בין שם לכאן
בין שם לכאן, ציפור פרשה
כנפיים עפה לכאן.
במערב, קן חמים נותר
מאחור.
בין שם לכאן, ספינה גמאה
מרחק.
ים תיכון אחד. שמים אחד.
שנים עברו, קידומת סגרה
עשור.
נערים פשטו בגד, לבשו
מדים.
יצאו, חזרו באפור.
הסחרחרה לא עוצרת.
בניינים טפסו קומה.
ערים פשטו, טרפו שדות.
בין נעורים לזיקנה, נפש
אחת רקמה. חרזה
מחרוזות פניני זיכרונות
ילדות, על חלומות שראו אור.
הפכו למציאות מוארת.
בין שם לכאן, ים תיכון
אחד.
שמש ושמים, אחד.
ביומן נכתב, 'אין חרטה'.
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
בין נעורים לזיקנה, נפש
"אחת רקמה, חרזה מחרוזות פניני זיכרונות"
תודה מכאלה. בריאות ונועם.
בין שם לכאן. מדלן.
("בין נעורים לזיקנה, נפש אחת חרזה מחרוזות/ פניני זיכרונות ילדות"),
קשה להתנתק מן העבר.
זכותו אנו לומדים מטעיות שטעינו משתדלים לתקן.
...בין שם לכאן. מדלן.
("בין נעורים לזיקנה, נפש אחת חרזה מחרוזות/ פניני זיכרונות ילדות"),
קשה להתנתק מן העבר.
זכותו אנו לומדים מטעיות שטעינו משתדלים לתקן.
תודה מדלן היקרה.
בריאות ושלווה. (פרח).