולמית מדאיגה שאין לה עדיין הסבר מספק, אשר הביאה להיעלמות של 30 אחוז מדבורי הדבש בעולם. ולא רק תעשיית הדבש נפגעת. גם ענפי חקלאות רבים התלויים בשירותי ההאבקה של הדבורים עלולים להתמוטט, והפיזיקאי היהודי אלברט איינשטיין הזהיר כבר לפני 60 שנה, שביום שבו ייכחדו הדבורים מהעולם, ייוותרו לבני האדם רק ארבע שנים לשרוד.
זה החל לפני כחמש שנים, כשדבוראים בעמק נאפה בקליפורניה החלו לדווח על כוורות נטושות ועל מושבות דבורים שלמות שנהרסות. אוכלוסיית הדבורים באזור, שהידלדלה עוד קודם מהרס בתי הגידול ומהריסוסים, נתקפה כנראה גם בנגיף מסתורי הגורם לשיתוק (אשר זוהה לראשונה בישראל, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית). בהמשך החלו להגיע דיווחים דומים גם ממדינות שונות באירופה, בדרום-מזרח אסיה ובדרום אמריקה.
הסיבה המרכזית לתופעה אינה ידועה, ומלבד קיומו של הנגיף הועלו השערות שהדבורים נפגעות מהעיור ומהפיתוח ומהתמעטות מקורות המזון, משימוש בכימיקלים בחקלאות, ממתקפות של כנימות טפיליות, משינויי מזג האוויר ואפילו מהקרינה הסלולרית הפוגעת ביכולת הניווט שלהן.
עיקר הנזק הוא כאמור בפגיעה בהאבקה, ההכרחית להמשך קיומם של מיני צמחים רבים, שלא ניתן לבצעה באמצעים מלאכותיים. האבקה היא העברה של גרגרי אבקה מהאיבר הזכרי של הצמח, שבו נוצרו, לאיבר הנקבי שלו או של צמח אחר מאותו מין. מי שמבצע את העברת האבקה בין הצמחים הם בעלי חיים כמו דבורים, צרעות, זבובים, פרפרים, ציפורים ועטלפים, המגיעים אליהם כדי לאכול את הצוף ואת האבקה. הדבורים נחשבות למאביקות המתוחכמות ביותר בעולם החרקים. הן מאביקות מגוון גדול של פרחים, אך בכל גיחה מקפידות להעביר אבקה רק בין פרחים מאותו מין ולא מתקרבות לפרחים שכבר הופרו.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
כיום תלויים בהאבקת דבורים כ-80 אחוז מכלל הגידולים החקלאיים בעולם, בהם מטעי מנגו, אבוקדו, תפוח, שקד, שדות חמניות, אבטיחים ועוד. בנוסף לדבורת הדבש, נעלמת גם דבורת העץ (Bumblebee), שגם לה תפקיד חשוב בהאבקה של גידולים מסוימים, בעיקר כאלה הגדלים בחממות.
בישראל יש כיום כמאה אלף כוורות, המוצבות באזורים חקלאיים בתיאום עם בעלי המטעים, לצורך האבקה. מחוץ לתחום הן שמורות הטבע, שם חיות דבורי בר מקומיות. דבורת הדבש הגדלה מסחרית בישראל שייכת לתת-מין של דבורת דבש שיובא מאיטליה, בשל היותו נוח לביות. תוצאת היבוא היתה הכחדה של אוכלוסיות מקומיות של דבורי דבש, שנפגעו ממחלות ומטפילים שיובאו על ידי הדבורים האיטלקיות.
הידלדלות הדבורים הביאה לכך שעל פי נתוני מועצת הדבש היקף ייצור הדבש בישראל ירד בראש השנה הנוכחי בכעשרה אחוזים לעומת השנה שעברה. בארץ ובעולם מנסים כיום לבלום את ההידרדרות על ידי נטיעה ושתילה של צמחים "צופניים", מושכי דבורים, וגם אתם יכולים להשתתף במאמץ ולשתול כמה מהם בגינה או בעציצים.
צמחי התבלין שיתאימו הם לבנדר, רוזמרין ומרווה. אפשר לשתול מטפסים פרחוניים כמו יסמין, אנטיגון דק עוקצים ואורנית לוהבת או שיחים כמו לבן-עלה עדן, לוקופיליום, קליאנדרה קליפורנית. מבחינת עצים יתאימו סוגיו הרבים של האקליפטוס וגם כליל החורש, גרוויליאה חסונה, סיסם הודי, חרוב, פנסית דו נוצתית, מכנף נאה, שלטית מקומטת ושיזף מצוי.
עוד על אקולוגיה:
ירוקות אבל נעים
|