חזרה להחיים הטובים

להגשים חלום: קעקוע ראשון בגיל 60

דרורית שפר-עינב חלמה שנים על קעקוע, אבל חששה מהתגובות. בגיל 60 קיבלה אומץ, והתחדשה בקעקוע ראשון. "הגעתי לגיל שכבר לא אכפת לי מה אומרים"
מאת עדי כץ 05/11/15
להגשים חלום: קעקוע ראשון בגיל 60
ותודה לבנותיי שהביאוני עד למקעקע. דרורית שפר-עינב

 

 

קעקועים הם כבר מזמן לא סימן ההיכר של ימאים, אסירים או טיפוסים אקסצנטריים במיוחד. רואים אותם היום על כל זרוע, כתף, גב, שוק וירך. בשחור לבן או בצבע, קטנים ועדינים או כ"שטיחים" צבעוניים המכסים חלקי גוף רחבים, כציורים, עיטורים או כתובות מילים.

 

לפעמים מאחורי הקעקוע מסתתרת אמירה אמנותית, דרך לביטוי עצמי. לפעמים מדובר באמצעי הנצחה של אדם או רעיון חשוב, ואצל אחרים מדובר באקססוריז לכל דבר. אצל דרורית שפר-עינב מקיבוץ גבת בעמק יזרעאל, שהעזה וקעקעה את זרועה לראשונה בגיל 60, כמתנת יום הולדת מילדיה, זו היתה דרך להתריס נגד ה"מה יגידו" בקיבוץ.

 

ציפורים כסמל לחופש, ולילדים שעזבו את הקן

 

"כבר בגיל 40 רציתי לעשות את זה, אבל פחדתי", מספרת שפר-עינב, בעיסוקה מנהלת עמותה בשם "ניגון הלב" ליהדות חילונית. "זה היה נראה לי קיצוני ולא ידעתי איך אתמודד עם התגובות. בינתיים חלפו השנים, ולקראת יום הולדת 60 הבנות שלי, שעשו קעקועים בעצמן, התחילו ללחוץ".

 

הלחץ עבד, ושפר-עינב החליטה להגשים את החלום הישן, ולקעקע את עצמה. עכשיו רק נשאר להחליט מה, ואיפה. "רציתי משהו סמלי, עם משמעות", היא משתפת. "מכיוון שיש לי חמישה ילדים, החלטתי שזה יהיה הנושא, וחיפשתי דבר מה שייצג אותו. הבנות שלי בחרו בציפורים, שמסמלות את חמש הציפורים שלי שפרחו מהקן. ציפורים גם מסמלות חופש, שהוא מאוד חשוב לי, וזו גם המשמעות של שמי, דרורית".

 

בחירת המיקום בגוף היתה קלה יותר. "רציתי לקעקע ברגל, כי זה פחות בולט, אבל אמרו לי שזה יכאב יותר. בסופו של דבר החלטתי ללכת על אמת היד", היא מסבירה. אבל למרות שהיתה שלמה עם הבחירה, הדרך אל המחט לא היתה קלה. "הבנות קבעו לי תור אצל המקעקע ואני ביטלתי אותו. אחר כך הן קבעו עוד תור וכבר הגענו למכון, אבל איך שראיתי את המקעקע עם המחט, אמרתי לבנות 'יאללה, בואו נלך לאכול משהו' וברחתי".

 

"המקעקע חשב שאני המלווה"

פעמיים הבריזה, בסוף הלכה על זה. שפר-עינב אצל המקעקע

 

לפני כשלושה שבועות, כשנגמרו לה התירוצים, הגיעה שפר-עינב מלווה שוב בבנותיה למכון הקעקועים הקרוב, הפעם כדי להישאר. "המקעקע חשב שאני מלווה אותן", היא נזכרת בחיוך. "הוא לא האמין שהאישה המבוגרת היא זאת שבאה לעשות קעקוע. די חששתי, אבל הבנות החזיקו לי את היד לאורך כל התהליך, ליטפו והרגיעו אותי". התוצאה: קעקוע שחור של חמש ציפורים קטנות, שמעופפות מכף היד כלפי המרפק בצד האחורי, "במקום שרק אחרים רואים, ואני לא. למה? לא ברור".

 

שפר-עינב מודה שהעניין היה כרוך בכאב קל, אבל בגלל פשטות הקעקוע, כל הסיפור ארך בסך הכול רבע שעה. "כשסיימנו, הבת הגדולה שלי רצה לבית מרקחת וקנתה לי משחה לחיטוי, ועד עכשיו הן כל הזמן נותנות לי הנחיות לטיפול", היא מספרת.

 

- ופתאום לא אכפת מה יגידו?

"כן. הגעתי לגיל שזה לא מעניין אותי. אני אעשה את מה שטוב לי וזה קורה לי בהרבה תחומים. אני אומרת היום, שכולם יקפצו לי. חוץ מזה, אם לא עכשיו, אימתי? אפילו בעלי, שכל השנים כל כך התנגד לקעקוע, זרם עם הרעיון. האמת שגם הקיבוץ עבר הרבה שינויים, זה לא מה שהיה פעם".

 

"לפעמים צריך דחיפה קטנה כדי להגשים חלום"

 

 הקיבוצניקית שיצאה נגד המוסכמות. שפר-עינב והקעקוע

 

- את מרגישה שהעניין קירב אותך לילדים שלך?

"מראש היו לנו יחסים מאוד קרובים, אחרת זה לא היה קורה. מה שכן, אני בדרך כלל לא מספרת לכל מי שאני פוגשת שיש לי חמישה ילדים. עכשיו אני מוצאת את עצמי אומרת את זה לכל מי ששואל על הקעקוע, ואני נורא גאה.

 

"אני באה ממשפחה של ניצולי שואה. לא היה לנו סבא, סבתא, דוד או דודה. כשהתחתנתי, הודעתי לבעלי שאני רוצה משפחה שתמלא את השולחן. זה היה חלום שידעתי שאני חייבת להגשים. ויתרתי על המון דברים בחיים בשביל להגשים אותו".

 

- מה הקעקוע הכניס לחייך?

"אני בעיקר גאה בעצמי. זה ניצחון קטן כזה, שעשיתי עם עצמי, הקיבוצניקית שיצאה נגד המוסכמות. אני אמנם מפילה את ה'אשמה' בצעד הזה על הבנות, אבל זה היה הרצון שלי. מצד שני, אם הן לא היו לוחצות, לא הייתי עושה את זה בחיים. לפעמים צריך דחיפה קטנה כדי להגשים חלום".

 

גם אתם הגשמתם חלום בגיל מבוגר? ספרו לנו במייל: info@motke.co.il את הסיפור שלכם, ואולי תככבו בכתבה הבאה.

 

אחרי הפנסיה: התחביב האלכוהולי הפך למקצוע

להגשים חלום: בנות ה-70 שהפכו לשחקניות

הסטנדאפיסטיות המבוגרות שורפות את הבמה

גם הם הגשימו חלום: הזוג שיצא למסע ללא זמן בארה"ב בקרוואן

5 נשים שהגיל עושה להן רק טוב

בזכות המחלה יצאתי לחיים חדשים

לחיות עד גיל 150? זה אפשרי

מלכת היופי לניצולות שואה: החיים חזקים יותר

 לכתוב את החיים ואת החלומות בסדנה חדשה

גירל פאוור: נשים למען נשים

האישה שעזבה הכל והפכה מורה ליוגה

להגשים חלום: האישה שיצאה למסע מלכת המדבר

להגשים חלום: צניחה חופשית בגיל 64

האישה שפיתחה תחביב חדש בגיל 70

להגשים חלום: תרמילאית בת 64

להגשים חלום: מאמן כושר מוסמך בן 90

קריירה מוזיקלית בגיל 70

להגשים חלום: פיצרייה משפחתית בגיל 77

להגשים חלום: הכירו את התסריטאי בן ה-81

14  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
שמוליק פרי_455_ 06/11/15

דרורית שפר  כל הכבוד לך,  באמת איך לא חשבת על זה  לפני הרבה שנים  לא יאומן  מה שהקעקועים  

עושים . פשוט חיים חדשים      צריך להכניס לסל הבריאו...

דרורית שפר  כל הכבוד לך,  באמת איך לא חשבת על זה  לפני הרבה שנים  לא יאומן  מה שהקעקועים  

עושים . פשוט חיים חדשים      צריך להכניס לסל הבריאות 

התמונה של תגונה
שמוליק פרי_455_ 06/11/15

ערב  טוב מר ליפשיץ , היכן נמצא חוש ההומור שלך , ?  או שאני טועה ,ואתה מאוד רציני  ואז  אביא לך מחקרים  רפואיים  ובא לציון גואל.  לא לשכוח להשקות את הקעקועים .

...

ערב  טוב מר ליפשיץ , היכן נמצא חוש ההומור שלך , ?  או שאני טועה ,ואתה מאוד רציני  ואז  אביא לך מחקרים  רפואיים  ובא לציון גואל.  לא לשכוח להשקות את הקעקועים .

התמונה של תגונה
עמליה אור 06/11/15

 

~ ש מ ו לי ק ~ פרי...מזל שנותרו עוד כמה כמותך...

~ לעיתים נידמה לי שאלה שמעלים כאן את הכתבות'חוץ'הללו

חושבים אותנו הגולשים למטומטמים גמורים...לשבת מלאה ...

 

~ ש מ ו לי ק ~ פרי...מזל שנותרו עוד כמה כמותך...

~ לעיתים נידמה לי שאלה שמעלים כאן את הכתבות'חוץ'הללו

חושבים אותנו הגולשים למטומטמים גמורים...לשבת מלאה בשפיות!

התמונה של תגונה
שקד פנינה 07/11/15

זה מקסים

התמונה של תגונה
רוני1956 08/11/15

ראשית, מאחל לך מכל הלב רוב בריאות, אושר והצלחה - עד 120!

שנית, מאחר וגם אני הגעתי לגיל שבו מותר להעז ולומר לעצמי ולאחרים את האמת הצרופה בנוגע לנושאים שונים, הריני מוצא חובה מזופתת (משום ש...

ראשית, מאחל לך מכל הלב רוב בריאות, אושר והצלחה - עד 120!

שנית, מאחר וגם אני הגעתי לגיל שבו מותר להעז ולומר לעצמי ולאחרים את האמת הצרופה בנוגע לנושאים שונים, הריני מוצא חובה מזופתת (משום שאינני מעוניין, חלילה, להעליבך) לחוות דעה שלילית לחלוטין בנוגע לתופעת הקעקועים. תופעה דוחה ומיותרת, שלא רק שאיננה מוסיפה, אלא שהיא גורעת - ובמקרה שלך, גברתי, היא גורעת המון, שהרי את אשה מצודדת, חכמה ומשכילה. והכל, כמובן, לטעמי האישי ולדעתי הפרטית.

וכי יתמה הקורא הסביר - מה אכפת לך? אז זהו, שבגיל הזה אני מרשה לעצמי להכריז קבל עם ועדה - אכפת לי מאוד מהקעקועים המזעזעים והדוחים האלו, ומאחר ואני נתקל בהם על כורחי בגופם של אנשים רבים, חייב אני להדגיש שלא יופי ולא קסם בהם. עובדה, ככה אני חושב.

ואגב, למיטב ידיעתי, התורה אוסרת על קעקועים בגופו של אדם.

התמונה של תגונה
אני2 09/11/15

וני היקר, טיעוניך מגוחכים על גבול הפרמיטיביים. אתה לא אוהב קעקועים שתוקפים אותך מכל עבר? עשה כמעשה החרדים ועצום עיניך ברחוב. נכון שהתורה אסרה על קעקועים, אך היא גם אוסרת יחסים בין גברים/נשים ועוד מ...

וני היקר, טיעוניך מגוחכים על גבול הפרמיטיביים. אתה לא אוהב קעקועים שתוקפים אותך מכל עבר? עשה כמעשה החרדים ועצום עיניך ברחוב. נכון שהתורה אסרה על קעקועים, אך היא גם אוסרת יחסים בין גברים/נשים ועוד מיני איסורים שאין להם עוד מקום בחיינו. על זה נאמר- אם אין לך משהו נחמד להגיד, סתום את הפה. דרורית הרבה כבוד על האומץ והתעוזה ללכת בעקבות תשוקותייך ורצונך מבלי לספור אנשים קטנים שלא יודעים פירגון מהו. עלי והצליחי!

 

התמונה של תגונה
רוני1956 09/11/15

ארשה לעצמי להגיב למגיב הבוטה, שהרי האתר מאפשר זאת והרשות נתונה, וחופש הביטוי וחירות המחשבה הם ערכים נעלים:

ראשית, אינני חרדי ואינני דתי, אך מודה אני באשמה: אני מסורתי. בלי קשר לכך, ו...

ארשה לעצמי להגיב למגיב הבוטה, שהרי האתר מאפשר זאת והרשות נתונה, וחופש הביטוי וחירות המחשבה הם ערכים נעלים:

ראשית, אינני חרדי ואינני דתי, אך מודה אני באשמה: אני מסורתי. בלי קשר לכך, ואולי עם (אבל לא אכפת לי), הבעתי את דעתי בנימוס אך באופן נחרץ נגד תופעת הקעקועים שהפכה חיזיון נפרץ אצלנו. לעניות דעתי הקובעת (ועובדה, הנה אני קובע), קעקועים הם מכוערים ודוחים ועבורי הם מסמלים סוג של תת-תרבות שמקומה לא יכירנה בחברה האנושית בכלל ובחברה היהודית-ישראלית בפרט. ככה אני חושב וזו דעתי, ומשעה שבחרה הגברת הנכבדה לפרסם קעקועיה ברבים, כמו גם השקפתה הליברלית הפתאומית בנוגע לכך, מצאתי לנכון להביע שאט נפש מוחלטת מן התופעה וזאת באותה אכסניה נהדרת של "מוטקה". מותר לה, וזה בסדר, ומותר גם לי לחשוב אחרת, ולכן תרגיע, קח עוד כוסית מים מהבר ותנשום עמוק.

וזאת לדעת: בהולכי לתומי בעיבורה של עיר או בכל רחוב צדדי, אינני יכול להפנות מבטי, מצטער, והמראות של קעקועים, קטנים או ענקיים, ברגליים ובידיים ובחזה ובראש - איפה לא? -  קופצים מולי מלוא כיעורם.

צר לי, אך התגובה האחרונה בנוסח "סתום את הפה" אופיינית, דרך כלל, למזדקנים מוטרפים ונרגנים, ובמקרה זה, לפחות, היא מעידה כנראה על ערכיו האמיתיים של המגיב ועל תפיסת עולמו: אני ואפסי עוד, אני ואין בלתי, אני והפרגון שלי, אני והתפיסה שלי - וזהו זה.

אזרתי עוז ותעצומות נפש לקרוא תיגר נגד תופעת הקעקועים באשר היא, כולל במקרה של הגברת האמורה, וזאת מבלי לספור מגיבים ננסיים, שרוממות אל בגרונם והתנהגות קלוקלת באורחותיהם.

התמונה של תגונה
ד.ע. 11/11/15

למסורתי.

כולו קעקוע שעשה את הקיבוצניקית מאושרת. אם על קעקוע קטן ונחמד כזה אתה מקים כלכך הרבה מהומה, מה יקרה כשתקום מדינה פלשתינאית. קח את החיים קצת יותר בקלות, תהיה סובלני כלפי דיעות ושגע...

למסורתי.

כולו קעקוע שעשה את הקיבוצניקית מאושרת. אם על קעקוע קטן ונחמד כזה אתה מקים כלכך הרבה מהומה, מה יקרה כשתקום מדינה פלשתינאית. קח את החיים קצת יותר בקלות, תהיה סובלני כלפי דיעות ושגעונות של אחרים. האמן לי זה רק יעשה לך טוב.

התמונה של תגונה
שמוליק פרי_455_ 11/11/15

ד.ע.   ערב טוב ומבורך איך הגעת  למדינה פלשתינאית  ? מעניין שאין גבול לחוצפה  כשאתה בא בטענות למסורתי 

כנראה  שכמות ההזויים  באתר גדלה מיום ליום.

התמונה של תגונה
ד.ע. 11/11/15

אל:שמוליק פרי

אני אינני בא בטענות לאף אחד, אלא מציע לקחת את החיים קצת יותר בקלות. לגבי ענייו המדינה הפלשתינאית, זו היתה הגזמה לצורך הדגשת הנקודה. צר לי שזה היה מעט קשה להבנה לחלק מהאנשים....

אל:שמוליק פרי

אני אינני בא בטענות לאף אחד, אלא מציע לקחת את החיים קצת יותר בקלות. לגבי ענייו המדינה הפלשתינאית, זו היתה הגזמה לצורך הדגשת הנקודה. צר לי שזה היה מעט קשה להבנה לחלק מהאנשים. כל הדיון הזה הזוי ומסקנתו אחת קחו את החיים יותר בקלות.

התמונה של תגונה
רוני1956 11/11/15

בתגובה ל-ד.ע. היקר, אתכבד להרהר בלשוני כלהלן, ובגיחוך אוהד:

ראשית, שוב - אין לי מאומה נגד הקיבוצניקית הנחמדה. רצונה - כבודה. כל שביקשתי לעשות הוא למחות נגד תופעת הקעקועים שפשטה בארצנ...

בתגובה ל-ד.ע. היקר, אתכבד להרהר בלשוני כלהלן, ובגיחוך אוהד:

ראשית, שוב - אין לי מאומה נגד הקיבוצניקית הנחמדה. רצונה - כבודה. כל שביקשתי לעשות הוא למחות נגד תופעת הקעקועים שפשטה בארצנו כאש בשדה קוצים משום שהדבר איננו לרוחי. שהרי אם היא החליטה שכבר לא אכפת לה "מה יגידו", הרי שגם לי, באותה מידה, לא אכפת מה יאמרו בנוגע להשקפתי בנושא זה.

תודה רבה על ההצעה הנדיבה שלך לקחת את החיים בקלות, אך אני בהחלט לוקח את החיים קשה ואני מציע לך לקחת עובדה זו בנוגע אליי בקלי קלות: זה התחיל אצלי בגן הילדים והמשיך בבתי הספר ובצבא ובכל מסגרת אזרחית שבה עשיתי את המיטב ועם הרבה אכפתיות בנוגע ל"מה יגידו עליי", להצטיין ולנצח ולא לוותר על דעתי, הכל במגבלות החוק והטעם הטוב וכיבוד הזולת. החיים הם תקופה לא קלה, "גנב" אבי ז"ל איזו אמרה חבוטה ממישהו והשמיעה באוזניי השכם והערב, בפרט בערב לפני השינה.

תבין, ד.ע. אדם יקר. קעקוע קטן כמשל לדבר הגדול של החיים הקשים שלנו פה: אם ניקח פה את הכל בקלות, כפי שאתה מציע לי, אני, לדוגמה, לא הייתי חוזר בשלום ממלחמות לבנון ואבא שלי לא היה ניצל בתרפ"ט ממאכלת הטובחים (הכיבוש אשם, אתה אחד שבטח מבין בזה...) ומזמן הייתה פה מדינה פלסטינית ולא שריד ופליט מיהודי ארץ ישראל, מקועקעים וצחי עור כאחד, כי מה לעשות, אני לוקח ברצינות גמורה את הקנאים המוסלמים בעזה ובאיו"ש שמכריזים, לדוגמה, השכם והערב שאנחנו היהודים קופים וחזירים וכי מצווה להשמידנו עד האחרון שבנו.

לכן, גם קעקוע קטן זה עניין גדול בשבילי, משל ושנינה לתופעה הרחבה של I DONT GIVE A DAMN. וגם כל התופעות הקטנות האחרות: "סמים קלים", סירוב פקודה, הטרדות מיניות, נהיגה פרועה, יחס מזלזל למורים, התנהגות חסרת כבוד למבוגרים ולקשישים ועוד ועוד.

הנה כי כן, יצרת קשר נהדר ומעניין, בנוי לתלפיות פחות או יותר (פחות), בין קעקוע אחד קטן למדינה פלסטינית: נאה דרשת, ולטעמי עלינו לקחת את החיים קשה, להוקיע קעקועים (אפילו קטנים) ולהבטיח הקמת מדינה פלסטינית שפויה, שמוכנה להכיר גם בזכותה של כל יהודיה, עם קעקועים או בלעדיהם, לחיות בארצה החופשית.

וזה כמובן מתקשר ליחסים הבילטרליים שבין רוסיה המתעצמת ופוטין השמרן לבין ארצות הברית של אמריקה הדמוקרטית ואובמה הדמוקרט, אבל תקצר היריעה ועוד רבים הקעקועים לקעקע...

התמונה של תגונה
ד.ע. 11/11/15

רוני 1956, אני פשוט מרחם עליך. רק שתי הבהרות - 1) הפלשתינאים לא מעניינים אותי. היהודים כן. 2) אני בהחלט מבין בכיבוש - הייתי בין כובשי העיר העתיקה ובין הראשונים שהגיעו לכותל ב 1967 ושש שנים לאחר ...

רוני 1956, אני פשוט מרחם עליך. רק שתי הבהרות - 1) הפלשתינאים לא מעניינים אותי. היהודים כן. 2) אני בהחלט מבין בכיבוש - הייתי בין כובשי העיר העתיקה ובין הראשונים שהגיעו לכותל ב 1967 ושש שנים לאחר מכן בצליחת התעלה ובינהן תקופת המרדפים וההתשה, קינחתי במלחמת לבנון. אני מאחל לך לילה טוב וחסר ביעותים.

התמונה של תגונה
רוני1956 12/11/15

בוקר טוב למר דן עזרא. ברשותך אקנח במספר הערות:

אין צורך לרחם עליי, אני מרחם על עצמי מספיק ודווקא הולך לי לא רע.

דווקא העובדה שאתה מרחם עליי מעידה, לדעתי, כי אתה לוקח את החי...

בוקר טוב למר דן עזרא. ברשותך אקנח במספר הערות:

אין צורך לרחם עליי, אני מרחם על עצמי מספיק ודווקא הולך לי לא רע.

דווקא העובדה שאתה מרחם עליי מעידה, לדעתי, כי אתה לוקח את החיים קצת קשה. הלו, תרגיע, "כולה" הבעתי שאט נפש מתופעת הקעקועים והנה הגענו לקיצור תולדות עם ישראל.

בלי שמץ של ציניות, אני מצדיע לך על פועלך וגבורתך בזמן השירות הצבאי. חתיכת שירות אמיץ ומפרך. יישר כוחך!

שבת שלום, עד 120 וכל טוב!

 

התמונה של תגונה
שמוליק פרי_455_ 12/11/15

בוקר טוב לכולם  

אני מבקש לסכם את הדיון  בנושא הקעקועים  , כולם צודקים , הכל בסדר  , כל אחד יעשה בגופו  כאוות נפשו .

יש לנו מספיק  מספיק נושאים לדו...

בוקר טוב לכולם  

אני מבקש לסכם את הדיון  בנושא הקעקועים  , כולם צודקים , הכל בסדר  , כל אחד יעשה בגופו  כאוות נפשו .

יש לנו מספיק  מספיק נושאים לדון בהם  חבל לבזבז את הזמן  על ציורים על גופה של הגברת  דרורית .

עכשיו צריך להתרכז במסיבת  חנוכה  

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בהחיים הטובים

יוצאים מהקופסה: חוזרים לשחק במשחקי קופסה
מתי בפעם האחרונה שיחקתם משחקי קופסה? ולא, אנחנו לא מתכוונים למשחקים ששיחקתם כשהייתם ילדים או לאלה שאתם...
לקריאת הכתבה
לקראת יום הבוחר: מה עושים ביום השבתון?
יום הבחירות שיתקיים מחר (מועד ב') הוא יום שבתון, כך שלמי שעובד מדובר ביום חופש מהעבודה אשר משולם על ידי...
לקריאת הכתבה
על מה אתם חולמים בלילה? חלומות בגיל 50+
האם אתם זוכרים את החלומות שלכם? אלה שאתם חולמים בלילה, כמובן. האם החלומות שלכם חוזרים על עצמם או שבשנים...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה