ילדה שורדת
בפעם הקודמת סיפרתי על ילדה מופנמת שחיה בעולם משלה .וכיצד בעקבות עבודתי עם ילדים הילדה רכשה חברים היתקדמה בלימודים וקיבלה ביטחון עצמי .אני מציינת שלא למדתי טיפול מיוחד עם ילדים.זו רק איכפתיות שיהיה להם טוב.היו בצהרון שעבדתי כל מיני היתנהגויות של ילדים.הייתה שם ילדה בכיתה ב.שהיה לה ביטחון מופרז .אני קוראת לזה הישרדות.כי כשפניתי אליה להרים משהו מהריצפה או כל דבר דומה.זכיתי לתגובה תוקפנית תרימי את זה את.אני לא היפלתי את זה .חשוב היה לי לא לפגוע בביטחון העצמי שלה או להוכיח אותה.הראתי לה שזה בסדר ואני יכולה להרים את העיפרון או כל דבר אחר לבד.יחד עם זה הקפדתי לחייך אליה .אף על פי שהגישה שלה כלפי הילדים האחרים לא תמיד הייתה חיובית .הישתדלתי לחפש משחק שמצריך שיתוף ואתגר עם חבריםאחרים.כמו באולינג למשל.באחד הפעמים היצעתי לה שאלמד אותה לשחק דמקה.כמובן שקיבלתי תשובה שלילית ומעט תוקפנית .היצעתי לילד אחר לשחק והוא נענה ברצון.מדי פעםהיא עקבה אחרי המשחק והתחילה להיתעניין.הצעתי לה שוב לשחק ועודדתי אותה שיכולה להיות אפשרות שהיא תנצח אותי אם היא תקשיב ותלמד וזה באמת דירבן אותה.הייתה לה קליטה מהירה.ומיותר לציין איזו הנאה וסיפוק וחיוך היה לה על הפנים כשהגעתי למבוי סתום במשחק .זה הגיע לידי כך שאם שיחקתי עם ילדים אחריםהיא דאגה לשמור לעצמה מקום במשחק .ואפילו הציעה ביוזמתה לשחק איתי.זו ילדה שלא האמינה שאוהבים אותה.ולא ידעה איך לקבל חיבוק. לימים הייתי שבוע בחופשה הילדה שאלה יום יום מתי אני חוזרת לעבודה.לאחר שבוע כשחזרתי לעבודה לצהרון והיא ראתה אותי נכנסת היא רצה אלי עם חיבוק .קשה היה לי להאמין שזו הילדה שמחבקת אותי.זה ריגש אותי עד דמעות .והרבה מהגישה שלה לחברים הישתנתה לטובה . מה שהכי חשוב לתת לילד זה תשומת לב והערכה כי ילדים זה שימחה.
ואת מאד גאה בעצמך, את כתבת את זה לבד ולא דרך אימיל,
אין דבר שנותן סיפוק כמו העשיה העצמית.
את בדרך הנכונה לגבי הקורס בכתיבה יוצרת
אנו ניפגש בבית אריאלה ונקבל שם פרטים,
ולכולם שיהיה ברור---זה אחלה של סיפור:
&דודי&
רחל