חוזרת על עצמי

תגלית ארכיאולוגית מאכזבת האמת, שבכותרת שלמעלה יש מידה מסוימת של הונאה ? לא ידובר כאן לא על תגליות ולא על ארכיאולוגיה. אמנם אני מכירה אדם אחד, שמעצם העניין שהוא עדיין מגלה בי, הוא רואה בעצמו ארכיאולוג, אך עדיין אין בזה הצדקה לכותרת שלמעלה. גם התגלית היא לא תגלית! זו מטבע לשון די שחוקה, שהמילים 'גילוי נאות' מייצגות אותה. ואם עד לרגע זה הכתוב לעיל נראה יותר ככתב חידה, הנה אני כבר קוראת לילד בשמו - השורות הבאות יספרו את הסיפור העצוב של התקווה שהתבדתה עם לידתי. התקווה שהתבדתה היא מקור האכזבה שבכותרת. כשנולדתי בפלשתינה בתקופת המאורעות (לפי נרטיב אחד) שחפפו למרד הערבי (לפי נרטיב אחר) , נתן לי אבי את השם שלומית בתקווה שאכן עם לידתי יבוא השלום בין צאצאיהם של שני בני אברהם אבינו. ישמעאל ויצחק. מה שאבי לא ידע שהמילים הראשונות שהגיעו לאוזני עם גיחתי לעולם, היו בארוד! בארוד! בארוד!* מלים ערביות שבאו להזהיר מפני פיצוץ. מילים שאם לחפש להן הגבלה בעברית, אולי האזהרה תהיה הקריאה: פיצוץ! פיצוץ! פיצוץ! לצערי הרב, הקריאה הזו עדיין מלווה אותי מפעם לפעם עד היום, הרבה שנים מאז... ואילו המשמעות של שמי, היא עדיין בגדר תיקווה, חלום... נכון שאסור להוציא מילים מהקשרן. נכון שהקריאה בארוד-פיצוץ! באותו רגע (כשנולדתי) התכוונה לפעולת פיצוץ שמטרתה חיובית: פיצוץ סלעים על מנת להכין את השטח הטרשי לבניה מואצת והתפתחות של אותה פיסת ארץ שגם בני ישמעאל וגם בניו של יצחק חולקים יחד. נכון שהיו אלה ימים שעל אף המאורעות, המדינה היהודית התבססה שעל שעל רגב רגב. זה נכון שעל אף כל הרצון (אומרים שיש כזה), הסכסוך היהודי-ערבי עדיין לא נפתר. אי לכך, אני רוצה להאמין ששימוש מרובה בנגזרות של המילה 'שלום', בסופו של דבר גם יביא לנו אותו**. לכן, למרות שעדיין אני לא רואה אותו, לא איכפת לי להמשיך לבנות סוכת שלום בחג הסוכות, להדליק נר שלום בחנוכה, לטעת עץ שלום בטו' בשבט, להתחפש למלאך השלום בפורים***, בפסח לאכול מצות של שלום, בל"ג בעומר לעשן מקטרת שלום, בחג הביכורים להביא יבולי-שלום ובראש השנה לברך לשלום . שלום. שלום. שלום. וגם בשאר הימים להמשיך לחשוב שהוא בוא יבוא. מבחינתי, חשיבה מעצבת מציאות. אני יודעת שלא מספיק לחשוב.. אך תחילת הדרך היא בחשיבה. לו יהי. -------------------------------------------------------------------------------------- ? מילולית, בארוד הוא 'חומר נפץ'. בהרחבה , כלי יריה גם הוא בארוד. ** להבנתי, מילים מייצגות חשיבה. *** באמונה מלאה שיש כזה.