חזרה לניו אייג'

חטאנו לפנינו: למה אנחנו מרגישים אשמה?

ביום כיפור אנחנו נוהגים לערוך חשבון נפש, אבל כמה באמת חטאנו השנה וכמה אנחנו מייסרים ומלקים את עצמנו לחינם? פסיכיאטר מומחה עם כל מה שצריך לדעת על רגשות אשמה
מאת עדי כץ 11/10/16
חטאנו לפנינו: למה אנחנו מרגישים אשמה?
אלה השדים הפנימיים שלנו שלא נותנים לנו מנוח. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

"אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, העווינו", על פי סדר האלף-בית, הם רק חלק מהחטאים שעליהם מתוודים ביום כיפור, בתקווה לסליחה ולמחילה. מכיוון שהימים הם ימי חשבון נפש, זה הזמן לשאול את עצמנו האם באמת חטאנו בכל כך הרבה דרכים, או שאנחנו רק מרגישים אשמים?

 

לדברי ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל "מרכז טל" לתמיכה רגשית ונפשית, אשמה ובושה אינן רגשות מולדים אלא מתפתחים עם השנים, מעצם היותנו יצורים חברתיים. "החברה קובעת חוקים ומוסכמות להתנהגות", אומר ד"ר טל. "זה מתחיל בדתות, שמציבות איסורים רבים שאם עוברים עליהם אמורים להרגיש לא טוב, או במילים אחרות - אשמים וראויים לעונש. זה ממשיך בחינוך בבית או במערכת החינוך".

 

רגש אשמה מתמשך עלול לדבריו להביא את האדם למקומות לא טובים. מצד שני, לאשמה ולבושה יש תפקיד חברתי חשוב - הם מסייעים לנו לבצע את הבחירות הנכונות מול אנשים אחרים. "אם אפגע במישהו, ארגיש אשם ולכן אני מעדיף להימנע מזה".

 

- יש גם אשמה כלפי עצמנו?

"בהחלט. אם אני מרגיש שאני הולך לכיוונים לא טובים, אם הייתי צריך לבצע משימה ולא הצלחתי, אני עלול להרגיש אשם. למעשה, כמעט כל מעשה שעשיתי ולא הולם את עולם התוכן הפנימי שלי, מעורר אשמה.

 

"אם אני מאמין שצריך לאכול מעט ולעשות ספורט ולא עומד בזה - ארגיש אשם. אם אני מאמין שאני צריך להיות נחמד לכולם כדי שיאהבו אותי ולא עושה את זה - ארגיש אשם. אם אני אדם עסוק שלא מצליח להביא את הילדים לחוגים או לא מקדיש מספיק זמן להורים המבוגרים – ארגיש אשם, וכן הלאה. ארגיש שאני לא בסדר בעיקר כלפי עצמי, כי לא עמדתי בכללים שאני מאמין בהם".

 

 

מי מפתח יותר רגשות אשמה?

 

 אם אני מאמין שצריך לאכול מעט ולעשות ספורט ולא עומד בזה - ארגיש אשם. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

רגש האשמה, לדבריו, נפוץ גם אצל מתמכרים למיניהם, בין אם לסמים, לאלכוהול או לסיגריות. "אני מאמין שאני צריך להיגמל, אבל לא מצליח. אני רוצה שלא להשתמש במוצרים הללו, ובכל זאת משתמש. לפעמים אני מחליט להעניש את עצמי במקרים כאלה, אולי בתחום אחר, כדי לגבות מעצמי מחיר".

 

גם היחסים הזוגיים הם כר נרחב לרגשות אשמה. "זה נוגע כמעט בכל דבר: אם הייתי אמור להיות מאופק אבל התעצבנתי והתפרצתי על בן הזוג, אם לא הייתי מספיק טוב ביחסי המין, אם אני לא מבלה עם בת הזוג מספיק זמן איכות או אם הבטחתי דבר מה שלא קיימתי", מסביר ד"ר טל. "הרבה פעמים האשמה היא חלק מהמחיר שאנחנו משלמים על מה שעשינו או לא עשינו, וכדאי לבדוק האם המחיר כדאי".

 

ויש גם רגשות אשמה שלא מבוססים על המציאות אלא על מחשבות שווא. "אדם יכול להיות עסוק בצורה אובססיבית בהאשמה ובביקורת עצמית שלא תלויה בנסיבות, דבר שהופך לדפוס מחשבה, שעלול להוביל לדיכאון ולחשיבה שלילית על העולם".

 

ומי מועד יותר לפתח רגשות אשמה אובססיביים? לדברי ד"ר טל, מדובר לרוב במי שגדל בבית שבו דובר במושגים של אשמה ושל עונשים, שהדגש היה על מה עשית לא בסדר ולא על אילו משאבים יש לך כדי להצליח. "ככל שההורים מחזיקים בנרטיב כזה, הילדים מאמצים את הדפוס וחוזרים עליו גם כאנשים בוגרים וכהורים בעצמם".

 

מבחינת תכונות אופי מולדות, בספרות המחקרית לא קיימים נתונים או מאמרים על הבדלים ביולוגיים בנושא, אבל לדברי ד"ר טל, יש להניח שאכן יהיו אנשים שתהיה להם יותר נטייה לאשמה. "אלה יהיו אנשים קפדניים יותר, נוקשים יותר, וכאלה שמושפעים יותר ממוסכמות ומאיסורים חברתיים".

 

אזהרה: רגשות אשמה עלולים להוביל לדיכאון

 

 עלולות להתפתח מחלות גופניות ותחושת דיכאון בעקבות רגשות אשמה אובססיביים. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

ויש גם אנשים שלא מרגישים בכלל אשמה. "הם מוגדרים כפסיכופתים", קובע ד"ר טל, "רואים אצלם היעדר מוחלט של אמפתיה לזולת ושל תחושת אשמה. אלה אנשים שחוקי החברה לא קיימים עבורם, ולכן הם מרשים לעצמם לעשות הכול. אבל גם פסיכופתיה יכולה להיות נרכשת - הרבה מהאנשים הללו מגיעים מרקע של הזנחה, ממקום שבו לא היה מבוגר שהציב גבולות וחינך לאמפתיה, שלא נתן לילד שיקוף של המתרחש אצל האחר".  

 

- לרגש אשמה מתמשך יכולות להיות השפעות פיזיולוגיות?

"כל ההתעסקות במחשבות שליליות שחוזרות על עצמן, מביאה עם הזמן לתגובה של המערכת הפיזיולוגית. יש הפרשה של הורמוני סטרס שמתבטאת בהופעה של מחלות גופניות שונות, וגם של מצבים נפשיים כמו דיכאון, שמאוד קשור באשמה".

 

- איך תחושת אשמה משפיעה על ההתנהגות?

"הרבה פעמים היא מתבטאת בהימנעות: אם לא אעשה ולא אגיד, לא ארגיש אשם. יש אנשים שהדבר מתבטא אצלם בהתנצלות יתר, בבקשת סליחה על כל דבר. מה שיושב מתחת זה גם כעס: אני כועס על האנשים שגורמים לי להרגיש אשמה. זה מאוד מורכב".

 

הטיפול ברגשות אשמה מתמשכים הוא בעיקר פסיכולוגי. לדברי ד"ר טל, אם מעורב בעניין גם דיכאון, אפשר לשקול נטילת תרופות נגד דיכאון. "בטיפול נוצר קשר בין המטפל למטופל, שמשקף את היחסים של המטופל עם הזולת", מסביר ד"ר טל. "המטופל יכול להבין דרך הטיפול מה מניע אותו, האם רגש האשמה שייך להווה או לעבר, האם מדובר בדפוס ומה ניתן לעשות איתו. המטופל יכול לברר באמצעות הטיפול מה הציפיות שלו מעצמו, למה הוא רוצה להתנהג בצורה מסוימת ומתנהג אחרת, ולאתר את הדברים שיעזרו לו לפעול בהתאם לחוקים ולכללים, שהוא עצמו רואה אותם כנכונים וראויים".

 

 [#middleBanner] 

4 אפליקציות שיעזרו לכם להירגע 

5 דברים שהמדינה צריכה לבקש מאיתנו סליחה עבורם

שנה חדשה, התחלות חדשות

אל תשכחו לסלוח לעצמכם

ליהנות מחשיבה חיובית

מדיטציית חיבוקים תשפר את יומכם

זה מדעי: רגשות שליליים תורמים לבריאות

 

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בניו אייג'

רוצים לחיות חיים מלאים יותר? שחררו שליטה

לצבאות בכל העולם יש דרך פשוטה לבחון את החסינות המנטלית של אנשי הכוחות המיוחדים שלהם – הם מעמידים אותם...

לקריאת הכתבה
"הקורונה נתנה לנו לגיטימציה להיות בחוסר מעש"

יש לא מעט אנשים שעוסקים במקצועות הטיפול ההוליסטי ועובדים בחדר טיפולי בביתם. שמחה ניניו (66) מתל מונד לקחה...

לקריאת הכתבה
ימי קורונה: טיפים של מומחים להתמודדות עם המשבר

טיפים להתמודדות עם פחד וניצול נכון של הזמן:

הטיפים של איילת שחר עזר, מאמנת ומרצה בגישת NLP:

1. עודף...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה