נאמני נחל אלכסנדר: מתנדבים למען הסביבה

בצעדה המסורתית שנערכת מדי שנה בעמק חפר, אזור מגורי, אי אפשר שלא להיתקל בהם. חבורה של אנשים לא צעירים העומדים מאחורי דוכני הסברה לצידי המסלול, בתנאים לא תנאים ולעתים בשמש קופחת, ומספרים לצועדים בסבלנות אין קץ על אוצרותיו הטבעיים של האזור ועל הצורך לשמר אותם. קוראים להם "נאמני נחל אלכסנדר" והם פועלים בהתנדבות במסגרת המחלקה לאיכות הסביבה של המועצה האזורית עמק חפר. הם מסייעים לפקחי רשות הטבע והגנים באכיפת חוקי שמירת הטבע, מדריכים את הקהל הרחב, מעבירים פעילויות בבתי ספר בנושא שמירת הטבע ומשתתפים באירועים הקשורים בנחל אלכסנדר, פנינת הטבע המרכזית של העמק. זאב הגלי בן ה-79 מקיבוץ עין החורש הוא הדמות הדומיננטית בקבוצת הנאמנים. "פרויקט שיקום הנחל התחיל ב-1996, כשהמועצה האזורית החליטה על דעת התושבים להמשיך ולשמור על הצביון הכפרי", הוא מספר. "נושא איכות הסביבה החל לתפוש תאוצה, וראש המועצה דאז, נחום איצקוביץ, הקים את מנהלת שיקום נחל אלכסנדר". הגלי, יליד גרמניה, שמשפחתו נמלטה לצ'ילה ערב מלחמת העולם השנייה, הוא מהנדס בהכשרתו. במשך השנים שימש כאחראי על נושא המים בקיבוצו וניהל את ארגון עובדי המים, ובהמשך הקים את "אפיקי עמק חפר" לניצול מי קולחין להשקיה וכיהן כיו"ר שלה במשך 20 שנה. במקביל שימש כחבר הנהלת מועצת עמק חפר. לפני חמש שנים זכה באות הצטיינות מטעם המשרד להגנת הסביבה. לאחרונה הקים ארכיון מים במרכז הקהילתי ייכון, שהוא מקווה שישתלב בנושא הנחל בבתי הספר ומכללת רופין. "נושא המים הולך אתי לאורך כל הדרך", הוא מספר, "ורק טבעי היה שאכנס לנושא שיקום הנחל".


אחת הבעיות הקשות של נחל אלכסנדר לפני שיקומו הייתה זיהום המים בשפכים שהגיעו מיישובי הסביבה ומטול כרם הסמוכה. "המשרד להגנת הסביבה, קק"ל וגופים נוספים התגייסו לשינוי המצב, והתחלנו לעבוד ביחד. בין השאר הגענו להסדר עם עיריית טול כרם לצמצם את זיהום נחל שכם שנשפך לנחל אלכסנדר". נחל אלכסנדר וסביבותיו הם היום גן פורח ומטופח, עם דשאים, עצים, שבילי אופניים ופינות פיקניק. פרויקט שיקום הנחל זכה בארבעה פרסים בישראל ואף הגיע למקום הראשון בתחרות שיקום נחלים יוקרתית שהתקיימה ב-2003 בבריסביין שבאוסטרליה. "זכינו בפרס לא רק על הצד הטכני של השיקום", מספר הגלי, "אלא גם על המעורבות החברתית. בכספי הזכייה פתחנו בתוכנית חינוכית לבתי ספר יסודיים". במקביל פעלה בעמק חפר קבוצה של גמלאים, מרביתם אנשי מדעי החיים, מורים לביולוגיה בדימוס וסתם חובבי טבע. "הם היו יוצאים לשטח ועוסקים בתיעוד החי והצומח במטרה לשמר את הקיים. בעיקר הייתה התמקדות בנושא הצב הרך, שתחום המחיה היחיד שלו כיום בישראל הוא נחל אלכסנדר. "חברנו לקבוצה הזאת והקמנו ב-2002 את 'נאמני נחל אלכסנדר'. התחלנו לעבוד עם רשות הטבע והגנים וקלטנו כמה חברים קצת יותר צעירים, ביניהם פרופ' לביולוגיה, מגדלי פרחים ואנשים שאכפת להם מנושא הטבע והחינוך לשמירת טבע. כאנשי השטח, אנחנו מהווים היום את הלב של הנחל, העיניים והאוזניים שלו. אנחנו עוברים לאורך כל הפארקים, דואגים לתחזוקה, בודקים את המתקנים, את השירותים, את פחי האשפה, את השילוט, רואים מה דורש תיקון ומדווחים למי שצריך.


"אנחנו מאוד פעילים בנושא של הדרכה. כל שבת וחג לפחות שניים מאיתנו נמצאים בתורנות, בחולצות עם הסמל שלנו, משתתפים בכל אירוע, צעדה או פסטיבל. במקביל אנחנו מפרסמים מאמרים, עורכים ימי עיון ועובדים בבתי ספר עם תלמידים והורים, מפעילים קבוצות מחקר של תלמידים וסטודנטים מחו"ל. בתי ספר מכל הארץ מזמינים אותנו לפעילויות סביבתיות".
כל הפעילות הזאת לא קשה לכם פיזית?
"אנחנו נהנים, וכשעוסקים בנושא שנותן סיפוק, האדרנלין רץ ומתגבר על בעיות העייפות. מאוד מעודדת אותנו התחושה שאנחנו חלק מהמערכת, שמכירים בנו ומתחשבים בדעתנו. לא רק כזקנים שצריך לתת להם כבוד, אלא כבעלי דעה וניסיון, שאפשר ללמוד מהם". נאמני הנחל רוצים להוריש לילדים והנכדים שלהם סביבה ירוקה, נקייה ופורחת. "אנחנו לא רוצים שתהיה אדישות. חשוב לנו שגם הצעירים ישאפו להיות שותפים למפעל שלנו, לקראת העתיד. לא מספיק לאהוב את הטבע. צריך להוביל מהפכה ירוקה בכל התחומים. לשמחתנו הצטרפו בעשור האחרון לעמק חפר הרבה מאוד תושבים חדשים שהגיעו בעיקר בגלל איכות הסביבה, וככאלה הם מובילים את המגמה יותר מאשר החקלאים השמרנים. כמובן שצריכה להיות יד מכוונת, ובזה אנחנו רואים את התפקיד שלנו".
עוד על התנדבות:

תיירות התנדבותית - גם מטיילים, גם תורמים

דרושים מתנדבים לעזרה לניצולי שואה

תוכנית פל"ג: לנצל נכון את הפנאי

גמלאים בבתי ספר. כל הצדדים מרוויחים