טרמינל

טרמינל.
כמה אור? הוא חושב. מנהג עשה לו לקחת איתו, רדיו טרנזיסטור זעיר, לעת יוצא לנדוד למחוזות רחוקים. מעבר לזכוכית המשוריינת על מסלולי האספלט השחור המסומנים באור נגוהות, המראות ונחיתות מתמדת, של מטוסים.
הוא יושב באחד באחד ממושבי ההמתנה, ישיבה מחושבת מדודה, על פי מחוגי השעון הענוד על פרק ידו, וזה הגדול המהפנט התלוי קומתיים מעל, המשיב מבט, אל כל עובר ושב, מתחתיו. שיר עתיק מתנגן- זורם דרך חוט הטרנזיסטור הזעיר הצפון בכיס מעילו, אל אוזנו.
'אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם,
תן מיילל בקול נשבר,אנא פנה' ...

'לילה לבן'? - הוא סח לעצמו, כשמחוגי השעון בקומתיים עמדו מלכת, וברגע הבא דהרו הם, שנים לאחור - לילות לבנים, נוחתים כאותם מטוסים מעבר לזכוכית. כל שנייה מתווסף לילה לבן, רחוק יותר, הרבה במניינם.
לילה לבן מעבר ים - עוצר לילה! - הפעוט בן החמש לא מבין למה החלונות מוגפים וחשוך בבית? הוריו ואחיו הבוגרים מכונסים יחד דואגים. הוא שואל למה? אימו אומרת: 'אחיך דוד לא חזר עדיין'.

שש שנים אחרי, אוניה התנתקה מן המזח והפליגה הימה. מתרחקת מאורות הנמל הדועכים לאיטם מאחורי מסך הערפל הסמיך החוצץ בין יבשה וים.

לילה לבן בלב ים- הילד צופה לעבר האורות המנצנצים באופק, ההולכים וגדלים. אורות המולדת החדשה.
שיר אחר מתנגן באוזניות. האיש מביט בשעון הגדול, מחוגיו רצים על פני השנים מנסים להדביק את הזמן שעצר מאז אותם לילות לבנים - עיניים פקוחות, על גחונו שוכב מול הגדר בבקעה...
מחוגי השעון נעים הלאה על לוח השנים - לילה לבן בשחקים. אורות עמומים. פנים חיוורות נרגשות דוממות. המטוסים בדרכם אל... הוא נוגע בדסקיות שעל צווארו, הצפונות עמוק מתחת לבגד, למקרה ו....
למטה האדמה נמה. רק עמודי החשמל רצים כמטורפים להשיג, עד שהם כבים...
מחוגי השעון הגדול, אט, אט מתייצבים על השעה הנכונה. מעבר לזכוכית מטוס נוחת בדממה. גלגליו נושקים ללא קול למסלול האספלט השחור.
רמקול קורא קריאה ראשונה: הנוסעים לניו זילאנד מתבקשים לגשת לשער מספר עשרים ושבע', תודה!

תגובות 10 אהבו 0

823

אריקו

16/10/12

דוד שלום_753_

24/01/13

אני מאחל לך כתיבה יפה ופוריה ושתוכל לנצל יום יום את הכישרון שבך לספר סיפורים יפים ונהדרים אכן יש לך כשרון לאחוז בעיפרון ולכתוב סיפור או פזמון לעצמך ןלכל ההמון עלה והצלח בדרכך החדשה@...

אני מאחל לך כתיבה יפה ופוריה
ושתוכל לנצל יום יום את הכישרון
שבך לספר סיפורים יפים ונהדרים
אכן יש לך כשרון
לאחוז בעיפרון
ולכתוב סיפור או פזמון
לעצמך ןלכל ההמון
עלה והצלח בדרכך החדשה@

נדב .

25/01/13

תודה דוד שלום ידידי תגובתך שמחה אותי. שבת שלום לך ובני ביתך היקרים .. נדב.

בלה _685_

06/02/13

כתיבתך מענינת מאד .אתה משאיר מרווח גדול לקורא,עצמו להשלים את התמונה בהתאם להתרשמותו,ולתחושותיו.כל אחד יכול לקחת את ספורך למחוזותיו הוא.סיפור מענין במיוחד בשל סיגנון כתיבתו .
תודה על החוויה

יעקב גרשון 1

14/02/13

אכן יצירה נפלאה. מרתקת ומעוררת בך את הרושם שהנה היא מגיעה, מגיעה איזו שהיא הפתעה. חה.. בס"ה ניו זילנד. אכן חוויה

נדב .

15/02/13

יעקוב ידידי שמח שחיבורי מצא חן בעיניך. הסיפור- סיפור אמיתי. תודה להתייחסותך היפה. שבת שלום. נדב.

נדב .

20/02/13

אריקו יקירי. תודה גדולה להתייחסותך הטובה לכתבתי זו.
מעריך מאוד הרעיונות המובאים בכתביך. שוב תודה. נדב.

נדב .

22/03/13

בלה היקרה. כשהעלתי את חיבורי טרמינל רציתי להשיב לתגובתך הטובה, מסיבה לא ברורה. הרובריקה: "הוסף תגובה" באותו רגע נתון, לא הופיעה לכן הודתי לך בהודעה אישית. אולם בהזדמנות זו שקראתי את הסיפור (סיפור אמיתי כמו שאר הסיפורים שמפרסם,)מצאתי לנכון להגיב למשובך הנעים כל כך. מאחל לך ובני ביתך חג שמח. בריאות. שלווה ורוגע. נדב.

אבי בידה

11/07/14

נדב .כמו שהבטחתי קראתי את טרמינל .היצירה שהפנת אותי אליה.אני לא מסכים איתך להגדרה שכתבת לי שהכתיבה שלך היא כתיבה פשוטה. אני לא בא כאן כדי לשפוט אותך אלא כקורא וככותב רוצה לאמר לך את הרגשתי .אני מוצא שאתה אדם רגיש בעל אבחנה ומבט על החיים מאד לא פשוט. הכתיבה שלך נוגעת זורמת. אני שמח שאתה קורא לי ידידי.אשמח להיות כזה.