בגידת האב -סיפור חלק 1

זה הוא סיפור אמתי של החבר שלי "סמי".את סמי הכרתי בעת שירותי הצבאי בבאר מעין,בשנת 1952. היה בחור צעיר,גובה קוומה ובעל גזרה נאה,רזה, שחום עור. בעיניו היה מבט עצוב ונוגה. הוא היה שקט מאוד, נחבא אל הכלים. לא השתתף באירועים ובחגיגות של הפלוגה.תמיד שמר מרחק והסתגר בתוך עצמו.החיילים היו מתלוצצים על חשבונו ולעגו לוונתנו לא את הכינוי: "ההודי המוזר". אני מאוד אהבתי אותו ונוצרה בינינו חברות אמתית ועמוקה. הרגשתי שיש לו סוד בחייו שהוא מנסה להדחיק ו להסתיר וכי סוד זה גורם לו ייסורים רבים. נסיתי לדובב אותו כדי שיספר לי את המ מעיק עליו במטרה לעזור לו אך הוא תמיד התחמק באמרו: "עזוב ! העבר שלי לא מעניין אף אחד" ובכך היה. כבדתי את רצונו ולא שאלתיו יותר עד לאותו לילה: זה היה לילה סוער, קר וגשום מלילות דיצמבר. השעה היתה שתיים לפנות בוקר.שכבתי במיטה שבאוהל והתכוננתי לצאת לשמירה. הרוחות נשבו בכוח, וכל האוהל רעד והיה נדמה שבל רגע הוא יפול עלינו. גשמי זעף ירדו והיה חושך ושקט שהופר רק בשמיעת נביחות הכלבים ויללות הזאבים והשועלים. סמי נכנס לאוףהל לאחר שסיים את משמרתו. היה רטוב עד שלדי עצמותיו ורעד מקור. החליף את בגדיו הרטובים כשהוא ממלמלל: "איזו לילה!! זה איום והנורא !! אי אפשר להיות בחוץ בכלל1 אני כולי רועד !!". הבערתי כמה קוביות של ספרט מוצק (היה דבר כזה)הרתחתי קפה בקופסת שימורים ריקה והגשתי לסמי ספל מלא בקפה חם ומתוק. סמי נשען על מיטתו ושקע בהרהורים נוגים ודמעות זלגו מעיניו. התקרבתי אליו, הנחתי יד על שכמו ושאלתי בשקט: "מה קרה?מה מעיק עליך? ספר לי, אנו חברשים ואולי אני יכול לעזור לך". הוא הביט בי וניגב את דמעותיו וענה: " יוסף, אתה חברי היחיד והאמן, אני לא יודע מה הוא רוצה ממני!!! מה הוא רוצה מהחיים שלי אחרי כל השנים הללו? .אנשי שונא אותו ולא רוצה לדעת עליו כלום. מדוע הוא נטפל אלי? מדוע אינו עוזב אותי לנפשי?". הייתי המום, לא ידעתי איך להגיב ושאלתי: "מי זה? מי לא רוצה לעזוב אותך? ספר לי בבקשה !!". הוא הוציא מתחת למזרון מכתב הכתוב בערבית ושאל: "נכון שאתה יודע ערבית? בבקשה תקרא לי את המכתב ותגיד לי מה הוףא רוצה ממני..זה מכתב ממי שטוען שהוא האבא שלי ...בבקשה תקרא לי אותו !!". לקחתי את המכתב בידיים רועדות ולאור הנר התחלתי לקרוא: בני ומקור אור עיניי סמי היקר, לאחר חיפושים רבים שנשמכו יותר משנה הצלחתי לאתר את כתובתך ולהתקשר אליך...אני אביך...כן..כן אני אביך שגזל ממך, מאמך ומאחותך את אהבתו אות דאגתו לכם במשך השנים הארוכות...כן..כן..אני אביך שבגד בכם וזנח אותכם במדינה זה ומנוכרת. אני האבא שגזר חעליכם חיי עוני וסבל ולא דאג לכם. אני מודה באשמה, אין כפרה ואין סליחה למעשיי. איני ראוי לסליחה ולרחמים. אני שוכב בבית חולים, ימיי קצרים ואני עלול למות בכל רגע...בבקשה ממך תואיל לבוא ולראות אותי לפני מותי. יש לי הרבה מה לספר לך. אל-נא דתחה בקשה זוף שלי. של אדם הנוטה למות. בתקווה לראותך על החתום אביך המיוסר .