איך נודע לי שהאינטליגנציה שלי היא לא משהו?
כותרת משנה:
אני מעדיפה שתדעו עם מי יש לכם עסק.
כותרת משנה של כותרת המשנה:
בקלפים גלויים!
האמת, שלגמרי סביר שתקבעו שהאינטליגנציה שלי היא לא משהו. הלא מעצם הכותרת, אתם יודעים שהאינטליגנציה שלי היא באמת לא משהו וכיוון שכך אתם אולי לא מעוניינים שאני אטרחן ואייגע את מוחכם בניסיון להתחקות אחרי מקור ההארה שלי.
בינינו, זכותכם לחשוב כך! ואפילו לדלג על פוסטים בחתימתי.
אני אפילו לא אכעס. אחרי הכל אני לא הרנטגן: לא אדע שאתם לא קוראים בשקיקה את פרי פיזוזן של אצבעותי על המקלדת. רואים כמה זה קל?
הקלות הזו מאפשרת לי לחזור ולדון בשאלת היסוד שלי:
איך נודע לי שהאינטליגנציה שלי היא לא משהו? אז ככה ? אחרי שיותר מפעם ניסיתי להיות כמו כל חברי ולפתוח לי תיבת מכתבים ב- gmail ויותר מפעם לא הצלחתי, ויותר מפעם ראיתי שם את שוני האומר:
"פעם ראשונה ב-? Gmail זה פשוט ובחינם".
אחרי ההתנסות הזו, הבנתי שאצלי משהו לא מתקתק כמו שצריך.
כל הניסיונות שלי לטמון את ראשי בחול ולהגיד לעצמי שזה לא אני שזה הוא ? המחשב, הסיסמה, הדואר... לא משנה מה, רק לא אני! לא הואילו, ובסוף נפל האסימון וכמו שאומרים "מה שנכון ? נכון!"
השלמתי עם הרעיון: האינטליגנציה שלי היא לא משהו!.
בכלל לא משנה כמה שנות לימוד יש לי וכמה ספרים קרא ההוא (שמו של האיש שגר איתי בבית) או מה יודעים לעשות הכלבים המאולפים שלנו (ס ? ת ? א ? ם) או למה שיח הורדים שלנו מגדל פומלות.. כל הדברים האלה בכלל לא חשובים! מה שקובע עכשיו לצורך העניין, הוא - שכמו שכבר אתם יודעים:
הננננה שלי היא לא משהו.
מה פתאום שם הקוד הזה?
אולי כדי לרמוז שאתם קוראים רשימה מעודכנת בבלוג שלי. (אפילו אם היא ראתה אור במקום אחר, כאן יש לה לבוש קצת שונה...) האמת, שמי שלא אוהב סלט פירות, יותר-עדיף לו שלא יחזור לבלוג שלי.
עד לפעם הבאה, שאו ברכה
ראיתי נערים שוחים ברזי המחשב ומכירים כל תוכנה וכל משחק כאילו נולדו עם מקלדת ומקשים ביד. רמת האינטליגנציה אינה משהו משהו אצלם.
ראיתי גם מנהלים שהאי קיו שלהם 160 אולם הם אובדים ליד המקלדת.
אז תתנחמי אישה אם יש לך בעיה בתוכנה קיראי לנכדה ותוך דקה היא תביא את הבעיה על פתרונה.
מתוך הניסיון....חחח...