חזרה להחיים הטובים

מטיילים בין דגניה לכנרת

המסלול של שילה דביר, דור שני לטיילים ולמדריכים בשבילי ישראל
מאת עדי כץ 27/11/12
מטיילים בין דגניה לכנרת

קצת גשם הוא לא סיבה שלא לצאת לטבע, אם תשאלו את מורת הדרך שילה דביר. בוץ טובעני? רטיבות וקור? דביר, דור שני למדריכים בשבילי ישראל, לא מבינה מה הבעיה. "אתמול קבוצה ביטלה טיול בגלל הגשם ומאוד התעצבתי אל לבי. ניסיתי לשכנע אותם לצאת לטיול גשם, אבל כלום. אז מה? בואו נבוצץ בבוץ, זה חלק מהטבע, לא צריך לפחד ממנו. חבל לי שאנשים אומרים 'איחס' על בוץ ופוחדים ללכלך את המכנסיים". כבתו של הטייל הוותיק אורי דביר ז"ל, שהיה ראש הוועדה לשבילי ישראל בחברה להגנת הטבע, הגיש את תוכנית הטלוויזיה "נקודת חן", פרסם עשרות ספרי טיולים והיה מיוזמי "שביל ישראל", יש לדביר הרבה זיכרונות ילדות מטיולים, עם או בלי בוץ. היא בת 48 היום ומתגוררת בתל אביב, ולמרות שבחרה בהוראת יוגה כעיסוק, שבה לפני חמש שנים למקורות. "התחלתי להדריך וזה תפס אותי, גיליתי שזה זורם לי בדם".איך אבא שלך הגיב?"אבא שלי לא היה איש של הרבה מילים, אבל אפשר היה להבין שהוא שמח עם זה. בשנים קודמות גם אחותי הגדולה הדריכה. למזלי זכיתי לטייל איתו הרבה, גם בשנים האחרונות, כמעט עד מותו לפני למעלה משנה. בטיולים הוא היה רושם לעצמו פתקאות עם דברים שקרו בדרך, שינויים וחידושים. הוא היה פריק רציני של הנושא, ואני מניחה שמהפריקיות הזאת גם אני קיבלתי. את האהבה וההנאה להיות בחוץ".

בטיולים שהיא מדריכה הדגש הוא על קשר עם הטבע. "אנחנו נורא מפונקים, חיים בתוך קופסאות. אפילו לשטח אנחנו יוצאים בג'יפים סטריליים וסגורים. אצלי מה שחשוב זה היציאה החוצה, לשטח, לפשטות. לא תמיד חייבים לחזור מטיול עם משהו ביד ולא חייבים להגיע לאטרקציות. "בטיולים שלי מחפשים את הפרחים הקטנים, הנמלים והפרפרים, הצבעוניות והרבגוניות שהטבע הגאון עושה לנו. אם יש סיפור נחמד שמתקשר למקום אז בכיף, ואם יש אירוע היסטורי - לא נדלג עליו. אבל המוקד הוא להיות מחוץ לעיר ומחוץ לבית וליהנות מלשבת תחת עץ, לטבול רגליים בנחל או לצפות בעכבישה שאורגת קורים. זה פותח את הנשמה ואת הלב". רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוקבימים אלה מוציאה דביר קבוצות מטיילים למסלולים של עד 20 ק"מ בשביל ישראל. "אני קוראת לזה לטייל, לא לצעוד. זו לא צעידה ספורטיבית דווקא, אנחנו לא מחפשים לגמוע קילומטרים. יהיה בזה מאמץ וספורט, אבל גם רגעים שעוצרים להתבונן סביב. הטיולים ייצאו אחת לחודש, לקטעים שונים של השביל ללא רצף, בהתאם לעונות השנה".ניתן להצטרף לקבוצה בפייסבוק: "שביל ישראל עם שילה בימי שישי" המסלול של שילה - בין דגניה לכנרתמסלול של כשעה, שיוצא מהמושבה כנרת. אפשר להשאיר שם את המכוניות ולעשות אותו הלוך ושוב, או "להקפיץ" אחד מהרכבים אל היעד. חוצים את המושבה ומגיעים לכביש שמקיף את הכנרת ונכנסים לבית הקברות הישן של כנרת. מחפשים את הקבר של רחל, של נעמי שמר וברל כצנלסון ושל הילד הראשון שמת אחרי שעלו לקרקע. יש שם המון סיפורים ואווירה מאוד מיוחדת. שווה לעבור על המצבות ולקרוא את סיפורם של החלוצים שעזבו הכול ובאו להקים פה תרבות חדשה.אחר כך חוצים בזהירות שוב את הכביש ומוצאים ירידה למטה, למקום שבו היה אפיק של נהר הירדן והיום יש בו בריכות דגים. זה הפך לסוג של פארק נחמד עם שביל הליכה נוח. מגיעים סמוך למוביל הפתוח ששואב את המים המלוחים, עוברים את המצבה של הפרדה בובה (הפרדה המיתולוגית של קבוצת כנרת שזכתה לאחוזת קבר בשל תרומתה לחקלאות). עוברים ליד "בית המוטור" שהוקם בתחילת המאה העשרים כבית המשאבות הראשון באזור, להשקיית שדות עמק הירדן ממי הירדן, ולימים שוכנו שם עולים מתימן. חוצים ומגיעים לאתר הטבילה "ירדנית". מרתק לראות שם את הנוצרים מגיעים מכל העולם בדבקות לנהר הירדן כדי לערוך במימיו טבילה מחדש. הם מאוד נרגשים, לובשים גלימות לבנות, טובלים ומזמרים מזמורים. אפשר לצפות בטבילה וזו חוויה מאוד מעניינת.

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בהחיים הטובים

אחרי מחלה נדירה ושני ניתוחי לב: הפכה לאמנית
ג'ון לנון אמר פעם: "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בהכנת תוכניות אחרות". זה בערך מה שקרה לאמנית תמי...
לקריאת הכתבה
12 דברים שיהפכו את החורף לחם ונעים
סרט: "מי אתה חושב שאני?" מתמודד עם שאלות על אידיאל היופי ועל מורכבות החיים בעידן הדיגיטלי. טריילר...
לקריאת הכתבה
להישאר עצמאי - כל העזרים לנהיגה בטוחה וקלה גם בגיל השלישי
בשיתוף Yellow המון גברים ונשים בגיל השלישי רואים בנהיגה סמל לעצמאות תפקודית. כתוצאה מכך, הם אינם רוצים...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה