חזרה להחיים הטובים

מחברים את הדור הצעיר לתושבים הוותיקים

תלמידי תיכון בבני ברק נפגשים עם התושבים הוותיקים בשכונה לפעילויות משותפות, ולומדים שיש ביניהם לא מעט מן המשותף. "המפגשים האלה מנפצים סטיגמות"
מאת עדי כץ 27/03/16
מחברים את הדור הצעיר לתושבים הוותיקים
רווח לשני הצדדים: הפעילות עוזרת גם לקשישים וגם לתלמידים. תמונות בכתבה: באדיבות בית ספר רמז

 

 

הרגע המרגש ביותר שזכור לאסתר נברו בת ה-80 מתערוכת "אמנות בראי הדורות", הוא החיבוק החם שקיבלה באירוע הפתיחה מולנטינה, תלמידת כיתה י', שרצה אליה בשמחה. "עבדנו ביחד שבועיים וכבר אנחנו חברות", אומרת נברו. "היא ילדה מאוד חמודה".

 

תערוכת "אמנות בראי הדורות" היא חלק מהפעילויות שנועדו לחבר בין תושביה הוותיקים של שכונת פרדס כץ בבני ברק לבין תלמידי בית הספר "רמז" השכונתי. "אנחנו רוצים לחזק את הקשר בין התלמידים לקהילה שסביבם", מסבירה איריס דורון, מנהלת בית הספר ומי שיזמה את הפרויקט. "המפגשים האלה מנפצים סטיגמות ומחברים את הצעירים לבני הגיל השלישי, באופן שלא היו יכולים להיחשף אליו אחרת".

 

המפגשים בין האזרחים הוותיקים לתיכוניסטים סביב עשייה אמנותית, הוכיחו שאין כמו יצירה כדי להביע רגשות ולקרב בין לבבות. מלבד יצירות אמנות הניב הפרויקט גם קשר חברי. לנברו יש אמנם שמונה נכדים משלה, אבל לדבריה, כל אחד עסוק בשלו והיא מבלה הרבה שעות לבד. ההשתתפות בפרויקט האמנותי עם תלמידי התיכון בשכונת מגוריה, שהניב את התערוכה, היה בשבילה הזדמנות לעסוק בפעילות יצירתית שהיא מאוד אוהבת, וגם לבלות קצת עם הדור הצעיר.  

 

"המפגשים האלה גרמו לי להבין שחיבור בין אנשים לא קשור לגיל", אומר התלמיד אלעד אבוטבול בן ה-15. "אדם מבוגר יכול ליהנות מהחיים בדיוק כמוני, ולעשות את אותם הדברים שאני עושה".

 

- מה למדת מהחברים המבוגרים?

"בעיקר לשמוח, ותמיד לחשוב קדימה ולעוף עם החלומות שלי. נקשרתי אליהם מאוד".

 

"מדהים לגלות שהמכנה המשותף בכל גיל הוא רצון לאהבה"  

 

 "נותן תחושה של חיים ושל חיוניות". תלמידה וגמלאית, ממשתתפי הפרויקט

 

"השיתוף בין הדור המבוגר לדור הצעיר נותן המון", מסכימה יהודית קליינמן בת ה-86, ממשתתפות הפרויקט. "זה נותן לנו תחושה של חיים ושל חיוניות. פתאום לגיל אין שום משמעות. אנחנו מלמדים את הצעירים מתוך ניסיון החיים שלנו, והם מלמדים אותנו מתוך החוויות האישיות שלהם". 

 

מנחת מפגשי היצירה היתה האמנית פרי ברמן, העוסקת בכוח האנרגטי המרפא של הציור. "במפגש הראשון ביקשתי ממבוגר ומתלמיד צעיר לשבת ביחד ולפסל האחד את השני בפלסטלינה", היא מספרת. "בדרך כזאת הם יכולים היו להביע מה הם מרגישים ומה הם רואים האחד בשני. במפגש אחר כל אחד מבני הזוג סיפר לשני במה היה רוצה שיברכו אותו, והם עיצבו זה לזה כרטיסי ברכה. תוך כדי העשייה, כל אחד מהם הבין מה השני מייחל לעצמו, והיה מדהים לגלות שהמכנה המשותף בכל גיל הוא רצון לאהבה".

 

אסתר נברו וחברותיה למועדון היום לגיל הזהב בשכונת פרדס כץ ("אנחנו 60 נשים וגבר אחד"), מבלות יחדיו את הזמן הפנוי זה 12 שנה. "אנחנו עושות שיעורי התעמלות, יש לנו הרצאות על כל מיני נושאים כמו אקטואליה ובריאות, יש טיולים. אם אנחנו לא נפגשות במועדון פעמיים בשבוע אנחנו חולות".  

 

הפרויקט המחבר בין הדורות נולד כאשר באחד הימים הגיעה למועדון נציגת בית ספר רמז בשכונה, ושאלה מי מעוניין להצטרף לפרויקט משותף עם התלמידים. "הרבה מאיתנו הצטרפו", מספרת נברו. "אני אישית מאוד שמחתי, כי אני אוהבת עבודות יד ויצירה".

 

"הם בטוח יותר חכמים מאיתנו בגילם"

 

 "זה מאוד נעים שלא שוכחים את המבוגרים". תלמידה וגמלאית, ממשתתפות הפרויקט

 

לשמחתה הוצמדה לנברו, יוצאת ארגנטינה, התלמידה ולנטינה - עולה חדשה מקולומביה ודוברת ספרדית כמוה. "יכולנו לפטפט בספרדית וזה היה מאוד נחמד", היא נזכרת. "קישטנו בקבוקים והכנסנו לתוכם ברכות אחת לשנייה. אני בירכתי אותה שתצליח בחייה, והיא בירכה אותי בבריאות ובאריכות ימים".

 

- מה את חושבת על בני הדור הצעיר אחרי המפגש הזה?

"הם מאוד נחמדים. לא כולם, תמיד יש כאלה ויש כאלה, אבל בטוח שהם יותר חכמים ויודעים יותר דברים ממה שאנחנו ידענו כשהיינו בגילם".

 

פעילות בין-דורית נוספת היתה סדנה להפעלת המחשב, וגם כאן העבודה נעשתה בזוגות. "לימד אותי דניאל, תלמיד כיתה י', שהיה מאוד נחמד וסבלני אלי, אבל היה לי קצת קשה לקלוט את הכול", מספרת נברו. "אני חוששת שאני כבר לא מספיק מהירה. עשינו חמישה או שישה שיעורים ובכל מקרה זאת היתה חוויה".

 

בנוסף מארחים התלמידים את דיירי המועדון למפגשים בנושא השפעת התנ"ך על האמנות באמצעות טאבלטים, לביקור משותף במוזיאונים ברחבי הארץ. "אלה מקומות שלא הייתי הולכת אליהם לבד", אומרת נברו. "ככה אני הולכת עם החברות שלי וגם עם התלמידים".

 

בצאת אחת השבתות הוזמנו הוותיקים לטקס הבדלה שנערך בבית הספר. "כל חג הם מזמינים אותנו לחגוג", מסכמת נברו. "זה מאוד נעים לנו שלא שוכחים את המבוגרים. מפגשים כאלה טובים גם לילדים וגם לנו".

 [#middleBanner] 

אומרים שהיה פה שמח: משחקים משנות ה-60 

חברות הילדות נפגשו אחרי כמעט 50 שנה

משחקים ביחד: עושים חברים אחרי גיל 50

להתיידד עם המחשב בגיל הזהב

תחביב חדש ליומולדת 70

אל תזרקו: כך תצרו אמנות נפלאה מזבל

לא מאוחר להתחיל: 5 משחקים למבוגרים

להשתלב בשוק ההייטק אחרי גיל 60

המכורים להתנדבות: זו סיבה לקום בבוקר

המדריך המלא למתנדב המתחיל

 

"החיוך של הילדים זה השכר שלנו"

 

הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה!

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

10 המדבריות היפים ביותר בעולם

בני ישראל הלכו 40 שנה במדבר אבל גם היום לא מעט אנשים נודדים למדבר, בין אם בעזיבת ההמולה, הקצב וחיי הנוחות של...

לקריאת הכתבה
היתרונות הבריאותיים למשחק בגיל 60+

כשחושבים על משחקים האסוציאציה הראשונה שקופצת לראש היא משחקי ילדים, אבל קיימים לא מעט משחקים למבוגרים, החל...

לקריאת הכתבה
"בזכות הקורונה חזרתי לצייר"

הקורונה הכניסה לחיינו הרבה חוסר ודאות, דאגות וריחוק חברתי, אבל גם העניקה לרובנו פרספקטיבה אחרת על החיים...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה