להזדקן בחוכמה: האתגר שבהזדקנות

"חלק גדול מהזמן אנו מונעים מכוחו של פרץ בלתי נלאה ועיקש של דחפים. ברגעים של שקט אנחנו אולי מבחינים בכך, אבל על פי רוב אנחנו פשוט נסחפים בעוצמת הגל שלו. ... לעצור ולשים לב למה שקורה ברגע זה, זו גם הגדרה סבירה למדיטציה". מתוך בודהיזם ללא אמונות מאת סטיבן בצ'לור (הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2015, תרגמו ערן הרפז וד"ר כרמל שלו) ע' 76-77.

תרבות המערב סוגדת לנעורים: זריקות בוטוקס, ניתוחים קוסמטיים וטיפולי אנטי אייג'ינג, מנסים לשמר ולשחזר את המראה הצעיר והמדע מחפש מרפא למחלות הזקנה ונוסחה לחיי נצח.

הבודהיזם מציע דרך אחרת לחיות את שנותינו הבוגרות: לקבל בחמלה, סקרנות ואומץ את ארעיות החיים ואת השינויים שחלים בהם. אל הדרך הזו אפשר להתוודע במסגרת קורס חדש בשם "חוכמת ההזדקנות", מיזם של שלוש נשים המאמינות שהחוכמה היא "לשחרר את הידוע, ללכת אל הבלתי נודע, להיענות לכל מה שהחיים מזמנים ולהיפתח למסתורין".

השלוש הן רחל שקדי, מדריכה ב"דרך הנוכחות" ומתרגלת מדיטציה על פי רוחו של רמנה מהרישי, נורית טולנאי, מנחת דהרמה של עמותת "תובנה" המלווה חולים בסרטן ומחלות כאב וד"ר כרמל שלו, מדריכה מוסמכת לצ'י גונג, שהולכת בדרך של בודהיזם חילוני.   

מה זה דהרמה?

"אל תפגעו באנשים, נסו לרסן את הרגשות השליליים, היו נחמדים". כרמל שלו

שלו, בת 61, היא גם משפטנית מומחית לבריאות, אתיקה וזכויות האדם. לפני כעשר שנים פרשה מקריירה ציבורית, אך המשיכה בפעילות נמרצת. כיום היא יועצת עצמאית לארגונים ציבוריים בארץ ובעולם וחברת המועצה הלאומית לביו-אתיקה, מובילה פרויקט ישראלי ייחודי בנושא ההולדה הבין-ארצית (פונדקאות ותרומות ביציות) ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. כמי שעברה לפני שנה וחצי לגור בגליל, היא פעילה גם ב"פורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל".

במקביל לכל זה, היא עוסקת זה שנים גם בתרגול דהרמה. פירוש המלה דהרמה בסנסקריט הוא טבע התופעות, אך גם ההתנהגות הנאותה לאדם. כשהיא מתבקשת לתאר מהו תרגול דהרמה, שלו מצטטת את טנזין פאלמו, נזירה בודהיסטית בריטית: "תרגול הדהרמה עצמו הוא פשוט, כמעט מובן מאליו. אל תפגעו באנשים, נסו לרסן את הרגשות השליליים, היו נחמדים, התייחסו לאנשים כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם.

"נסו להישאר צלולים וממוקדים בחיי היומיום שלכם ככל יכולתכם. הביעו את המשאלה להגיע להישגים רוחניים למען כל שאר היצורים החיים ולמדו איך להתבונן בתודעה. זה כל מה שאתם צריכים לעשות!"

שלו למדה בודהיזם אצל מורים מערביים בעיקר, ומתרגלת מה שהיא מכנה "בודהיזם מערבי חילוני". "מדובר בבודהיזם שאיננו דתי. כלומר, לקחת את החוכמה העתיקה ולמצוא דרכים אישיות לחיות על פיה ביצירתיות בעולם המודרני, המערבי, החילוני, הדמוקרטי, הצרכני".

איך זה רלוונטי לגיל הזקנה?

"הזקנה מאתגרת את כולנו. יש בחברה המון גילנות, דעות קדומות נגד זקנים. אנשים אפילו לא אוהבים להשתמש במלה 'זקנים'. שיח על הזדקנות הוא טאבו. אנחנו חיים בחברה שמאדירה את הנעורים, מנסה לשמר אותם בכל דרך ומנהלת מאבק מתמיד במוות.

"הדהרמה אומרת, 'בואו נראה את הדברים כמות שהם'. יש מוגבלות, יש תחלואה, הזקנה היא המבואה של המוות, אנחנו דועכים. בבודהיזם לא מנסים לייפות דברים ולא נאחזים בהם. מתבוננים בהם ומוצאים דרכים להתמודד עם הקשיים באמצעות תודעה קשובה ובהירה".

להתבונן בהזדקנות בעיניים חדשות

"הבנו שיש צורך במרחב שבו נוכל לדבר על הזקנה". צילום מתוך הכנס שהתקיים בכליל

בקורס המבוא של "חוכמת ההזדקנות", המוצע במסגרת הפעילות הקהילתית של עמותת "תובנה", שלו וחברותיה מזמינות את המשתתפים להתבונן בהזדקנות בעיניים חדשות. כל מפגש מורכב ממדיטציה, לימוד ושיח, סביב תכנים כמו ארעיות החיים, חוסר הנראות של המבוגרים בחברה, התחלואה והמוות, מערכות היחסים בגיל המבוגר, חמלה, אהבה וחוכמה.

"הבנו שיש צורך במסגרת חברתית", אומרת שלו, "שתיתן מרחב לדבר על הזקנה. אנשים מדחיקים את ההזדקנות, מוצאים את המזור בסבאות לנכדים. לאלה מאיתנו שאינם סבים, השאלה מה תפקידנו כזקנים בחברה, מתחדדת. גם לחלק מהסבים והסבתות התפקיד לא מספיק. הם רוצים יותר.

"כולנו דואגים ל'גיל הרביעי' שלנו ומקווים להגיע אליו בבריאות, ללא טיפול סיעודי או שיטיון. יחד עם זאת, אנחנו רואים את הסטטיסטיקות ויודעים שבגלל הארכת החיים יש סיכוי שגם אנחנו נחווה את הדברים הללו. אנחנו לא שבעי רצון מהיחס לבני הגיל השלישי, שהם הון אנושי אדיר בלתי מנוצל, ולא ממה שמצפה לנו בגיל הרביעי. על הרקע הזה, יש התארגנויות בארץ של קבוצות של אנשים שמזדקנים ורוצים לחיות ביחד ולמות ביחד בכבוד".

גם מיזם "חוכמת ההזדקנות", עומד בפני הקמת קהילה כזאת. "זו תהיה קבוצה שפניה לחיים משותפים במעורבות חברתית. לשם כך חברנו לפני כחצי שנה לעמותת 'תור המדבר', שמקדמת התיישבות עירונית בפריפריות חברתיות.

"קבוצת הליבה שלנו כוללת כיום כעשר נשים. מה שמחבר בינינו הוא הרצון לחיות בקהילה שמבוססת על תמיכה הדדית, מעורבת חברתית, קיימות ותרגול דהרמה ולהבטיח לעצמנו ביטחון סיעודי ביתי בר-השגה, לקראת סוף החיים".

כיום הן מגבשות את קווי היסוד של הקהילה, כדי לפתוח אותה לאנשים נוספים. "יש עניין רב ברעיון הזה ויש לנו מגעים עם רשויות רלוונטיות. עלה רעיון של התיישבות בפריפריה, אבל רבות מאיתנו רוצות לחיות בסביבה כפרית. המעורבות החברתית שלנו תלבש צורות שונות. הכוונה היא, לבנות מודל קהילתי שישמש חלופה בת השגה לדיור מוגן, שאפשר יהיה להעתיק גם במקומות אחרים".

"הדברים שאנחנו אומרים, המעשים שלנו, עצם הנוכחות שלנו בעולם, יוצרים ומשאירים רשמים בתודעתם של אחרים בדיוק כמו שהסופר יוצר עם העט שלו רשמים שנשארים על נייר, הצייר עם מכחולו על הבד, הקדר עם אצבעותיו בחמר. העולם האנושי הוא כמו כלי נגינה עצום שעליו אנחנו מנגנים את היצירה שלנו, יוצרים את עצמנו, בעודנו מקשיבים בו זמנית ליצירותיהם של אחרים." מתוך בודהיזם ללא אמונות, עמוד 123

ניתן להצטרף לקבוצות של "חוכמת ההזדקנות" בתל-אביב, ירושלים, כפר מנחם וכרכור או להזמין קורס מבוא.

לפרטים: רחל שקדי [email protected] 052-6108005

עוד במדור הניו אייג' של מוטק'ה

 הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד 

אהבת חינם: זה לא עולה לכם כסף

קחו נשימה עמוקה, וקחו את הזמן לאט. ממש לאט

העלאת גיל הפרישה לנשים: איך זה ישפיע עלייך

איך להתמודד עם הנכדים כל הקיץ

איך לעשות חברים אחרי גיל 50