חזרה להחיים הטובים

ללמוד נהיגה בגיל 50 פלוס

רובנו מחזיקים ברישיון נהיגה שהוצאנו כבר בגיל העשרה, אבל יש מי שלא הגיע לזה אז, ומצא עצמו בגיל 60+ תלוי באחרים – ומחליט שנמאס לו. שוחחנו עם כמה שהתגברו על הפחד והחליטו ללמוד נהיגה, וגילינו שאין דבר כזה "מאוחר מדי"
מאת שרי שיין 10/11/19
ללמוד נהיגה בגיל 50 פלוס
אף פעם לא מאוחר להתחיל ללמוד נהיגה (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

 

בדור שבו לומדים נהיגה ומוציאים רישיון כבר בגיל העשרה, כשכמעט בכל שעה ביום הכבישים פקוקים מעודף כלי רכב, קשה למצוא אנשים מבוגרים שלא יודעים לנהוג. קשה יותר למצוא אנשים מבוגרים שלא יודעים לנהוג ומחליטים לעשות עם זה משהו. אגב אני, גילוי נאות, לא נוהגת. עדיין. אביבה טל (66), במקצועה סייעת, אמא לשלוש בנות וסבתא לארבעה נכדים, החליטה לפני שנתיים שהגיע הזמן לעשות משהו בשביל עצמה - והוציאה רישיון נהיגה. "עד אז נסעתי ממקום למקום במוניות או שהטרדתי את בעלי, קח אותי ותחזיר אותי", היא צוחקת. "עכשיו המפתחות אצלי, ואני לוקחת את עצמי לבד".

למה בעצם לא עשית את זה עד אז?

"בהתחלה לא הייתה לי אפשרות כלכלית, אחר כך החלטתי שזה לא בשבילי. כל פעם שהחלטתי ללמוד נהיגה ולהוציא רישיון, התחרטתי".

מה הביא את השינוי?

"מצבו הבריאותי של בעלי קצת הדרדר, גם מבחינת הראייה וגם ברגליים. כבר היה לו קשה והבנתי ש'אם אני לי מי לי'. עשיתי החלטה להוציא רישיון. למבחן התאוריה ניגשתי 'על עיוור'. לא למדתי, פשוט סימנתי לפי ההיגיון. היו לי 11 שגיאות. הבנתי שאין ברירה, צריך ללמוד.  במבחן התיאוריה הרביעי עברתי. זה מאד קשה, צריך ללמוד בעל פה משהו כמו 135 תמרורים וחוקי תנועה. מקפידים על זה מאד".

 

"אפשר ללמוד נהיגה בכל גיל"

 

"הרוורסים הכי קשים לי". אביבה טל, צילום באדיבותה

 

והיום בנהיגה, מה הכי קשה לך?

"הרוורסים. עד היום זה הכי קשה לי. פעמיים נכשלתי בטסט בגלל רברס, זה מסובך להיכנס לצד ההפוך. בחניות אני דווקא בסדר".

את מרגישה היום בטוחה מאחורי ההגה?

"לגמרי. אני נוהגת כבר שנתיים. יוצאת מערד עיר מגוריי, בעלי יושב לידי, נוסעים לבאר שבע. אני נוסעת בתוך העיר. אני זוכרת שהמורה לנהיגה התקשר להגיד לי שהסאגה נגמרה, שעברתי את הטסט. בעלי הגיע לבית הספר עם המכונית, נתן לי את המפתח ואמר 'קחי, תנהגי'. לא יכולתי כמובן כי עדיין לא היה לי רישיון ביד. אחרי יומיים כבר הייתי באוטו מאחורי ההגה".

מה היתרון הכי גדול מבחינתך ברישיון נהיגה?

"אני עצמאית, לא תלויה באף אחד. לפני כן הייתי צריכה להתחנן שייקחו אותי ממקום למקום. עכשיו אני לא צריכה אף אחד. נוסעת לעבודה עם המכונית, זה נהדר. אני מאד ממליצה לכל מי שמתלבט, ממש מצטערת שלא עשיתי את זה לפני 15 שנה, זה היה ממש טיפשי. נכון, זה לא זול. כל שיעור עלה לי 100 שקל, זה הסתכם בהוצאה של 5,000 שקל. אני משערת שאם הייתי צעירה יותר הייתי זקוקה לפחות שיעורים. היו כאלה שהרימו גבה כשראו אישה בגילי לומדת נהיגה, אבל זה בכלל לא חשוב. אפשר בכל גיל". 

בחירת המורה היא חלק נכבד מהסיכוי להצלחה. חברה של טל המליצה לה על מיקי הגרוש שלה, מורה נהיגה במקצועו. "היא אמרה לי שהוא יהיה סבלני ושהוא נהדר. ובאמת בשיעור השלישי כבר ישבתי מאחורי ההגה", היא מספרת. "כבר בהתחלה שאלתי אותו אם נראה לו שבגילי, איך שאני עכשיו אצליח להוציא רישיון. הוא אמר לי 'אם את רוצה אין דבר כזה שלא תצליחי'. הוא נתן לי ביטחון. בהתחלה הייתי לחוצה, לאט לאט שחררתי. בין לבין היה לי מבחן פנימי עם מורה חיצוני, שאמר למיקי שאין מצב שיהיה לי רישיון. מיקי היה נחוש בדעתו שאני אוכיח לכולם שזה אפשרי. אחרי 39 שיעורים ניגשתי לטסט. עברתי בטסט רביעי". 

 

"לא פשוט ללמוד נהיגה, יש הרבה אכזבות"

 

"צריך סבלנות ורצון עז". ישראל ארד, צילום באדיבותו

 

ישראל ארד (70) מלמד נהיגה מ-1964 באזור הקריות. הוא מלמד צעירים, מבוגרים, אוכלוסייה של חירשים וכאלה עם בעיות למידה וריכוז. הוא לימד לא מעט נהגים ונהגות צעירים בני 50 פלוס. "קודם אני לומד את האנשים", הוא מסביר על התהליך. "יש מורים שכועסים ומתרגזים כי התלמיד לא מיישם את מה שהוא למד. אצל מבוגרים חייבים להיות סבלניים. אם שיטה אחת לא עבדה, אני מנסה אחרת. חלק גדול מהמורים מלמדים איך לעבור טסט, ולא שמים דגש על דברים חשובים לנהיגה. לא נותנים מספיק כלים".

מה הסיבות הכי נפוצות של גברים ונשים שהחליטו להוציא רישיון בגיל 50 פלוס?

"יש כאלה שחששו שנים רבות לעלות על הכביש ועכשיו החליטו שאולי כדאי לנסות, יש כאלה שהיה להם מי שיסיע אותם, והגיעו לגיל שלא רצו להיות יותר תלויים באחרים. הכי חשוב זה הרצון של האדם. לפעמים מגיעים אלי גברים ואומרים לי 'הייתי רוצה שאשתי תלמד נהיגה'. זה לא מספיק שאתה רוצה. זה לא פשוט ללמוד נהיגה, יש הרבה אכזבות, זו עבודה לא קלה. צריך סבלנות ורצון עז. אותי חננו בסבלנות. בלי זה לא הייתי יכול ללמד".

אתה מגיע מוכן באופן אחר לתלמיד בוגר?

"כן. אחד הדברים החשובים זה לתת את הביטחון. אני מתחיל ממקום יותר ריק, פחות סואן. עם חבר'ה צעירים אני נכנס יותר מהר לכביש, נותן להם לנסוע במקומות יותר מהירים. לתלמידים בוגרים אני משתדל לשים כמה שפחות יד על ההגה, כדי לא להוריד להם את הביטחון. לוקח להם בדרך כלל יותר שיעורים. מצד שני יש גם כאלה שישבו כל כך הרבה שנים ליד מישהו אחר שנהג, שבלי לשים לב הפנימו את הדברים ולוקח להם הרבה פחות זמן ללמוד".

יש גיל מקסימלי ללמוד בו נהיגה?

"אני חושב שעד גיל 65 זה עדיין אפשרי. הייתה לי תלמידה בגיל הזה, שבעלה נפטר ועשתה מאמץ עילאי לא להיות תלויה בנכדים שיסיעו אותה ממקום למקום. כדי להוריד ממנה לחץ בטסט לא סיפרתי לה שהיא בטסט. היא חשבה שהיא עם מורה מחליף".

אייל דהן, 49, מורה נהיגה כבר 24 שנה, מוסיף: "מצד אחד אנשים בני 50 פלוס כבר מגובשים ברצון שלהם ללמוד, מצד שני היכולות קצת יורדות - אם זה שדה הראייה או יכולת תפעול הרכב. אי אפשר לעשות הכללות כמובן, יש אנשים שמבינים אחרי הסבר אחד ויש כאלה שמתקשים לעשות שינויים. יש אצלי תלמיד בן 40 פלוס שלמד נהיגה בעבר, אבל עבר טראומה על הכביש ומאז לא נהג. הוא כל הזמן דחה ודחה ובסופו של דבר הגיע בגלל לחץ של אשתו. מאד קשה לו. לאנשים בגיל הזה לעיתים קצת יותר קשה להשתחרר. זה לא מקרי שלא הוציאו רישיון עד היום. חמותי לשעבר הוציאה רישיון בגיל 65, היא לא נהגה עד אז וגם לא אחרי. פשוט רצתה שיהיה לה. זאת תחושה אחרת שיושב לידך תלמיד בן 60. גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית".

 

"בזכות הרישיון אני חופשיה ועצמאית"

 

עברה בטסט ראשון בגיל 50+. תמרה סולומון, צילום באדיבותה

 

גם בשביל תמרה סולומון (54) בחירת המורה הייתה הכל. סולומון, מנהלת חשבונות בבוקר ובערב מארגנת מסיבות לבני 45 פלוס בקריית חיים יחד עם בן זוגה, התניידה עד לפני שנה בעיקר באוטובוסים. קל זה לא היה. "לא יודעת למה לא הוצאתי רישיון עד עכשיו", היא אומרת, "כל הזמן היו סיבות - נישואין, ילדים, מצב כלכלי שלא אפשר לי. כנראה זה גם לא היה כל כך חשוב לי. עכשיו יש לי יותר זמן להשקיע בעצמי". היא התחילה ללמוד נהיגה לפני עשר שנים, לקחה כמה שיעורים והפסיקה, ואז אחרי שנתיים ניסתה שוב, עד שלפני שנה החליטה שהגיע הזמן לעשות את זה באמת. אחרי שנה לא רצופה של שיעורי נהיגה עברה את הטסט.  

מה היה החלק הכי קשה בלימודים?

"מורים לא טובים. כל מורה מלמד אותך בצורה אחרת. בסיבוב הראשון של לימודי הנהיגה המורה לא הפסיק לגעת בי ולתת לי מכות בכתף כל פעם שטעיתי. הוא היה חסר סבלנות. עזבתי אותו. התחלתי ללמוד עם מורה אישה שכל הזמן הייתה עסוקה בסלולרי עם הילדים והנכדים. לא יכולתי להתרכז, עזבתי גם אותה. הלכתי למישהו אחר שהיד שלו לא ירדה מהברכיים שלי, עד שהגיעה אלי בין הרגליים. אמרתי 'עד כאן' ועזבתי. בסופו של דבר הגעתי למורה מדהים שלימד אותי לנהוג. הוא היה כל כך סבלני, הסביר לי מה עומד מאחורי החוקים, למה צריך לשים לב, לא סתם ללמוד בעל פה כמו תוכי אלא ממש להבין. לפעמים היה עוצר בצד הדרך, משרטט ומסביר. מורה משכמו ומעלה. תוך חודשיים עברתי את מבחן התאוריה. אחרי טסט ראשון אצלו עברתי".

את מרגישה נוח על הכביש?

"לגמרי. צריך לשים לב למשוגעים בדרכים, רק מהם לפחד. הכל קל לי בזכות המורה - רברס, חניה, הכל".  

מה היתרון הכי גדול ברישיון נהיגה עבורך?

"אני זמינה יותר לילדים שלי, זמינה לנכדים, לוקחת אותם מהרכבת. אני אמא לארבעה ילדים ועוד שלושה של בן זוגי, סבתא לנכד ולעוד ארבעה של בן זוגי. בזכות הרישיון אני מרגישה חופשיה ועצמאית. טוב לי. יותר קל להגיע ממקום למקום, יותר מהיר".

מה יש לך להגיד לכל המתביישות והמתביישים ללמוד נהיגה בגיל מבוגר?

"שאין לא נעים ואין 'אני לא יכול'. יש לא רוצה - אני לא רוצה לבזבז כסף, אבל לא נעים מת מזמן. דווקא אנחנו הנשים יותר זהירות מכל הגברים. קורה לי שנהגים מתעצבנים ומצפצפים  שאני אנהג יותר מהר. שיעשו מה שהם רוצים, אני לא ממהרת למות".

 

אף פעם לא מאוחר: בני ה-50+ שלמדו לשחות

"על האופנוע אני מרגיש צעיר בעשר שנים"

האם ההורים שלכם צריכים להפסיק לנהוג?

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?

1  תגובות  אהבו

התמונה של תגונה rina b 10/11/19
אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אלמד לנהוג. אני רואה שלא מאוחר מדי.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

10 המדבריות היפים ביותר בעולם

בני ישראל הלכו 40 שנה במדבר אבל גם היום לא מעט אנשים נודדים למדבר, בין אם בעזיבת ההמולה, הקצב וחיי הנוחות של...

לקריאת הכתבה
היתרונות הבריאותיים למשחק בגיל 60+

כשחושבים על משחקים האסוציאציה הראשונה שקופצת לראש היא משחקי ילדים, אבל קיימים לא מעט משחקים למבוגרים, החל...

לקריאת הכתבה
"בזכות הקורונה חזרתי לצייר"

הקורונה הכניסה לחיינו הרבה חוסר ודאות, דאגות וריחוק חברתי, אבל גם העניקה לרובנו פרספקטיבה אחרת על החיים...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה