רשמים של אשה מערבית בערב הסעודית

חייתי במידה רבה כמו אשה סעודית, אני חוששת שגם היום המערב אינו מבין לגמרי את ערב הסעודית ואת מערכת הערכים הנוקשה שלה.

במשך הזמן למדתי וניתחתי את המנגנונים של  החברה האטומה ואת חוקיה הקשוחים והאכזריים כלפי בנותיה.

הייתי בת לאב שוויצרי ואם שנולדה באיראן, בעלי ואני נישאנו בשנות השבעים, הוא נולד בערב הסעודית למשפחה מכובדת ועשירה, אביו הפך את ערב הסעודית, מארץ של שבילים חוליים לממלכה של גורדי שחקים ונמלי תעופה.

באותם ימים מצאתי את שותפי לחיים, והרגשתי שאני מסוגלת לכבוש את העולם.

כאשר נחתנו התבוננתי במדבר המתקרב הארץ החדשה, זה היה פשוט המקום החשוך והשומם שראיתי מימי. החם היה מחניק בקושי הצלחתי לנשום מבעד לקפלים הכבדים של העבאיה. אסור היה לי לדבר עם אף גבר בפומבי, מבעד לרעלה ראיתי רק אור עמום, אפילו פנסי הרחוב היו חשוכים.

רק הגברים יכלו לצאת ולבא כרצונם, אסור היה לנו להיראות ללא רעלה לעיני גברים שאינם בני משפחה.

זכורני כאשר הודיתי למשרתת, כאן זה התקבל בתמיהה ובהרמת גבה, הבוז לסגל העובדים המחיש שערב הסעודית היתה בין המדינות האחרונות שביטלו את העבדות.

אחרי אמברגו הנפט של שנת 1973 המחיר הגולמי עלה בתוך חודשים ספורים משלושה דולר לשנים עשר דולר, ואז הכסף החל לזרום לערב הסעודית.

ג'דה שגשגה, וזרים רבים החלו לנהור,  חשבתי לתומי שכבישים חדשים וגורדי שחקים יגרמו לחברה הסעודית להתקדם אל עבר העולם המודרני כפי שעשו תרבויות אחרות.

כמהתי לאיזה שהוא גירוי למח ולגוף, שני ערוצי הטלויזיה   שידרו כל היום  אימאם הקורא בניגון מהקוראן, ערוצי הטלויזיה צונזרו, בעיקר הראו סרטי אנימציה ואת הסידרה המשטרתית קולומבו, הרגשתי שאני שוקעת לתוך רפיון חושים, החם סחט ומעך אותנו עד כניעה. לאהיה בה גם נהר אחד, שום גווני ירוק שום צבעים רכים.

מבחינה חברתית ערב הסעודית שרוייה בימי הביניים בחשכת החטא והאיסורים. היא  מדינה עשירה אבל הכי פחות מתורבתת בעולם הערבי העשיר ורב הפנים.

בראש המשפחה עומד האב, והציות לו הוא מוחלט. הערכים היחידים שנחשבים הם  נאמנות וצייתנות קודם כל לאיסלאם ואחר כך לחמולה.

תמיד הבנתי שאני בת מזל מבחינה מסויימת, חייתי ברגע ייחודי בהתפתחות המדינה, ערב הסעודית קפצה קפיצות ענק קדימה, בתמימותי חשבתי שיבואו גם תמורות חברתיות שישנו ללא הכר את גורלן של הנשים הסעודיות, התבדיתי נראה שדבר אינו משתנה, הנשים היו כמו חיות מחמד שהוחזקו על ידי בעליהן סגורות בבתיהן, או לווו מדי פעם לטיולים מיוחדים.

הבוטיקים הראשונים החלו לצוץ נשים התמכרו לבולמוסי קניות, זה היה דחף כפייתי טירוף למלא בו את השיעמון והריקנות שח חייהן. נשים צעירות היו מאופרות כמו כוכבות קולנוע, לבושות בעיצובים האירופיים האחרונים, עריכת קניות בסייפווי הפכה לפיסגת ההתרגשות.

מסיבות ליל חמישי שערכתי בביתי שימרו את שפיותי, היו באים זרים אנשי שגרירות, אנשי עסקים מערביים, זה היה בסגנון בית פתוח ל-25 עד 70, אנשים אלה היו האנשים שבנו את ערב הסעודית המודרנית, ההקשבה להם וההקשבה שלהם הפכה להיות חבל ההצלה שלי.

אף אשה אינה יכולה לעזוב את ערב הסעודית, או אפילו לנסוע אל מחוץ לעיר מגוריה,  מבלי אישור בכתב מבעלה, אביה, או בנה,

לרבות מהנשים היו אינטלגנציה ומרץ אשר נותבו רק לאפיק הדתי, הן חיו רק למען אמונתן אשר מחקה את אישיותן לגמרי.

בערב הסעודיתגירושין הם דבר פשוט לגבר, הוא בסך הכל מכריב שלוש פעמים  בנוכחות שני עדים אני מגרש אותך והענין מוגמר. אשה לעומת זאת חייב להיאבק דרך כל ההליכים הנפתלים  של בית הדין הדתי.

חייתי בערב הסעודית תקופה כל כך ארוכה שהפסקתי לשים לב לטקסי הנימוס הנוקשים בענין  הפרדת המינים, עכשיו במבט לאחור רואה אני כמה נוזרים ומנוכרים היו הם באמת.