חצר אחורית.

בניין. ארץ. נפש אדם... 
כל אחד חצר אחורית,
בה הוא מצפין דברים,
כביכול נעלמים מעין.
אך לא מלב.
מזוודות עמוסות שברי
זכרונות. אלומות פרקי 
חיים מוכחשים שכוחים.

חזיתות עולם שקריות.
"העיקר הנראה בחזית",
אומרים המסתירים.
אך, חצר וחזית, שמים
אחד לשניהם.
מעיני שמים לא נעלם
דבר, עבר ועתיד.

חצר נפשי מעיין נובע.
מפת חיי חלון ראוה,
בארץ הזאת בה עמקו
שורשיי.
בבוא היום מגב הזמן
יטאטא, ומה שנפדה
במשמרתי הקצרה,
ייאסף בלבבות אהוביי, 
ממשיכי דרך אבות.
חצר נפשי צוהר אל 
היקום...