חזרה להחיים הטובים

נצלו את היום וצאו איתו במחול

נשים שרוקדות לא חושבות על הזדקנות: תשאלו את אילנה דבורצ'ין וחברותיה, שהצטרפו ללהקת מחול כדי להעז
מאת עדי כץ 19/03/15
נצלו את היום וצאו איתו במחול
לקחת אחריות על החיים ולהתמודד. מתוך המופע. צילום: לירון שאזו

 

אם היו אומרים לאילנה דבורצ'ין בת ה-63 מירושלים שבשנות הפנסיה שלה היא תפצח בקריירת מחול, היא היתה לכל היותר מצחקקת. הבמה אמנם אינה זרה לה, כמי ששימשה במשך שנים כבמאית תיאטרון קהילתי ומורה לתיאטרון בבתי ספר – אבל תמיד הקפידה להישאר מאחורי הקלעים. והנה – דווקא עכשיו עלתה על במת בית קנדה בירושלים – ועוד כדי לרקוד.

 

 

בשבוע שעבר התקיימה הבכורה של מופע המחול של דבורצ'ין, ושל חברותיה סנדה ברקוביץ, ליאורה שלזינגר ודניז קליין, בנות ה-58 עד 70. המופע, Carpe Diem"" (בלטינית: "נצל את היום"), הוא ההזדמנות של הנשים האלו להוכיח לעצמן ולאחרים, שאפשר להתחיל לרקוד בכל גיל ואפילו לעלות לבמה "זו מתנה לגלות בגיל כזה עולם של תנועה ויצירה", אומרת דבורצ'ין. "נשים שרוקדות לא חושבות על הזדקנות. אם אנחנו בריאות והגוף לא בוגד, השמיים הם הגבול". 

 

מתבגרות, משתחררות, רוקדות

 

 

 

"קרפה דיים" הוא קולאז' של קטעי מחול-תיאטרון, שחלקו הגדול חובר על ידי המשתתפות עצמן ועוסק בחוויות מעברן. להקת המחול עצמה הוקמה על ידי מרכז "מחול שלם" לקידום תרבות המחול העצמאי, הפועל בבית קנדה בשכונת מוסררה בירושלים ומתמקד ביצירות בנושאים חברתיים. "לפני כשנה החלטנו להציע לנשים מבוגרות שרוצות לרקוד ולא נתנו דרור לזה בחייהן להצטרף ללהקת מחול", מספרת עפרה אידל מ"מחול שלם", הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של הלהקה. "הוצאנו קול קורא במרכז לגיל השלישי בבית קנדה וההיענות היתה רבה.

 

 

"התחלנו לעבוד עם הקבוצה ועם הזמן, מיקדנו את הפרויקט ליצירה עצמאית וביקשנו מהמשתתפות לחבר קטעי כוריאוגרפיה ולא רק לאלתר. הדגשנו שהעבודה היא במתכונת מקצועית. זה לא חוג ונדרשת מחויבות ונכונות לחשיפה ממקום של עומק ומחקר. גיבשנו את אלה שהיו יותר רציניות ונותרנו עם קבוצה של ארבע נשים, שבאות מתחומי עיסוק שונים ולרובן אין רקע במחול".

 

 

התמודדות פיזית לא קלה, אך מאתגרת. צילום: לירון שאזו

 

לא קשה פיזית להתחיל לרקוד בגיל מבוגר?

 

"העבודה מותאמת לגיל וליכולות וזה היה הרבה יותר זורם ופשוט ממה שחשבתי. היו מקרים שהן נכנסו במהלך הריקוד למצב כמעט מדיטטיבי והפיקו תנועות שמעבר למה שחשבו שהן מסוגלות. הדגש היה פחות על האסתטיקה ויותר על המשמעות של התנועה ומאוד הופתעתי לראות את החומרים התנועתיים. הן באו במטרה באמת להתנסות ולהעז".

 

 

"לא היה קשה, היה כיף ונעים מההתחלה", מסכימה דבורצ'ין, "לקחו בחשבון שאנחנו נשים מבוגרות והכול נעשה בנועם וסלחנות. לא היתה תחושה שאת צריכה להיות מושלמת ולהצטיין. ההפך, לפעמים אנחנו ביקשנו מהמדריכות שיהיו יותר ביקורתיות".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מוטק'ה

 

איך התמודדת עם נושא הכושר גופני, הגמישות?

 

"אני אדם מאוד פעיל. אני צועדת כל יום ושחיתי במשך תקופה ארוכה, אבל זה בכלל לא היה במקום הזה, למרות שהעבודה היתה מאוד אינטנסיבית. מעולם לא האמנתי שארקוד, למרות שאני מאוד מגיבה למוזיקה ואוהבת להיות בתנועה. במסגרת הלהקה הבנתי כמה יש לי ללמוד. זה אמנם תיאטרון-מחול שמאפשר חופשיות בתנועה, אבל צריך גם לדעת איך לנוע".

 

 

ולגבי המשמעת והאימונים?

"אנחנו מבוגרות אחראיות ומבינות שמחול דורש התייחסות רצינית, שיש גם עבודה שחורה וחזרות וצריך ללמוד כוריאוגרפיה ולהשתלט עליה. באנו מתוך רצון וסקרנות ולרגע לא הרגשנו שאנחנו צריכות לגייס משמעת. היא כבר היתה שם".

 

 

 מביאות את עצמן לתוך המופע. בנות "קרפה דיים". צילום: לירון שאזו

 

 

מה אתם עושים בשעות הפנאי? הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה

 

 

מחול שמתחיל מניסיון חיים

 

 

בפרויקט הזה, לגיל היה אפילו יתרון. "כל העבודה נשענה על ניסיון החיים של הרקדניות ועל מה שהן מביאות איתן", אומרת אידל. "עבדנו על נושא של תפניות ונקודות מעבר בחיים דרך דימויים ואסוציאציות ולנשים בוגרות יש הרבה נקודות אחיזה ופרספקטיבה מורכבת ועמוקה. הן גם באו מאוד משוחררות והכניסו אותי ואת האחרות לעולם שלהן. למדנו שכשאתה כן ואמיתי, יוצא חומר מאוד אותנטי".

 

לדבריה, המופע נושא מסר של תקווה. "זה לא רק היכולת להשתלט בגיל מבוגר על תחום שיש בו קושי פיזי, אלא גם לקחת אחריות על החיים ולהתמודד. לא להיכנע למגבלות, להגשים חלומות וליהנות מכל יום כמה שאפשר. 'תפוס את היום', הוא הקו המנחה של הנשים האלה. הן לא פוחדות להתנסות והן באמת מנצלות כל יום".

 

עוד בפנאי

רנה שינפלד: "תנו לי את האפשרות לשכוח צעד" 

 

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

"אימצתי כלב כדי שיהיה לי חבר בתקופת הקורונה"
מרסלו גוטהלף, בן 53 מבית-עריף, חי לבד, ובמהלך ימי הסגר של הקורונה הוא חש בודד במיוחד. אז הוא החליט לאמץ כלב....
לקריאת הכתבה
הש"ג של קופסת התכשיטים שלכן
בשיתוף AIG סדר וארגון בקופסת התכשיטים פעמים רבות יש תחושה לא מוסברת שחסר פריט כלשהו בקופסת...
לקריאת הכתבה
"כל אחד יכול ליצור פרויקט ולממן אותו במימון המונים"
בשנים האחרונות אפשר לראות שיצירות רבות – ספרים, אלבומי מוזיקה, מופעים ועוד – מצליחות להתרומם ולצאת לאור...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה